אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים צג, ב): נכון כסאך מאז, אמר רבי ברכיה בשם רבי אבהו, אף על פי שמעולם אתה, לא נתישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה, לכך נאמר: נכון כסאך מאז, משל למלך שעשה מלחמה ונצח, ועשו אותו אגוסטוס, אמרו לו עד שלא עשית המלחמה היית מלך, עכשיו עשינוך אגוסטוס. מה יש כבוד בין המלך לאגוסטוס, אלא, המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב. כך אמרו ישראל, באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה, משבראת אותו אתה הוא, אלא כביכול עומד, שנאמר (חבקוק ג, ו): עמד וימדד ארץ, אבל משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז, נתיישבה מלכותך וכסאך נכון, הוי נכון כסאך מאז, באז ישיר.
דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים קו, יב): ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו, אמר רבי אבהו, אף על פי שכתוב כבר שהאמינו עד שהיו במצרים, שנאמר (שמות ד, לא): ויאמן העם, חזרו ולא האמינו, שנאמר (תהלים קו, ז): אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך, כיון שבאו על הים וראו גבורתו של הקדוש ברוך הוא היאך עושה משפט ברשעים, כמה דתימא (דברים לכ, מא): ותאחז במשפט ידי, ושקע את מצרים בים, מיד (שמות יד, לא): ויאמינו בה', ובזכות האמנה שרתה עליהם רוח הקדש ואמרו שירה, הדא הוא דכתיב: אז ישיר משה ובני ישראל, ואין אז אלא לשון אמנה, שנאמר (בראשית לט, ה): ויהי מאז הפקיד אתו בביתו, וכתיב (בראשית לט, ד): וכל יש לו נתן בידו, הוי ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו.
דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, יא): נפת תטפנה שפתותיך, אמר משה רבון העולמים במה שחטאתי לפניך בו אני מקלסך. אמר רבי לוי בר חיא משל למדינה שמרדה על המלך ואמר המלך לדכס שלו נלך ונלחם בה, אמר לו דכס אין אתה יכול, החריש המלך והלך בלילה בעצמו וכבשה. ידע דכס עשה עטרה והביא למלך, אמר לו העטרה הזו למה, אמר בשביל שחטאתי בדבר ואמרתי לך אין אתה יכול. כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, יודע אני שחטאתי לפניך באז, שנאמר (שמות ה, כג): ומאז באתי אל פרעה, והרי טבעת אותו לים, לכך אני משבחך באז, הדא הוא דכתיב: אז ישיר משה. בא וראה דרך הצדיקים במה שהם סורחים הם מתקנים, הוי: נפת תטפנה שפתותיך כלה, ממי הם למדים מן הקדוש ברוך הוא שבדבר שהוא מכה הוא מרפא, שנאמר (ירמיה ל, יז): כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך, ממכות שאני מכה אותך, מהם אני מרפא אותך. מנין תדע כן, מן הקדוש ברוך הוא, צא ולמד ממרה, שהורה למשה דבר מר והשליך למים ונמתקו המים, שנאמר (שמות טו, כה): ויורהו ה' עץ וישלך אל המים, אי זה היה, רבי נתן אומר ירדינון היה. רבי יהושע אומר של ערבה היה. רבי אליעזר המודעי אומר של זית היה, מכל מקום עץ מר היה והמתיק המים המרים. וכך משה לא קנטר אלא באז, ובמה שסרח תקן מעשיו ואמר: אז ישיר משה.
דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (משלי לא, כו): פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקדוש ברוך הוא אלא ישראל, ברא אדם הראשון ולא אמר שירה, הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה, וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה, וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה, כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם, מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: אז ישיר משה ובני ישראל, הוי: פיה פתחה בחכמה, אמר הקדוש ברוך הוא לאלו הייתי מצפה, ואין אז אלא שמחה, שנאמר (תהלים קכו, ב): אז ימלא שחוק פינו, אמר רבי יהודה בן פזי, מה ראו ישראל לומר שירה באז, אלא אמרו מתחלה היה הים הזה יבשה, ועמדו דורו של אנוש והכעיסו לפניו באז, שנאמר (בראשית ד, כו): אז הוחל לקרא בשם ה', ועשאו הקדוש ברוך הוא ים ופרע מהם, שנאמר (עמוס ה, ח)(עמוס ט, ו): הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ, ועכשיו ים היה, ונעשה לנו יבשה, שנאמר (שמות יד, כט): ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, נקלסנו באז, שהפך לנו ים ליבשה. הוי: אז ישיר משה ובני ישראל, ואין אז אלא לשון בטחון, שנאמר (משלי ג, כג): אז תלך לבטח דרכך.
דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, ח): אתי מלבנון כלה, אמר רבי לוי בנהג שבעולם כלה מקשטין ומבשמין אותה ואחר כך מכניסין אותה לחפה, והקדוש ברוך הוא לא עשה כן אלא אמר לכנסת ישראל: אתי מלבנון כלה, מטיט ולבנים לקחתיך ועשיתיך כלה. למה שני פעמים אתי מלבנון, אלא אמר הקדוש ברוך הוא אתי גליתם מבית המקדש שנקרא לבנון, שנאמר (ישעיה לז, כד): אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון, ומנין שהלכה שכינה עם ישראל בגולה, שנאמר (ישעיה מג, יד): למענכם שלחתי בבלה, ואומר (יחזקאל א, ג): היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן, וכן דניאל אומר (דניאל י, ד): ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, וכן משה אומר (ויקרא כו, מד): ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם וגו', איני יכול להניחם כי אני ה' אלהיהם, מפני קדשת שמי עשיתי, ועמי אתם חוזרים, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, ח): אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי, מן המלכיות שנקראו לבנון, שנאמר (יחזקאל לא, ג): הנה אשור ארז בלבנון, וכן הוא אומר (מיכה ב, יג): עלה הפרץ לפניהם ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. (שיר השירים ד, ח): תשורי מראש אמנה, אמר רבי יוסטא הר הוא ושמו אמנה, עד אותו ההר ארץ ישראל ממנו ולהלן חוצה לארץ. אמר רבי אלעזר בן רבי יוסי כשיגיעו הגליות לשם יהיו אומרים שירה, לכך נאמר: תשורי מראש אמנה. דבר אחר, תשורי מראש אמנה, עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבוא, שנאמר (תהלים צח, א): שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה, ובאיזה זכות אומרים ישראל שירה, בזכות אברהם שהאמין בהקדוש ברוך הוא, שנאמר (בראשית טו, ו): והאמן בה', היא האמונה שישראל נוחלין בה, ועליו הכתוב אומר (חבקוק ב, ד): וצדיק באמונתו יחיה, הוי: תשורי מראש אמנה. מראש שניר, בזכות יצחק, (חבקוק ב, ד): וחרמון, בזכות יעקב, (חבקוק ב, ד): ממענות אריות, גלות בבל ומדי. (חבקוק ב, ד): מהררי נמרים, זו אדום. דבר אחר, תשורי מראש אמנה, אמר רבי נחמיה, לא זכו ישראל לומר שירה על הים אלא בזכות אמנה, שנאמר (שמות ד, לא): ויאמן העם, וכתיב (שמות יד, לא): ויאמינו בה', אמר רבי יצחק היו רואין כל אותן נסים שנעשו להם ולא היה להם להאמין, אלא אמר רבי שמעון בר אבא, בשביל האמנה שהאמין אברהם להקדוש ברוך הוא, שנאמר: והאמן בה', ממנה זכו ישראל לומר שירה על הים, שנאמר: אז ישיר משה, הוי: תשורי מראש אמנה.
דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים נט, יז): ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך, ואני אשיר עזך, לעתיד לבא, שנאמר (ישעיה יב, ב): הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד. וארנן לבקר חסדך, אותו בקר של יום הדין, שנאמר (ישעיה כא, יב): אמר שמר אתא בקר וגם לילה, (תהלים נט, יז): כי היית משגב לי, באדום. (תהלים נז, יז): ומנוס ביום צר לי, בגוג ומגוג. דבר אחר, ואני אשיר עזך, אימתי בשעה שעמדו ישראל על הים ואומרים שירה, שנאמר: אז ישיר משה, ומה אמרו, עזי וזמרת יה. וארנן לבקר חסדך, אותו בקר שהשקפת על מחנה מצרים, שנאמר (שמות יד, כד): ויהי באשמרת הבקר. דבר אחר, אותו הבקר שהורדת לנו את המן, שנאמר (שמות טז, יג): ובבקר היתה שכבת הטל. דבר אחר, אותו הבקר של מתן תורה, שנאמר (שמות יט, טז): ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. כי היית משגב לי, בפרעה ובמצרים. ומנוס ביום צר לי, בעמלק.
דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים סח, כו): קדמו שרים אחר נגנים, אמר רבי יוחנן, בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא באותו הלילה שעברו ישראל את הים, ולא הניחן הקדוש ברוך הוא, אמר להם לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה, הדא הוא דכתיב (שמות יד, כ): ולא קרב זה אל זה כל הלילה, כמה דתימא (ישעיה ו, ג): וקרא זה אל זה ואמר, וכיון שיצאו ישראל מן הים באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר להם הקדוש ברוך הוא יקדמו בני תחלה, הדא הוא דכתיב: אז ישיר משה, אז שר לא נאמר אלא אז ישיר, שהקדוש ברוך הוא אמר ישיר משה ובני ישראל תחלה. וכן דוד הוא אומר: קדמו שרים, אלו ישראל שעמדו על הים, דכתיב: אז ישיר משה. אחר נגנים, אלו המלאכים, ולמה כך, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים, לא מפני שאני משפיל אתכם אני אומר שיקדמו תחלה, אלא מפני שבשר ודם יאמרו תחלה, עד שלא ימות אחד מהם, אבל אתם כל זמן שאתם מבקשים אתם חיים וקימים. משל למלך שנשבה בנו והלך והצילו, והלכו בני הפלטין מבקשין לקלס למלך, ובנו מבקש לקלסו. אמרו לו אדוננו מי יקלסך תחלה, אמר להם בני, מכאן ואילך מי שרוצה לקלסני יקלסני. כך כשיצאו ישראל ממצרים וקרע להם הקדוש ברוך הוא את הים והיו המלאכים מבקשים לומר שירה, אמר להם הקדוש ברוך הוא: אז ישיר משה ובני ישראל תחלה, ואחר כך אתם, הוי: קדמו שרים, אלו ישראל. אחר נגנים, אלו המלאכים. (תהלים סח, כו): בתוך עלמות תופפות, אלו הנשים, שהן קלסו באמצע, כדכתיב: ותקח מרים הנביאה.
רבי יהודה אומר, מי אמר קלוס להקדוש ברוך הוא, התינוקות, אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהם מכירין להקדוש ברוך הוא. כיצד, כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד, והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם, וכיון שהיתה יולדת, עוזבת הנער ומוסרת אותו להקדוש ברוך הוא, ואומרת רבון העולם, אני עשיתי את שלי ואתה עשה את שלך. אמר רבי יוחנן, מיד היה יורד הקדוש ברוך הוא בכבודו כביכול וחותך טבורן ומרחיצן וסכן, וכן יחזקאל אמר (יחזקאל טז, ה): ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך, וכתיב (יחזקאל טז, ד): ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך, וכתיב (יחזקאל טז, י): ואלבשך רקמה, וכתיב (יחזקאל טז, ט): וארחצך במים. והיה נותן שני טנרין בידו אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש, שנאמר (דברים לב, יג): וינקהו דבש מסלע, והיו גדלים בשדה, שנאמר (יחזקאל טז, ז): רבבה כצמח השדה נתתיך, וכיון שהיו גדלין היו נכנסין לבתיהן אצל אבותיהן והיו שואלין להם מי היה זקוק לכם, והיו אומרים להם בחור אחד נאה ומשבח היה יורד ועושה לנו כל צרכינו, שנאמר (שיר השירים ה, י): דודי צח ואדום דגול מרבבה. וכיון שבאו ישראל לים היו אותן התינוקות שם והם ראו להקדוש ברוך הוא בים התחילו אומרים לאבותיהם זהו אותו שהיה עושה לנו כל אותן הדברים כשהיינו במצרים, שנאמר: זה אלי ואנוהו.
דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים ט, יז): נודע ה' משפט עשה, מדבר במצרים שעשה הקדוש ברוך הוא בהם משפטים במצרים ועל הים. רבי יהושע אומר עשר מכות לקו המצרים באצבע אחת, שנאמר (שמות ח, טו): ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא, ועל הים לקו חמשים מכות, שנאמר (שמות יד, לא): וירא ישראל את היד הגדלה, והיד חמש אצבעות, וחמש פעמים עשר הרי חמשים. וכן אתה מוצא באיוב שבאו עליו חמשים מכות, שנאמר (איוב יט, כא): חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי, רבי אליעזר אומר ארבעים מכות לקו המצרים במצרים ומאתים על הים, שכל מכה ומכה שהיתה באה עליהן היו באות ארבע, כשם שנאמר (תהלים עח, מז): יהרג בברד גפנם, וכתיב (תהלים עח, מט): חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים. עברה אחת, זעם שתים, צרה שלש, משלחת מלאכי רעים ארבע, הוי באצבע לקו ארבעים מכות וביד מאתים, הוי: משפט עשה. ומהו נודע ה', כדכתיב (שמות יד, יח): וידעו מצרים כי אני ה', בשעה שאעשה הדין לפרעה, שכן כתיב אחריו (שמות יד, יח): בהכבדי בפרעה, וכתיב (תהלים ט, יז): בפעל כפיו נוקש רשע, זה פרעה, מה אמר (שמות א, כב): כל הבן הילוד וגו', ואף הקדוש ברוך הוא עשה לו כשם שעשה, שנאמר (תהלים קלו, טו): ונער פרעה וחילו בים סוף, מהו (תהלים ט, יז): הגיון סלה, אמרו ישראל מה עלינו לעשות, אלא לומר שירים וזמרים, שנאמר: אז ישיר משה, אז ישירו משה ובני ישראל אינו אומר, אלא אז ישיר משה, אמר רבי יהושע בן לוי, מכאן שנאמרה הפרשה על פי משה, ואחר כך אמרוה אבותינו על הים.
דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים א, ה): שחורה אני ונאוה, כנסת ישראל אומרת שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשה אבותי, אמרו רבותינו אל תהי קורא (שיר השירים א, ה): בנות ירושלים, אלא בונות ירושלים, זו סנהדרי גדולה של ישראל שהן יושבין ומבנין אותה. דבר אחר, בנות ירושלים, אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להעשות מטרופולין לכל הארצות, כדכתיב (יהושע טו, מז): אשדוד [ו] בנותיה. מהו (שיר השירים א, ה): כאהלי קדר, מה אהלים של ישמעאלים כעורים מבחוץ ונאים מבפנים, כך הם תלמידי חכמים, אף על פי שהן נראים כעורים בעולם הזה הם מלאים מבפנים, מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות. אי מה אהליהם של ישמעאלים מטלטלין ממקום למקום יכול אף ישראל יטלטלו, תלמוד לומר (שיר השירים א, ה): כיריעות שלמה, כיריעה של מי שאמר והיה העולם, שמשעה שמתחן כאהל לא זזו ממקומן. אי מה אהליהם של ישמעאלים אין להם תכבסת, יכול אף ישראל כן, תלמוד לומר: כיריעות שלמה, מה השלמה הזאת מתלכלכת וחוזרת ומתלבנת, כך ישראל, אף על פי שהן חוטאים הן שבים בתשובה לפני הקדוש ברוך הוא. דבר אחר, שחורה אני ונאוה, במה שאני שחורה בו אני נאוה. חטאו בחורב, שנאמר (דברים ט, ח): ובחרב הקצפתם את ה', ובחרב אמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. בים המרו, שנאמר (תהלים קו, ז): וימרו על ים בים סוף, ובים אמרו שירה, שנאמר: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת.
כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות, לומר מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת, כך הן הצרות באות עליהן, והיו אומרים שירות בלשון נקבות, לכך עמדו בבל ומדי ויון ואדום, ושעבדו את ישראל, אבל לעתיד לבוא, אין עוד צרות בו, שנאמר (ישעיה סה, טז): כי נשכחו הצרות הראשנות, וכתיב (ישעיה לה, י): ששון ושמחה ישיגו וגו', באותה שעה אומרים שיר לשון זכר, שנאמר (תהלים צח, א): שירו לה' שיר חדש.
דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים מ, ג): ויעלני מבור שאון, ממצרים. (תהלים מ, ג): מטיט היון, מטיט ולבנים. (תהלים מ, ג): ויקם על סלע רגלי, זה הים. (תהלים מ, ג): כונן אשרי, שעברו ביבשה, מיד (תהלים מ, ד): ויתן בפי שיר חדש, משל לאשה שהיתה נדה, השלימה ימי נדתה וטהרה, באתה אצל אישה אמר לה מי מעיד עליך שטהרת, אמרה לו הרי שפחתי מעידה שטהרתי לפניה וטבלתי, לכך נאמר: את השירה הזאת, נאים אנו לומר שירה לפניך, שאין בנו טמאה, והרי המילה מעידה עלינו שאנו טהורים, לכך נאמר: את השירה הזאת, ואין זאת אלא מילה, שנאמר (בראשית יז, י): זאת בריתי אשר תשמרו. ויאמרו לאמר, נהיה אומרים לבנינו, ובנינו לבניהן, שיהיו אומרים לפניך כשירה הזאת בעת שתעשה להם נסים.
אשירה לה' כי גאה גאה, הדא הוא דכתיב (איוב מ, י): עדה נא גאון וגבה, הכל מתגאין זה על זה, חשך מתגאה על התהום שהוא למעלה הימנו, והרוח מתגאה על המים שהוא למעלה הימנו, והאש מתגאה על הרוח שהוא למעלה הימנו, והשמים מתגאים על האש שהם למעלה ממנו, והקדוש ברוך הוא מתגאה על הכל, הוי: כי גאה גאה. אמר רבי אבין, ארבעה מיני גאים נבראו בעולם: גאה שבבריות, אדם. גאה שבעופות, נשר. גאה שבבהמות, שור. גאה שבחיות, ארי. וכלן נטלו מלכות, ונתנה להם גדלה, והם קבועים תחת המרכבה של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (יחזקאל א, י): ודמות פניהם פני אדם, ופני אריה ופני שור ופני נשר, וכל כך למה, כדי שלא יתגאו בעולם, וידעו שיש מלכות שמים עליהם, ועל זה נאמר (קהלת ה, ז): כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם, הוי: כי גאה גאה.
דבר אחר, כי גאה גאה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים א, ט): לססתי ברכבי פרעה, דרש רבי פפוס לססתי כתיב [כמו שכתוב בשיר השירים רבה]: עד יש לך רוח יש לך כנפים, מיד הסיטן הקדוש ברוך הוא והביאן מבין גלגלי המרכבה והסיטן על הים. מהו (שיר השירים א, ט): דמיתיך רעיתי, שנדמו גלי הים לסוסיות נקבות ומצריים הרשעים לסוסים זכרים מזהמים, והיו רצים אחריהם עד שנשתקעו בים, שנאמר: סוס ורכבו רמה בים. והיה המצרי אומר לסוסו אתמול הייתי מושכך להשקותך מים ולא היית בא אחרי, עכשו אתה בא לשקעני בים, והיה הסוס אומר לו: רמה בים, ראה מה בים, רומו של עולם אני רואה בים:
דבר אחר, סוס ורכבו רמה בים. סוסיהם ורוכביהם לא נאמר, אלא סוס ורכבו, מלמד שנטל הקדוש ברוך הוא שר שלהם תחלה והשליכו לתוך הים. עזי וזמרת יה, עזי הוא ועטרה לראשי והוא כחי. ויהי לי לישועה, יהי לי אין כתוב כאן אלא ויהי לי לישועה, היה לי ויהיה לי. זה אלי ואנוהו. אמר רבי ברכיה בא וראה כמה גדולים יורדי הים, משה כמה נתחבט ונתחנן לפני המקום עד שראה את הדמות, שנאמר (שמות לג, יח): הראני נא את כבדך, אמר לו הקדוש ברוך הוא (שמות לג, כ): לא תוכל לראת את פני, ובסוף הראה לו בסימן, שנאמר (שמות לג, כב): והיה בעבר כבדי. החיות הנושאות את הכסא אינן מכירות את הדמות, ובשעה שמגיע זמנן לומר שירה הן אומרים באיזה מקום הוא אין אנו יודעות אם כאן הוא אם במקום אחר הוא, אלא בכל מקום שהוא (יחזקאל ג, יב): ברוך כבוד ה' ממקומו, ועולי הים כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר: זה אלי ואנוהו. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בעולם הזה אמרתם לפני פעם אחת זה אלי, אבל לעתיד לבוא אתם אומרים אותו דבר שתי פעמים, שנאמר (ישעיה כה, ט): ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה וגו'.