ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, הדא הוא דכתיב (זכריה י, ד): ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה, בוא וראה אמות הקדמונים כשהיו מבקשים להעמיד להם מלך, היו מביאים מכל מקום ומעמידים עליהם, שכן הוא אומר (בראשית לו, לב): וימלך באדום מדנהבה, מבצרה, וכן כלן, אבל ישראל אינו כן, אלא מהם גדוליהם, מהם מלכיהם, מהם כהניהם, מהם נביאיהם, מהם שריהם, שנאמר: ממנו פנה זו המלך דוד, שנאמר (תהלים קיח, כא): אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. ממנו יתד, זה כהן גדול, שנאמר (ישעיה כב, כג): ותקעתיו יתד במקום נאמן. ממנו קשת מלחמה, שנאמר (דברי הימים א יב, ב): נשקי קשת מימינים ומשמאלים. (זכריה י, ד): ממנו יצא כל נוגש יחדו, אלו סופרי הדינין, וכן הוא אומר: ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו, מהיכן, מתוך בני ישראל. משל למלך שהיה לו אוהב ובקש למנות קתליקוס ומנהו על כל בית גנזיו, לאחר ימים בקש לעשות אסטרטיגוס והיה אותו אוהבו סבור שמא יעשהו ולא עשאו, אמר לו לך ומנה אסטרטיגוס, אמר לו אדוני המלך מאיזו גינוסיא, אמר לו מגינוסיא שלך. כך בקש הקדוש ברוך הוא למנות על מלאכת המשכן ועשאו למשה גזבר על הדינין ועל הכל, וכשבקש הקדוש ברוך הוא לעשות כהן גדול, היה משה סבור שהוא נעשה כהן גדול, אמר לו הקדוש ברוך הוא לך ומנה לי כהן גדול, אמר לפניו רבון העולם מאיזה שבט אמנה לך, אמר לו משבט לוי, אותה השעה שמח משה, אמר כך שבטי חביב, אמר לו הקדוש ברוך הוא אהרן אחיך הוא, לכך נאמר: ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. רבנן אמרי, כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר שמש משה בכהנה גדולה, ויש אומרים לא שמש אלא שבעת ימי המלואים. רבי ברכיה בשם רבי סימון אומר כל ארבעים שנה שמש משה בכהנה גדולה, שנאמר (דברי הימים א, כג, יג): בני עמרם אהרן ומשה, וכתיב (דברי הימים א כג, יד): ומשה איש האלהים.
דבר אחר, ואתה הקרב אליך. אמרו בשעה שירד משה מסיני וראה ישראל באותו מעשה, הביט באהרן והיה מקיש עליו בקורנס, והוא לא נתכון אלא לעכבם עד שירד משה, ומשה היה סבור שהיה אהרן שתף עמהן, והיה בלבו עליו, אמר לו הקדוש ברוך הוא, משה, יודע אני כונתו של אהרן היאך היתה לטובה, משל לבן מלכים שזחה דעתו עליו ונטל את הצפורן לחתר בית אביו, אמר לו פדגוגו אל תיגע עצמך תן לי ואני אחתר, הציץ המלך עליו ואמר לו יודע אני היאך היתה כונתך, חייך איני משליט בריה על פלטין שלי אלא אתה. כך בשעה שאמרו ישראל לאהרן (שמות לב, א): קום עשה לנו אלהים, אמר להם (שמות לב, ב): פרקו נזמי הזהב, אמר להם אני כהן, אני אעשה אותו ומקריב לפניו, והוא לא נתעסק אלא לעכבן עד שיבוא משה. אמר לו הקדוש ברוך הוא אהרן יודע אני היאך היתה כונתך, חייך אין אני משליט על קרבנותיהן של בני אלא אתה, שנאמר: ואתה הקרב אליך, היכן אמר לו הדבר הזה למשה, במשכן. אמר רבי לוי משל לאוהבו של מלך קומיס ורפוסא, בקש לעשות סטרטיגוס לאחד והודיע לו, אמר לו אחיך הוא, כך עשה הקדוש ברוך הוא למשה קומיס (במדבר יב, ז): לא כן עבדי משה, עשאו רפוסא, שנאמר (שמות יח, יג): וישב משה לשפט את העם, בקש לעשות כהן גדול הודיע לו, אמר לו אהרן אחיך הוא.
דבר אחר, ואתה הקרב אליך, הדא הוא דכתיב (תהלים סה, ה): אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך, אמר רבי יצחק משל לאוהבו של מלך שתגרו ועשאו פרוטיקאטור, שלא יהא זז מפלטין ואוכל מותריו של מלך. כך אהרן היה שוה לכל ישראל, ועשאו הקדוש ברוך הוא כהן גדול, ואמר לו (ויקרא כא, יב): ומן המקדש לא יצא, ואכל מותריו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (ויקרא ב, י): והנותרת מן המנחה.
דבר אחר, ואתה הקרב אליך, הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, צב): לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי, כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה: ואתה הקרב אליך, הרע לו, אמר לו תורה היתה לי ונתתיה לך, שאלולי היא אבדתי עולמי. משל לחכם שנטל קרובתו ועשתה עמו עשר שנים ולא ילדה, אמר לה בקשי לי אשה, אמר לה יכול אני לטל חוץ מרשותך אלא שהייתי מבקש ענותנותך. כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה, יכול הייתי לעשות לאחיך כהן גדול חוץ מדעתך, אלא שהייתי מבקש שתהא גדול עליו. מתוך בני ישראל, מכל הארצות בחר הקדוש ברוך הוא בארץ ישראל, ומארץ ישראל בחר בבית המקדש, ומבית המקדש לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים. כך בחר הקדוש ברוך הוא בישראל, ומישראל לא בחר אלא שבט לוי, ומשבט לוי בחר אהרן, שנאמר (שמואל א ב, כח): ובחר אתו מכל שבטי ישראל. תרומה לצד והמעשר לצד, נדב ואביהוא לצד, אלעזר ואיתמר לצד. אלעזר ואיתמר נבחרו, שנאמר: ובחר אתו מכל שבטי ישראל, לכך נאמר (תהלים סה, ה): אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך.