בזאת יבא אהרן (ויקרא טז, ג), הדא הוא דכתיב (תהלים כז, א): לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא, רבי אלעזר פתר קריא בים, אורי בים, שנאמר (שמות יד, כ): ויאר את הלילה. וישעי (שמות יד, יג): התיצבו וראו את ישועת ה'. ממי אירא (שמות יד, כ): ויאמר משה [אל העם] אל תיראו. (תהלים כז, א): ה' מעוז חיי (שמות טו, ב): עזי וזמרת יה. (תהלים כז, א): ממי אפחד (שמות טו, טז): תפל עליהם אימתה ופחד. (תהלים כז, ב): בקרב עלי מרעים, (שמות יד, י): ופרעה הקריב. (תהלים כז, ב): לאכל את בשרי (שמות טו, ט): אמר אויב ארדף אשיג וגו'. אמר רבי שמואל בר נחמן אין הרשע הזה יוצא מן העולם עד שמוציא אפופסים שלו מתוך פיו, אמר אויב ארדף וגו', תורישם ידי אינו אומר, אלא תורישמו, מוריש אני עשרי וכבודי להם. (תהלים כז, ב): צרי ואיבי לי, (תהלים קלו, טז): ונער פרעה וחילו, מכאן ואילך אמרו ישראל (תהלים כז, ג): אם תחנה עלי מחנה של מצרים, לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמתן של מצרים, בזאת אני בוטח, בזאת שהבטחתני שנאמר (שמות יד, יד): ה' ילחם לכם.
רבי שמואל בר נחמן פתר קרא בפלשתים, בקרב עלי מרעים, זה גלית, שנאמר (שמואל א יז, טז): ויגש הפלשתי השכם והערב. לאכל את בשרי (שמואל א יז, מד): ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים, רבי אבא בר כהנא אמר הארץ אחזתו. אמר רבי תנחומא אנא אמינא טעמא, ואבוא אליך אינו אומר, אלא לכה אלי, מלמד שהארץ אחזתו. רבי ינאי בשם רבי שמעון ברבי ינאי אומר מאתים וארבעים ושמנה קופליות של ברזל נתן הקדוש ברוך הוא על מאתים ארבעים ושמונה איברים שיש בו באדם, באותה שעה אמר דוד (תהלים קמ, ט): אל תתן ה' מאויי רשע, לא תתן תחמודתא. (תהלים קמ, ט): זממו אל תפק, לא תרפי ליה. (תהלים קמ, ט): ירומו סלה, חזק כתפוי. רבי יודן אמר מתאוה בדוד שהיה (שמואל א טז, יב): יפה עינים וטוב ראי, מיד אמר דוד: אל תתן ה' מאויי רשע, תחמודתא, אבל (משלי י, כד): ותאות צדיקים יתן. ורבנן אמרי הלקהו בצרעת, שנאמר (שמואל א יז, מו): יסגרך ה' בידי, ואין יסגרך זה, אלא צרעת, כמה דאת אמר (ויקרא יג, ד): והסגירו הכהן. צרי ואויבי לי (שמואל א יז, מט): ותטבע האבן במצחו, מכאן ואילך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אם תחנה עלי מחנה של פלשתים, לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמה של פלשתים, בזאת אני בוטח. בזאת אמר רבי לוי בסקווטריס שהכתיב לנו משה בתורה ואמר להם לזקנים (דברים לג, ז): וזאת ליהודה.
רבי יהושע בן לוי פתר קרא בעמלקים, בקרוב עלי מרעים, אלו עמלקים, שנאמר (שמואל א ל, א): ועמלקי פשטו אל נגב ואל צקלג. לאכל את בשרי, (שמואל א ל, ה): ושתי נשי דוד נשבו. צרי ואיבי לי (שמואל א ל, יז): ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם, מהו למחרתם, אמר רבי יהושע בן לוי שתי לילות ויום אחד, מי היה מאיר לו, הקדוש ברוך הוא, בזיקים וברקים, הוא שדוד אומר (תהלים יח, כט): כי אתה תאיר נרי, מכאן ואילך אמר דוד: אם תחנה עלי מחנה של עמלקים, לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמה של עמלקים, בזאת אני בוטח, אמר רבי לוי בסקווטריס שהכתיב משה לזקנים וזאת ליהודה.
רבנן פתרין קרא בראש השנה ויום הכפורים, אורי בראש השנה וישעי ביום הכפורים, ממי אירא (שמות טו, ב): עזי וזמרת יה. בקרב עלי מרעים, אלו שרי אמות העולם. לאכל את בשרי, לפי ששרי אמות העולם באין ומקטרגין על ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו, רבונו של עולם אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה, אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות, אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים, מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין לגיהנם. צרי ואיבי לי, בימות החמה שלש מאות ששים וחמשה יום, השטן גימטריא שלש מאות ששים וארבעה, שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג, אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, אם תחנה עלי מחנה, של סמא"ל, לא יירא לבי, שהבטחתני בזאת יבא אהרן אל הקדש.
