א(שמות כב,ו) "כי יתן איש אל…

(שמות כב,ו) "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר, וגנב מבית האיש, אם ימצא הגנב, ישלם שנים." רבי ישמעאל אומר: עד שיפקד אצלו 'הילך, שמר לי זה!' אבל אם אמר לו 'עיניך בו', הרי זה פטור.

ב"כסף או כלים" . מה כסף,…

"כסף או כלים". מה כסף, שדרכו להמנות, אף כלים שדרכן להמנות. מכן אמרו: (ע' שבועות ו,ו) כל טענה שאינה במדה במשקל ובמנין, אינה טענה.

גרבי נתן אומר: "כסף" , להביא…

רבי נתן אומר: "כסף", להביא כסף מעשר; "כלים", להביא כלים. ואין לי אלא כסף וכלים, ושאר כל דבר, מנין? תלמד לומר "לשמר", להביא כל דבר שצריך שמירה.

ד"וגנב מבית האיש" . לפטר הגונב…

"וגנב מבית האיש". לפטר הגונב מאחר הגנב. אתה אומר "וגנב מבית האיש", לפטר הגונב מאחר הגנב, או "וגנב מבית האיש, אם ימצא הגנב, ישלם שנים"? אימתי? בזמן שלא נמצא ברשותו, אבל אם נמצא ברשותו, שומע אני, ישבע ויהי פטור! תלמד לומר: (שמות כב,ג) "אם המצא תמצא בידו הגנבה", מכל מקום. הא אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון: "וגנב מבית האיש", לפטר הגונב מאחר הגנב.

ה"אם ימצא הגנב, ישלם שנים." הגנב…

"אם ימצא הגנב, ישלם שנים." הגנב משלם תשלומי כפל, והגזלן אינו משלם אלא קרן. ומה ראת התורה להחמיר על הגנב יותר מן הגזלן? רבן יוחנן בן זכי אומר: הגזלן השוה כבוד העבד לקוניו, והגנב חלק כבוד לעבד יותר מקוניו. כביכל הגנב עשה את העין כאלו אינה רואה, ואת האזן כאלו אינה שומעת, כענין שנאמר: (ישעיה כט,טו) "הוי המעמיקים מיי לסתר עצה, והיה במחשך מעשיהם, ויאמרו: מי ראנו, ומי ידענו?" ואומר (תהלים צד,ז) "ויאמרו: לא יראה יה", ואומר: (יחזקאל ט,ט) "כי אמרו: עזב יי את הארץ, ואין יי ראה."

ו(שמות כב,ז) "אם לא ימצא הגנב,…

(שמות כב,ז) "אם לא ימצא הגנב, ונקרב בעל הבית אל האלהים, אם לא שלח ידו במלאכת רעהו." למה נאמר? ממשמע שנאמר (שמות כב,ו) "אם ימצא הגנב, ישלם שנים", למדנו שאם נמצא הגנב, בעל הבית פטור מכל דבר! ומה תלמד לומר "אם לא ימצא הגנב"? שומע אני, שאם נמצא הגנב ואין לו מה לשלם, לא יאמר לו בעל הגנבה: בא והשבע לי שלא היה בלבך למכרן! לכך נאמר "אם לא ימצא הגנב", שאם נמצא הגנב, בעל הבית פטור מכל דבר.

ז"ונקרב בעל הבית אל האלהים" .…

"ונקרב בעל הבית אל האלהים". שומע אני, לשאל באורים ותמים! תלמד לומר "אשר ירשיען אלהים", לא אמרתי אלא אלהים שהם מרשיעין. [אלהים שהם מרשיעין: דיינים.]

ח"ונקרב בעל הבית אל האלהים" ,…

"ונקרב בעל הבית אל האלהים", בשבועה. אתה אומר בשבועה, או בשבועה ושלא בשבועה? הרי את דן: נאמר כן שליחות יד, ונאמר להלן שליחות יד. מה להלן שבועה, אף כן שבועה; מה להלן ביו"ד ה"א, אף כן ביו"ד ה"א; מה כן בבית דין, אף להלן בבית דין; מה כן לצרכו, אף להלן לצרכו; מה כן (שמות כב,ח) "על כל דבר פשע", אף להלן "על כל דבר פשע".

ט"אם לא שלח ידו במלאכת רעהו"…

"אם לא שלח ידו במלאכת רעהו", לצרכה. אתה אומר לצרכה, או לצרכה ושלא לצרכה? תלמד לומר "על כל דבר פשע", שבית שמי מחיבין על מחשבת הלב בשליחות יד, שנאמר (שמות כב,ח) "על כל דבר פשע", ובית הלל אין מחיבין אלא משעה ששלח יד, לכך נאמר "אם לא שלח ידו", לצרכה.

י(שמות כב,ח) ["על כל דבר פשע,…

(שמות כב,ח) ["על כל דבר פשע, על שור על חמור על שה על שלמה, על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה, עד האלהים יבא דבר שניהם, אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו."] "על כל דבר פשע", כלל; "על שור על חמור על שה על שלמה", פרט; או כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט. וכשהוא אומר "על כל אבדה", חזר וכלל. או כלל ככלל הראשון? אמרת, לאו, אלא כלל ופרט וכלל, אי את דן אלא כעין הפרט: מה הפרט מפרש בנכסים מטלטלין שאין להן אחריות, אף אין לי אלא נכסים מטלטלין שאין להן אחריות.

יאבין שומר לשומר הכתוב מדבר. אתה…

בין שומר לשומר הכתוב מדבר. אתה אומר בין שומר לשומר הכתוב מדבר, או לא בא אלא לחלק בין כסף לכלים לבהמה? תלמד לומר "שלמה": שלמה, בכלל הית, ויצאת ללמד. אלא, מה שלמה מיחדת, בין שומר לשומר הכתוב מדבר, אף כל בין שומר לשומר הכתוב מדבר. הא לא בא הכתוב לחלק בין כסף לכלים לבהמה.

יב" אשר יאמר כי הוא זה"…

"אשר יאמר כי הוא זה", שזה אומר 'זה הוא', וזה אומר 'אינו הוא!' מכן אמרו: עד שתהא הודיה ממין הטענה.

יג(שמות כב,ז) "ונקרב בעל הבית אל…

(שמות כב,ז) "ונקרב בעל הבית אל האלהים", הרי אחד; (שמות כב,ח) "עד האלהים יבא דבר שניהם", הרי שנים; (שמות כב,ח) "אשר ירשיען אלהים", הרי שלשה. מכן אמרו: דיני ממונות בשלשה. דברי רבי יאשיה.

ידרבי יונתן אומר: הראשון, תחלה נאמר,…

רבי יונתן אומר: הראשון, תחלה נאמר, ואין דורשין תחלות. "עד האלהים יבא דבר שניהם", הרי אחד; "אשר ירשיען אלהים", הרי שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי שלשה.

טורבי אומר: "עד האלהים יבא דבר…

רבי אומר: "עד האלהים יבא דבר שניהם", בשנים הכתוב מדבר. אתה אומר בשנים הכתוב מדבר, או אינו אלא באחד? כשהוא אומר "אשר ירשיען אלהים", הרי כן שנים: 'אשר ירשיע' אין כתוב כן, אלא "אשר ירשיען", הא בשנים הכתוב מדבר. ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי שלשה. מכן אמרו: דיני ממונות בשלשה.

טזרבי אומר: בחמשה, כדי שיגמר הדין…

רבי אומר: בחמשה, כדי שיגמר הדין בשלשה.

יז"ישלם שנים לרעהו." רבי שמעון אומר:…

"ישלם שנים לרעהו." רבי שמעון אומר: קורא אני עליו כן "ישלם שנים לרעהו", וקורא אני להלן: (ויקרא ה,כד) "ושלם אתו בראשו, וחמשתיו יסף עליו". כיצד יתקימו שני כתובין? כל המשלם את הקרן, חיב לשלם את החמש, וכל שאינו משלם את הקרן, פטור מן החמש. "לרעהו", ולא להקדש; "לרעהו", ולא לאחרים.