א(שמות כ,יט) ["לא תעשון אתי אלהי…

(שמות כ,יט) ["לא תעשון אתי אלהי כסף, ואלהי זהב לא תעשו לכם."] "לא תעשון אתי". רבי ישמעאל אומר: לא תעשון דמות שמשמשין לפני במרום. לא דמות מלאכים, ולא דמות כרובים, ולא דמות אופנים.

ברבי נתן אומר: "לא תעשון אתי"…

רבי נתן אומר: "לא תעשון אתי", שלא תאמר: הריני עושה כמין דמות ומשתחוה לה! תלמד לומר "לא תעשון אתי". ואומר: (דברים ד,טו) "ונשמרתם מאד לנפשתיכם, כי לא ראיתם כל תמונה".

גרבי עקיבה אומר: "לא תעשון אתי"…

רבי עקיבה אומר: "לא תעשון אתי", שלא תנהגו בי כדרך שאחרים מנהגין ביראותיהן, שכשהטובה באה עליהם, הם מכבדין את אלהיהן, שנאמר: (חבקוק א,טז) "על כן יזבח לחרמו, ויקטר למכמרתו, [חרמו, מכמרתו: רשת הציד שלו, כינוי לאליליו.] כי בהמה שמן חלקו, ומאכלו בראה." וכשהפרענות באה עליהן, הם מקללין את אלהיהן, שנאמר: (ישעיה ח,כא) "והיה כי ירעב והתקצף, וקלל במלכו ובאלהיו". אבל אתם, אם הבאתי עליכם את הטובה, תנו הודיה! הבאתי עליכם את היסורין, תנו הודיה! וכן דוד אומר: (תהלים קטז,יג;ג-ד) "כוס ישועות אשא ובשם יי אקרא." "צרה ויגון אמצא. ובשם יי אקרא". וכן איוב אומר: (איוב א,כא) "יי נתן ויי לקח, יהי שם יי מברך", על מדת הטוב ועל מדת הפרענות. ומה אשתו אומרת לו? (איוב ב,ט) "עדך מחזיק בתמתך? ברך אלהים ומת!" ומה הוא אומר לה? (איוב ב,י) "כדבר אחת הנבלות תדברי! גם את הטוב נקבל מאת האלהים, ואת הרע לא נקבל? בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו."

דאנשי דור המבול שהיו כעורין בטובה,…

אנשי דור המבול שהיו כעורין בטובה, וכשבאת עליהן הפרענות, קבלו עליהן על כרחן. אנשי סדום שהיו כעורין בטובה, וכשבאת עליהן הפרענות, קבלו אותה על כרחן. ואנו, שהיינו נאים בטובה, לא נהי נאים בפרענות? זה הוא שאמר לה: "כדבר אחת הנבלות תדברי! גם את הטוב נקבל מאת האלהים, ואת הרע לא נקבל?"

הועוד, שיהי אדם שמח ביסורין יותר…

ועוד, שיהי אדם שמח ביסורין יותר מהטובה, שאפלו אדם עומד בטובה כל ימיו, אינו נמחל לו מן העברות שבידו. ומי מוחל לו? הוי אומר, יסורין.

ורבי אליעזר בן יעקב אומר: הרי…

רבי אליעזר בן יעקב אומר: הרי הוא אומר: (משלי ג,יא) "מוסר יי, בני, אל תמאס, ואל תקץ בתוכחתו!" [תקץ: תזלזל.] מפני מה? (משלי ג, יב) "כי את אשר יאהב, יי יוכיח, וכאב את בן ירצה." אמרת, צא ולמד, מי גרם לבן זה לרצות את האב? הוי אומר, יסורין.

זרבי מאיר אומר: (דברים ח,ה) "וידעת…

רבי מאיר אומר: (דברים ח,ה) "וידעת עם לבבך, כי כאשר ייסר איש את בנו, יי אלהיך מיסרך." יהי לבך יודע מעשים שעשית, ויסורין שהבאתי עליך, שלא לפי מעשיך הבאתי עליך את היסורין.

חרבי יוסה ברבי יהודה אומר: חביבין…

רבי יוסה ברבי יהודה אומר: חביבין הן יסורין, ששמו שלמקום חל על מי שהיסורין באין עליו, שנאמר (דברים ח,ה) "יי אלהיך מיסרך."

טרבי יונתן אומר: חביבין הן יסורין,…

רבי יונתן אומר: חביבין הן יסורין, שכשם שהברית כרותה לארץ, כך כרותה ליסורין, שנאמר: (דברים ח,ה) "יי אלהיך מיסרך." וכתוב: (דברים ח,ז) "כי יי אלהיך מביאך אל ארץ טובה".

ירבי שמעון בן יוחי אומר: חביבין…

רבי שמעון בן יוחי אומר: חביבין יסורין, ששלש מתנות טובות נתנו להן לישראל, ואמות העולם מתאוין להן, ולא נתנו להם אלא ביסורין, ואלו הן: תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא. תורה מנין? שנאמר: (משלי א,ב) "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה." ואומר: (תהלים צד,יב) "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה, ומתורתך תלמדנו." ארץ ישראל מנין? שנאמר (דברים ח,ה) "יי אלהיך מיסרך." ואומר: (דברים ח,ז) "כי יי אלהיך מביאך אל ארץ טובה". העולם הבא מנין? שנאמר: (משלי י,כג) "כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר." אמרת, אי זו היא דרך שהיא מביאה את האדם לחיי העולם הבא? הוי אומר, יסורין.

יארבי נחמיה אומר: חביבין יסורין, שכשם…

רבי נחמיה אומר: חביבין יסורין, שכשם שהקרבנות מרצין, כך יסורין מרצין. בקרבנות מה הוא אומר? (ויקרא א,ד) "ונרצה לו לכפר עליו." ביסורין מה הוא אומר? (ויקרא כו,מג) "והם ירצו את עו‍נם". ולא עוד, אלא שהיסורין מרצין יותר מן הקרבנות. מפני מה? שהקרבנות בממון, והיסורין בגוף. וכן הוא אומר: (איוב ב,ד) "עור בעד עור, וכל אשר לאיש, יתן בעד נפשו."

יבכבר היה רבי אליעזר חולה, ונכנסו…

כבר היה רבי אליעזר חולה, ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו, רבי טרפון ורבי יהושע, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבה. נענה רבי טרפון ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מגלגל חמה! שגלגל חמה בעולם הזה מאיר, ואתה הארת לנו בעולם הזה ולעולם הבא! נענה רבי יהושע ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מיום הגשמים! גשמים נותנין חיים בעולם הזה, ואתה נתת בעולם הזה ולעולם הבא! נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: רבי! חביב אתה לישראל יותר מאב ואם! שאב ואם מביאין את האדם לחיי העולם הזה, אבל אתה הבאתנו לחיי העולם הבא!

יגנענה רבי עקיבה ואמר: רבי! חביבין…

נענה רבי עקיבה ואמר: רבי! חביבין יסורין! אמר להם רבי אליעזר לתלמידיו: סמכוני! ישב לו רבי אליעזר, אמר לו: אמר, עקיבה! אמר לו: הרי הוא אומר: (דברי הימים ב לג,א-ב) "בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו, וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם. ויעש הרע בעיני יי, כתועבות הגוים אשר הוריש יי מפני בני ישראל." ואומר: (משלי כה,א) "גם אלה משלי שלמה, אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה." וכי תעלה על דעתך, שחזקיהו מלך יהודה למד תורה לכל ישראל, ולמנשה בנו לא למדו תורה? אלא אמר מעתה, שכל תלמוד שלמדו וכל עמל שעמל בו, לא הואיל לו כלום. ומה הואיל לו? הוה אומר, יסורין, שנאמר: (דברי הימים ב לג,י-יד) "וידבר יי אל מנשה ואל עמו, ולא הקשיבו. ויבא יי עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור, וילכדו את מנשה בחחים, [חחים: קרסים. פירוש אחר: טבעות לאף.] ויאסרהו בנחשתים, [נחשתים: עזיקים עשוים נחושת.] ויוליכהו בבלה. וכהצר לו, חלה את פני יי אלהיו, ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו. ויתפלל אליו, ויעתר לו וישמע תחנתו, וישיבהו ירושלם למלכותו".

יד"אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו…

"אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם." למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות כה,יח) "ועשית שנים כרבים זהב". אמר, הריני עושה ארבעה! תלמד לומר: "אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם." אם הוספת על שנים, הרי הם כאלהי זהב.

טו"אלהי כסף" למה נאמר? והלא כבר…

"אלהי כסף" למה נאמר? והלא כבר נאמר "אלהי זהב"? ומה תלמד לומר "אלהי כסף"? והלא מה שהתרנו בו, אסרנו בו? מה שאסרנו בו, דין הוא שנאסר בו, ומה תלמד לומר "אלהי כסף"? לפי שמצינו, כל כלי בית עולמים, שאם אין להם שלזהב, הן עושין אותן שלכסף, שומע אני, אף שנים כרבים כן! תלמד לומר "אלהי כסף", הא אם שניתן משלזהב, הרי הן כאלהי כסף.

טז"לא תעשו לכם" , שלא תאמר:…

"לא תעשו לכם", שלא תאמר: הואיל ונתנה תורה רשות לעשות בבית המקדש, הרי אני עושה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות! תלמד לומר "לא תעשו לכם".

יזדבר אחר: (שמות כ,יט) "לא תעשו…

דבר אחר: (שמות כ,יט) "לא תעשו לכם", שלא תאמר: הרי אני עושה לנוי, כדרך שאחרים עושין במדינות! תלמד לומר "לא תעשו לכם!"