בזאת יבא אהרן, זה שאמר הכתוב (משלי כד, ו): כי בתחבלות תעשה לך מלחמה, רבי נתן ורבי אחא בשם רבי סימון אמר, אם עשית חבילות של עברות עשה כנגדן חבילות של מצוות, (משלי ו, יז): עינים רמות, (דברים ו, ח): והיו לטטפת בין עיניך. (משלי ו, יז): לשון שקר (דברים יא, יט): ולמדתם אתם את בניכם. (משלי ו, יז): וידים שפכות דם נקי (דברים ו, ח): וקשרתם לאות על ידך. (משלי ו, יח): לב חרש מחשבות און (דברים ו, ו): והיו הדברים האלה. (משלי ו, יח): רגלים ממהרות לרוץ לרעה, הוי רץ אחר מילה שהיא בין ברכים. (משלי ו, יט): יפיח כזבים עד [חמס] [שקר] (ישעיה מג, יב): ואתם עדי נאם ה'. (משלי ו, יט): ומשלח מדנים בין אחים (תהלים לד, טו): בקש שלום ורדפהו. רבי יוחנן פתר קריא בקברניטין, דאמר רבי יוחנן לעולם יעשה אדם עצמו קברניט האיך יכול לעשות מצוה, רבי בנאה פתר קריא במשניות, דאמר רבי בנאה לעולם ישקיע אדם עצמו במשניות, שאם ירתק, יפתחו לו, אם לתלמוד לתלמוד, אם להגדה להגדה. רבי אלעזר בשם רבי יהושע בן לוי אמר עמוד ברזל משנה.
רבי יודן פתר קריא בכהן גדול בכניסתו לבית קדשי הקדשים חבילות חבילות של מצוות יש בידו, בזכות התורה (דברים ד, מד): וזאת התורה, בזכות מילה (בראשית יז, י): זאת בריתי, בזכות שבת (ישעיה נו, ב): אשרי אנוש יעשה זאת, בזכות ירושלים (יחזקאל ה, ה): זאת ירושלם, בזכות שבטים (בראשית מט, כח): וזאת אשר דבר להם אביהם, בזכות יהודה (דברים לג, ז): וזאת ליהודה, בזכות ישראל (שיר השירים ז, ח): זאת קומתך, בזכות תרומה (שמות כה, ג): וזאת התרומה, בזכות המעשרות (מלאכי ג, י): ובחנוני נא בזאת, בזכות קרבנות, בזאת יבא אהרן.
מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא טז, ב): ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך, אמר רבי אבין אמר לו לך נחמו בדברים, כמה דאת אמר (ישעיה מ, ב): דברו על לב ירושלים. (ויקרא טז, ב): ואל יבא בכל עת, אמר רבי יהודה ברבי סימון, צער גדול היה לו למשה בדבר זה, אמר אוי לי שמא נדחף אהרן אחי ממחצתו. בכל עת, יש עת לשעה, ואל יבא בכל עת. יש עת ליום (יחזקאל ד, יא): ומים במשורה תשתה. יש עת לשנה, שנאמר (שמואל ב יא, א): ויהי לתשובת השנה. יש עת לשתים עשרה שנה (תהלים קה, יט): עד עת בא דברו. יש עת לשבעים שנה, שנאמר (דניאל ט, ב): למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה, ואומר (ירמיה כז, ז): עד בא עת ארצו. יש עת לעולם (תהלים ד, ח): נתתה שמחה בלבי מעת דגנם. אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור, לא עת לשעה, ולא עת ליום, ולא עת לשנה, ולא עת לשתים עשרה שנה, ולא עת לשבעים שנה, ולא עת לעולם, אלא בכל שעה שהוא רוצה לכנס יכנס, רק שיכנס בסדר הזה. רבי יהודה ברבי אלעאי אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים וששה רמונים, ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין.
רבי חנניא בן חכינאי ורבי שמעון בן יוחאי הלכו ללמד תורה אצל רבי עקיבא בבני ברק, שהו שם שלש עשרה שנה, רבי שמעון בן יוחאי הוה משלח וידע מה בגו ביתיה, רבי חנניא לא הוה שלח וידע מה בגו ביתיה. שלחה לו אשתו ואמרה לו בתך בגרה בוא והשיאה, ואף על פי כן צפה רבי עקיבא ברוח הקדש ואמר להם כל מי שיש לו בת בוגרת ילך וישיאה, ידע מהו אומר קם נסב רשותא ואזל, בעי לעייל בגו ביתיה ואשכחה דפניא לזוית אחרי, מה עבד אזל ויתב ליה על מליותהון דנשי שמע קלהון דטליותא אמרין בת חנינא מלוי קולתיך וסליק ליך, מה עשה הלך אחריה עד שנכנסה לתוך ביתו, נכנס אחריה פתאם, לא הספיקה אשתו לראותו עד שיצאת נשמתה, אמר לפניו רבונו של עולם עניה זו זו שכרה, לאחר שלש עשרה שנה שהמתינה לי, באותה שעה חזרה נפשה לגופה. אמר רבי שמעון בן יוחאי ארבעה דברים הקדוש ברוך הוא שונאן אף אני איני אוהבן, האוחז באמה ומשתין, והמשמש מטתו ערום, והאומר דברים שבינו לבין אשתו בפרהסיא, והנכנס לביתו פתאם ואין צריך לומר לתוך ביתו של חברו. רב אמר אל תכנס לעיר פתאם, ואל תכנס לבית פתאם, בתך בגרה שחרר עבדך ותנה לו. רבי יוחנן כד הוה סליק למשאל שלמיה דרבי חנינא הוה מבעבע, על שום (שמות כח, לה): ונשמע קולו.
