מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.
(שמות לה,א) "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אלהם: אלה הדברים אשר צוה יי לעשת אתם." למה נאמרה פרשה זו? לפי שהוא אומר (שמות כה,י) "ועשו לי מקדש", שומע אני, בין בחל בין בשבת! ומה אני מקים (שמות לא,יד) "מחלליה מות יומת"? בשאר כל מלאכות, חוץ ממלאכת המשכן. או אף במלאכת המשכן? ומה אני מקים "ועשו לי מקדש"? בשאר כל הימים, חוץ מן השבת, או אף בשבת?
והדין נותן: מה, אם עבודה שאינה באה אלא מכח המכשירין, הרי היא דוחה את השבת, ומכשירי עבודה, שאין עבודה באה אלא מכחן, דין הוא שידחו את השבת! כגון שנטלה קרן שלמזבח, או נפגמה הסכין, [שנטלה קרן שלמזבח: נשברה ונפלה אחת מקרנות המזבח.] שומע אני, יתקנם בשבת! תלמד לומר "ויקהל משה", בחל ולא בשבת.
"ויאמר אלהם: אלה הדברים אשר צוה יי לעשת אתם." רבי אומר: להביא שלשים ותשע אבות המלאכות, שאמר להם משה על פה.
(שמות לה,ב) ["ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קדש, שבת שבתון ליי, כל העשה בו מלאכה יומת."] "ששת ימים תעשה מלאכה". כתוב אחד אומר: "ששת ימים תעשה מלאכה", וכתוב אחד אומר: (שמות כ,י) "ששת ימים תעבד, ועשית כל מלאכתך." כיצד יתקימו שני כתובין? כשישראל עושין רצונו שלמקום, "ששת ימים תעשה מלאכה", מלאכתן נעשית על ידי אחרים, וכן הוא אומר: (ישעיה סא,ה) "ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר אכריכם וכרמיכם."
וכשאין ישראל עושין רצונו שלמקום, "ששת ימים תעבד, ועשית כל מלאכתך." מלאכתן נעשית על ידי עצמן. ולא עוד, אלא: (דברים כח,מח) "ועבדת את איביך אשר ישלחנו יי בך, ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל, ונתן עול ברזל על צוארך, עד השמידו אתך."
"וביום השביעי יהיה לכם קדש", שלא יהו ישראל אומרים: הואיל ואנו מתרין לעשות מלאכה בבית המקדש, נהי מתרין לעשות מלאכה בגבולין! תלמד לומר "וביום השביעי יהיה לכם קדש", לכם קדש, ולמקום חול.
"כל העשה בו מלאכה יומת." בו, ולא בו ובחברו. והרי שחל יום הכפורים להיות ערב שבת, ועשה מלאכה בין השמשות, שומע אני, יהי חיב! תלמד לומר "כל העשה בו מלאכה יומת." בו, ולא בו ובחברו.
(שמות לה,ג) "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת." למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות לד,כא) "בחריש ובקציר תשבת." שבת מן החריש בשעת הקציר, שישבת מערב שביעית לשביעית! אין לי אלא שהוא שובת מערב שביעית לשביעית, כן ישבת מערב שבת לשבת? והדין נותן: הואיל ושביעית לשם השם, ושבת לשם השם, אם למדתי שהוא שובת מערב שביעית לשביעית, כך ישבת מערב שבת לשבת!
ועוד קל וחמר: ומה, אם שביעית, שאין חיבין עליה לא כרת ולא מיתת בית דין, הרי הוא שובת מערב שביעית לשביעית, שבת, שחיבין עליה כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבת מערב שבת לשבת! או יהיה רשי להדליק לו את הנר, להטמין לו את החמין, לעשות לו מדורה? תלמד לומר: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת." ביום השבת אין את מבער, אבל מבער את מערב שבת לשבת.
דבר אחר: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת." למה נאמר? לפי שנאמר: (ויקרא ו,ו) "אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה", שומע אני, בין בחל בין בשבת! ומה אני מקים (שמות לא,יד) "מחלליה מות יומת"? בשאר כל המלאכות, חוץ מן המערכה. ובמערכה, מה אני מקים (ויקרא ו,ו) "לא תכבה"? בשאר כל הימים, חוץ מן השבת. תלמד לומר "לא תבערו אש בכל משבתיכם". במושבות אין את מבער, אבל מבער את בבית המקדש.
אמר אחד מתלמידי רבי ישמעאל: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת." למה נאמר? לפי שהוא אומר: (דברים כא,כב) "וכי יהיה באיש חטא משפט מות, והומת", שומע אני, בין בחל בין בשבת. ומה אני מקים (שמות לא,יד) "מחלליה מות יומת"? בשאר כל המיתות, חוץ ממיתת בית דין. במיתות בית דין מה אני מקים: (דברים כא,כב) "ותלית אתו על עץ"? בשאר כל הימים, חוץ מן השבת.
ובשבת? תלמד לומר: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת." שרפה, בכלל היתה, ויצאת ללמד: אלא מה שרפה, שהיא אחת ממיתות בית דין, ואינה דוחה את השבת, ואף כל שאר מיתות בית דין, לא ידחו את השבת.
רבי יונתן אומר: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת." למה נאמר? לפי שנאמר: (שמות לה,א) "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אלהם: אלה הדברים אשר צוה יי לעשת אתם." שומע אני, לא יהי חיב עד שיעבר על שלשים ותשע אבות המלאכות! תלמד לומר (שמות לד,כא) "בחריש ובקציר תשבת", עד שיעבר על שתים, ואם לאו, לא יהי חיב! תלמד לומר "לא תבערו אש".
הבערה היתה בכלל, ויצאת ללמד. אלא, מה הבערה מיחדת, שהיא אחת משלשים ותשע אבות המלאכות, חיבין עליה בפני עצמה, אף כל שאר שלשים ותשע אבות המלאכות, דין הוא שיהי חיב על כל אחד ואחד בפני עצמו.
רבי נתן אומר: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת." למה נאמר? לפי שנאמר: (שמות לה,א) "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אלהם: אלה הדברים אשר צוה יי לעשת אתם." שומע אני, יהי רשי להדליק לו את הנר, להטמין לו את החמין, לעשות לו מדורה! תלמד לומר: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת."
"ביום השבת." ביום השבת אין את מבער, אבל מבער את ביום טוב. חסלת מכילתא כולה. ואית בה מסכתות תשעה, ואלין אנון סימניהון: ואמר פרעה למשה ונטל עמלק בירחא למידן כספא דשבתא. ואית בה פרשיות שמונים ושתים. למטע"ב מ"ט ספ"ס קצ"ח. סוף מכילתא דרבי ישמעאל