מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.
(שמות יט,ג) ["ומשה עלה אל האלהים, ויקרא אליו יי מן ההר לאמר: כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל."] "ומשה עלה אל האלהים", זה יום שני. "ויקרא אליו יי מן ההר לאמר", מגיד שהקריאה קדמה לדבר. "כה תאמר". "כה", בלשון הקדש, "כה", כסדר הזה, "כה", כענין הזה, "כה", שלא תפחת ולא תוסיף. "תאמר לבית יעקב", אלו הנשים; "ותגיד לבני ישראל", אלו האנשים.
דבר אחר: (שמות יט,ג) "כה תאמר לבית יעקב", בזכות יעקב; "ותגיד לבני ישראל", בזכות ישראל.
דבר אחר: (שמות יט,ג) "כה תאמר לבית יעקב", אמר בלשון רכה ראשי הדברים לנשים. "ותגיד לבני ישראל", ותדקדק עמהם ואמר להם.
(שמות יט,ד) ["אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואבא אתכם אלי."] "אתם ראיתם". לא במסרת אני אומר לכם, לא כתבים אני משגר לכם, לא עדים אני מעמיד עליכם, אלא "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים", ראו על כמה הן חיבין לי! על עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכות דמים לשעבר, ולא נפרעתי מהן אלא על ידיכם!
"ואשא אתכם על כנפי נשרים". רבי אליעזר אומר: זה יום רעמסס, לפי שנתקבצו כלם ובאו לרעמסס לשעה קלה.
"ואבא אתכם אלי." לפני הר סיני. רבי עקיבה אומר: זה יום מתן תורה, לפי שהיו ישראל נרתעין לאחוריהן שנים עשר מיל, [מיל: המיל הרומי כקילומטר וחצי.] וחוזרין לפניהן שנים עשר מיל, הרי עשרים וארבעה מילין על כל דבור ודבור. "ואבא אתכם אלי", לבית הבחירה.
דבר אחר: "ואשא אתכם על כנפי נשרים". מה נשתנה הנשר הזה מכל העופות? שכל העופות כלן נותנין את בניהם בין רגליהם, מפני שהן מתיראין מעוף אחר שהוא פורח על גביהן. אבל הנשר הזה, אינו מתירא אלא מאדם זה בלבד, שלא יזרק בו חץ. אומר, מוטב שיכנס בי ולא בבני!
משל לאחד שהיה מהלך בדרך, והיה מנהג את בנו לפניו, ובאו לסטים לשבותו. נטלו מלפניו ונתנו מאחריו. בא זאב לטלו מאחריו. לסטים מלפניו וזאב מאחריו, נטלו ונתנו על כתפו, שנאמר: (דברים א,לא) "ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך יי אלהיך כאשר ישא איש את בנו, בכל הדרך אשר הלכתם, עד באכם עד המקום הזה."
(שמות יט,ה) ["ועתה, אם שמוע תשמעו בקלי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגלה מכל העמים, כי לי כל הארץ."] "ועתה". עכשו קבלו עליכם, שכל התחלות קשות! "אם שמוע תשמעו". מכן אמרו: שמע אדם מצוה אחת, משמיעין אותו מצוות הרבה, שנאמר: "אם שמוע, תשמעו". שכח, משכחין אותו מצוות הרבה, שנאמר: (דברים ח,יט) "אם שכח, תשכח".
"ושמרתם את בריתי". רבי אליעזר אומר: זו ברית שבת. רבי עקיבה אומר: זה ברית מילה ועבודה זרה.
"והייתם לי", שתהו פנויין לי ועסוקין בדברי תורתי, ולא תהיו עסוקין בדברים אחרים. "סגלה", מה סגלה שלאדם חביבה עליו, כן תהו חביבין לי. רבי יהושע בן קרחה אומר: כדי שתקבע אזן. [שתקבע אזן. נ"א: שתבקע אזן: כדי לסבר את האוזן.] כשם שהאשה מסגלת מאחר בעלה, [מסגלת מאחר בעלה: מיוחדת לו והוא תלוי בה.] והבן מאחר אביו, והעבד מאחר רבו, והשפחה מאחר גברתה, יכל אף אתם תהו מסגלין לי מאחרי? תלמד לומר: (שמות יט,ה) "כי לי כל הארץ."
(שמות יט,ו) ["ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל."] "ואתם תהיו לי". כביכל, איני מעמיד ואיני משליט עליכם אחרים אלא אני. וכן הוא אומר: (תהלים קכא,ד) "הנה לא ינום ולא יישן, שומר ישראל."
"ממלכת". איני ממליך עליכם מאמות העולם, אלא מכם. וכן הוא אומר: (שיר השירים ו,ט) "אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאמה, ברה היא ליולדתה, ראוה בנות ויאשרוה, מלכות ופילגשים ויהללוה."
רבי אליעזר ברבי יוסה הגלילי אומר: מנין אתה אומר, שכל אחד ואחד מישראל, עתיד לראות לו בנים כיוצאי מצרים? שנאמר (תהלים מה,יז) "תחת אבתיך יהיו בניך". אי בנים, יכל יהו דווים וסגופין? [דווים וסגופין: בעלי גוף כחוש.] תלמד לומר: (תהלים מה,יז) "תשיתמו לשרים בכל הארץ." אי שרים, יכל פרגמטיוטין? [פרגמטיוטין. pragmateutēs: סוחר.] תלמד לומר "ממלכת". אי מלך, יכל יהי חוזר ומכבש? תלמד לומר "כהנים", בטלנין, כענין שנאמר: (שמואל ב ח,יח) "ובני דוד כהנים היו."
מכן אמרו: ראויין היו ישראל לאכל בקדשים, עד שלא עשו את העגל. משעשו את העגל, נטלו מהם ונתנו לכהנים, שנאמר: (ירמיה נ,יז) "שה פזורה ישראל". משולין בשה: מה דרכו שלשה, לוקה על אחד מאבריו, וכלן מרגישין, כך הן ישראל, אחד מהן חוטא, וכלן נענשין. אבל אמות העולם אינן כן, אלא אחד מהם נהרג, וכלן שמחין במפלתו.
"וגוי". קראן גוי, שנאמר: (שמואל ב ז,כג) "ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם, ולשום לו שם, ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו." "קדוש", קדושים ומקדשים, פרושים מאמות העולם ומשקוציהם. "אלה הדברים", שלא תפחת ולא תוסיף! "אשר תדבר אל בני ישראל", כסדר הזה.
(שמות יט,ז) ["ויבא משה, ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יי."] "ויבא משה ויקרא לזקני העם". מגיד שמשה חלק כבוד לזקנים; "וישם לפניהם", האיר את עיניהם; "את כל הדברים", ראשון ראשון, אחרון אחרון; "אשר צוהו יי", אף לנשים.
(שמות יט,ח) ["ויענו כל העם יחדו ויאמרו: כל אשר דבר יי, נעשה! וישב משה את דברי העם אל יי."] "ויענו כל העם יחדו". לא ענו בחנפה, ולא קבלו זה מזה, אלא השוו כלם לב אחד ואמרו: "כל אשר דבר יי נעשה!"
"וישב משה את דברי העם אל יי". וכי צריך היה משה להשיב? אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ ממשה, שלא אמר: הואיל ויודע מה ששלחני, איני צריך להשיב.
דבר אחר: כדי לתן שכר למשה על כל עליה ועליה, ועל כל ירידה וירידה.
(שמות יט,ט) ["ויאמר יי אל משה: הנה אנכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם בך יאמינו לעולם, ויגד משה את דברי העם אל יי."] "ויאמר יי אל משה: הנה אנכי בא אליך בעב הענן". בענן עבה, ואי זה זה? זה ערפל, שנאמר: (שמות כ,יז) "ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים."
"בעבור ישמע העם בדברי עמך". רבי יהודה אומר: מנין אתה אומר שאמר המקום למשה: הריני אומר לך דבר, ואת מחזירני, ואני מודה לך, שיהיו ישראל אומרים: גדול משה שהודה לו המקום? שנאמר: (שמות יט,ט) "וגם בך יאמינו לעולם".
רבי אומר: אין אנו צריכין לעשות למשה גדול, אלא אם כן עשינו להקדש שחזר בו ובדברו! אלא מלמד, שאמר לו המקום למשה: הרי אני קורא לך מראש ההר, ואת עולה, שנאמר: (שמות יט,כ) "ויקרא יי למשה אל ראש ההר, ויעל משה".
"וגם בך יאמינו לעולם". גם בך, גם בנביאים העתידין לעמד אחריך.
"ויגד משה את דברי העם אל יי." וכי מה אמר המקום למשה לאמר לישראל, או מה אמרו ישראל למשה לומר למקום? אלא מתוך שנאמר: (שמות כד,ג) "ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יי ואת כל המשפטים". אמר להן: אם מקבלין אתם עליכם ענשין בשמחה, הרי אתם מקבלים שכר, ואם לאו, הרי אתם מקבלין פרענות. וקבלו עליהן ענשין בשמחה.
דבר אחר: וכי מה אמר המקום למשה לאמר לישראל, או מה אמרו ישראל למשה לאמר למקום? אלא אמרו: רצוננו לשמע מפי מלכנו! לא דומה שומע מפי פרגוד [פרגוד. paragōdēs: וילון.] לשומע מפי המלך! אמר המקום: תן להם מה שבקשו! "בעבור ישמע העם בדברי עמך".
דבר אחר: אמרו: רצוננו לראות את מלכנו! לא דומה שומע לרואה! אמר לו המקום: תן להם מה שבקשו! (שמות יט,יא) "כי ביום השלשי, ירד יי לעיני כל העם על הר סיני."