דבר אחר, בזאת יבא אהרן, רבי ברכיה בשם רבי לוי אומר בזאת, הכתוב מבשרו שהוא חי ארבע מאות ועשר שנים, וכי עלה על דעתך שאהרן חי ארבע מאות ועשר שנים, אלא מקדש ראשון על ידי ששמשו בו באמונה, שמשו בו שמונה עשר כהנים, הוא ובנו ובן בנו. מקדש שני על שהיו נוטלין אותה בדמים, ויש אומרים שהיו הורגין זה את זה בכשפים, שמשו שמונים כהנים ויש אומרים שמונים ואחד, ויש אומרים שמונים ושנים [ויש אומרים שמונים ושלשה], ויש אומרים שמונים וארבעה [ויש אומרים שמונים וחמשה] ומהן שמעון הצדיק ארבעים שנה. כיון שחזרו להיות משכירין אותו בדמים היו שנותיהן מתקצרות. מעשה באחד ששלח ביד בנו שתי מדות של כסף מלאות כסף ומחוקיהן כסף, ועמד אחד ושלח ביד בנו שתי מדות של זהב מלאות זהב ומחוקיהון זהב, אמרו כפה סיח את המנורה. רבי אחא הוי קרי עליהן (משלי י, כז): יראת ה' תוסיף ימים, אלו ששמשו במקדש ראשון, (משלי י, כז): ושנות רשעים תקצרנה, אלו ששמשו בבית שני.
רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי חברין דרבנן אמרו מפני מה כהן גדול משמש בשמונה בגדים, אלא כנגד מילה שהיא לשמונה ימים, הדא הוא דכתיב (מלאכי ב, ה): בריתי היתה אתו החיים והשלום. רבי סימון בשם רבי יהושע אמר מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב, אלא אין קטיגור נעשה סניגור, כדי שלא לתן פתחון פה לשטן לקטרג ולומר אתמול עשו להם אלהי זהב והיום הם מבקשים לשמש בבגדי זהב. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אומר בשביל לחוס על ממונן של ישראל, רבי לוי אמר מפני גאוה, על שום (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך.
בפר בן בקר (ויקרא טז, ג), זה אברהם, על שום (בראשית יח, ז): ואל הבקר רץ אברהם. (ויקרא טז, ג): ואיל לעולה, זה יצחק, על שום (בראשית כב, יג): והנה איל אחר נאחז בסבך. עז, בזכותו של יעקב, דכתיב (בראשית כז, ט): וקח לי משם שני גדיי עזים. (בראשית כז, ט): טובים, רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר טובים לך טובים לבניך. טובים לך, שעליהם תקבל הברכות, טובים לבניך, שעליהם מתכפר להם ביום הכפורים, הדא הוא דכתיב (ויקרא טז, ל): כי ביום הזה יכפר עליכם, אין לי אלא אבות, אמהות מנין, תלמוד לומר (שמות ל, לד): בד בבד יהיה, רבי ברכיה ורבי ירמיה בשם רבי חיא אמרו כשרות של מעלן כך שרות של מטן, מה שרות של מעלן (יחזקאל ט, ב): ואיש אחד בתוכם לבש בדים, כך של מטן, (ויקרא טז, ד): כתנת בד קדש ילבש.
ובא אהרן אל אהל מועד (ויקרא טז, כג), תני רבי חיא מלמד שטעונין גניזה ואין כשרים ליום הכפורים אחר, רבי דוסא אומר כשרין הן לכהן הדיוט. (ויקרא טז, יז): וכל אדם לא יהיה באהל מועד, בשנה שמת בה שמעון הצדיק, אמר להם בשנה זו הוא מת, אמרו לו מנין אתה יודע, אמר להם בכל שנה ושנה היה זקן אחד לבוש לבנים ומעטף לבנים נכנס עמי ויצא עמי, שנה זו נכנס עמי ולא יצא עמי. אמר רבי אבהו ומי יאמר שאדם היה והלוא הקדוש ברוך הוא בכבודו היה נכנס עמו ויוצא עמו. אמר רבי אבהו וכהן גדול לא אדם היה, אלא כההוא דאמר רבי פנחס בשעה שהיה רוח הקדש שרוי עליו היו פניו בוערות כלפידים עליו, הדא הוא דכתיב (מלאכי ב, ז): כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו'.