א(א) ויאמר ה' אל משה נטה…
(א) ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך בא וראה שאין הקב״ה נפרע מן הרשעים אלא בחשך שכן מצינו כשנתנקם מפרעה וממצרים לא נתנקם מהן אלא בחשך במצרים הוא אומר (י' כ"ג) לא ראו איש את אחיו: ועל הים הוא אומר (י"ד כ') ויהי הענן והחשך: וכן כשנתנקם מסנחריב לא נתנקם ממנו אלא בחשך שנא' (מ"ב י"ט ל"ה) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור: וכן בלשצר נתנקם ממנו בחשך שנ' (דניאל ה' ל') ביה בליליא קטיל בלשצר מלכא כשדאה: וכן המן הרשע לא הופרה עצתו אלא בחשך שנא' (אסתר ו' א') בלילה ההוא [נדדה] שנת המלך: וכן לעתיד לא יפרע הקב"ה מן הגוים אלא בחשך שנ' (ישעיה ס' ב') כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים: ר' מאיר אומר משל את הצדיקים בדירתן ומשל את הרשעים בדירתן: משל את הצדיקים בדירתן במרעה טוב ארעה אותם ובהרי מרום ישראל יהיה נויהם (יחזקאל ל"ד י"ד) ומשל את הרשעים בדירתן כה אמר ה' צבאות ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום (יחזקאל ל"א ט"ו) משל אין עושין כסוי לגגית לא של כסף ולא של זהב ולא של נחשת ולא של ברזל ולא של בדיל ולא של עופרת אלא של חרש מפני שהוא מין במינו כך אמר הקב״ה גיהנם חשך והתהום חשך יבא חשך ויכסה על חשך דכת' (קהלת ו' ד') כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה: