בחדש השביעי באחד לחדש (ויקרא כג, כד), הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, פט): לעולם ה' דברך נצב בשמים, תני בשם רבי אליעזר בעשרים וחמשה באלול נברא העולם ואתיא דרב כההיא דתני רבי אליעזר, דתנינן בתקיעתא דרב זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון (תהלים פא, ה): כי חק לישראל הוא וגו', ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות. נמצאת אתה אומר ביום ראש השנה בשעה ראשונה עלה במחשבה, בשניה נתיעץ עם מלאכי השרת, בשלישית כנס עפרו, ברביעית גבלו, בחמישית רקמו, בששית עשאו גלם, בשביעית נפח בו נשמה, בשמינית הכניסו לגן, בתשיעית נצטוה, בעשירית עבר, באחת עשרה נדון, בשתים עשרה יצא בדימוס. אמר הקדוש ברוך הוא לאדם, זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס, כך עתידין בניך לעמד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס, אימתי בחדש השביעי באחד לחדש.
רבי נחמן פתח (ירמיה ל, י): ואתה אל תירא עבדי יעקב, מדבר ביעקב, דכתיב (בראשית כח, יב): ויחלם והנה סלם מצב ארצה, אמר רבי שמואל בר נחמן אלו שרי אמות העולם, דאמר רבי שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עוקים, ושל מדי חמשים ושנים, ושל יון מאה ושמונים ושל אדום עולה ולא יודע כמה, באותה שעה נתירא יעקב אבינו, אמר אפשר שאין לזה ירידה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ואתה אל תירא עבדי יעקב, אפלו הוא עולה ויושב אצלי משם אני מורידו, הדא הוא דכתיב (עובדיה א, ד): אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך, אמר רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי שמעון בן יוחאי בשם רבי מאיר מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד, אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב אף אתה עולה, באותה שעה נתירא יעקב אבינו ואמר שמא חס ושלום כשם שלאלו ירידה אף לי כן, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ואתה אל תירא, אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית, לא האמין ולא עלה. אמר רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמעון בן יוחאי, רבי מאיר היה דורש (תהלים עח, לב): בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו, זה אבינו יעקב שלא האמין ולא עלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אלו האמנת ועלית עוד לא ירדת, ועכשיו שלא האמנת ולא עלית עתידין בניך שיהו משתעבדין בארבע מלכיות בעולם הזה במסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליות, באותה שעה נתירא יעקב, אמר לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם יכול לעולם, אמר לו (ירמיה ל, י): ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק, כמה דאת אמר (ישעיה לט, ג): מארץ רחוקה באו אלי מבבל, (ירמיה ל, י): ואת זרעך מארץ שבים, מגליא ומאספמיא ומחברותיה. (ירמיה ל, י): ושב יעקב מבבל, (ירמיה ל, י): ושקט ממדי, (ירמיה ל, י): ושאנן מיון, (ירמיה ל, י): ואין מחריד מאדום, (ירמיה ל, יא): כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה, אמות העולם שהן מכלין את שדותיהן אעשה כלה, (ירמיה ל, יא): ואותך לא אעשה כלה, אבל ישראל שאין מכלים שדותיהם כמה דאת אמר (ויקרא כג, כב): לא תכלה פאת שדך, לא אעשה כלה. (ירמיה ל, יא): ויסרתיך למשפט, מיסרך ביסורין בעולם הזה כדי לנקותך מעונותיך לעתיד לבוא, אימתי בחדש השביעי.
רבי יהודה ברבי נחמן פתח (תהלים מז, ו): עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר, בשעה שהקדוש ברוך הוא יושב ועולה על כסא דין, בדין הוא עולה, מאי טעם, עלה אלהים בתרועה, ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקדוש ברוך הוא, עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים, דכתיב: ה' בקול שופר, ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם מדת הדין לרחמים, אימתי בחדש השביעי.
רבי יאשיה פתח (תהלים פט, טז): אשרי העם ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, רבי אבהו פתר קרא בחמשה זקנים שהם נכנסים לעבר את השנה, מה הקדוש ברוך הוא עושה מניח סנקליטין שלו מלמעלן ויורד ומצמצם שכינתו ביניהם מלמטן, מלאכי השרת אומרים הא תקיף הא תקיף, הא אלהא הא אלהא, מי שכתוב בו (תהלים פט, ח): אל נערץ בסוד קדשים רבה, מניח סנקליטין שלו ומצמצם שכינתו ביניהם למטה, כל כך למה, שאם טעו בדבר הלכה הקדוש ברוך הוא מאיר פניהם, הדא הוא דכתיב: באור פניך יהלכון. אמר רבי יאשיה, כתיב: אשרי העם ידעי תרועה, וכי אין אמות העולם יודעים להריע, כמה קרנות יש להן, כמה בוקינוס יש להם, כמה סלפירגסי יש להם, ואמרת: אשרי העם ידעי תרועה, אלא שהן מכירין לפתות את בוראן בתרועה, והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת רחמים, אימתי בחדש השביעי.
רבי ברכיה פתח בשם רבי ירמיה (משלי טו, כד): ארח חיים למעלה למשכיל, אין ארח חיים אלא תורה, כמה דאת אמר (משלי ג, יח): עץ חיים היא למחזיקים בה. דבר אחר, ארח חיים למעלה למשכיל, אין אורח אלא יסורין, כמה דאת אמר (משלי ו, כג): ודרך חיים תוכחות מוסר, למעלה למשכיל, למי שמסתכל למצותיה של תורה, מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא כג, כב): לא תכלה פאת שדך.
רבי ברכיה פתח (תהלים פא, ד): תקעו בחדש שופר, וכי כל החדשים אינן חדש אלא בכסה, וכל החדשים אינן נכסין אלא ליום חגנו, והלוא ניסן חדש נכסה ויש לו חג בפני עצמו, אלא איזהו חדש שנכסה ויש לו חג, וחגו בן יומו, אי אתה מוצא אלא בחדש תשרי, בחדש זה תחדשו מעשיכם בשופר, בחדש הזה שפרו מעשיכם. אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל, אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה, מה שופר זה מכניס בזו ומוציא בזו, כך אני עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים והופך לכם מדת הדין למדת רחמים, אימתי בחדש השביעי.
רבי לוי בשם רבי חמא בן רבי חנינא פתח (ישעיה מח, יז): כה אמר ה' גאלך קדוש ישראל אני ה' אלהיך מלמדך להועיל, מסקד לך כמה דהדין מסאסא מסקד להדא פרתא, שלש שמות נקרא לו, מלמד, מרדע, דרבן. מלמד, שמלמד הפרה לחרש כדי שתתן חיים לבעליה. מרדע, שמורה דעת לפרה. דרבן, שמורה בינה לפרה. אמר הקדוש ברוך הוא ומה אם לפרתו עושה אדם דרבן, ליצרו הרע שמוציאו מחיי העולם הזה והבא, על אחת כמה וכמה. (ישעיה מח, יז): מדריכך בדרך תלך, רבי לוי בשם רבי חמא ברבי חנינא אמר משל לבן מלכים שהיה לו דין בפני אביו, אמר לו אביו ואם אתה מבקש לזכות לפני בדין ביום הזה מני נקולוגוס פלוני ואת זכי לפני בדין. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, אם אתם מבקשים לזכות לפני בדין ביום הזה, תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין. באחד זה אברהם שנאמר (יחזקאל לג, כד): אחד היה אברהם. (ויקרא כג, כד): זכרון תרועה, זה יצחק, שנאמר (בראשית כב, כג): וירא והנה איל, (ויקרא כג, כד): מקרא קדש, זה יעקב, שנאמר (ישעיה מח, יב): שמע אלי יעקב וישראל מקראי. ואימתי תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין, בחדש השביעי.
רבי חיא בר אבא בשם רבי לוי פתח (תהלים סב, י): אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד, בנהג שבעולם מה הבריות אומרים איש פלוני נושא פלונית, אך הבל בני אדם, פלונית תנשא לפלוני, כזב בני איש המה מהבל יחד. אמר רבי חיא עד שהן עשויין הבל בתוך מעי אמן הם יחד. אמר רב נחמן כל הבלים וכזבים שבני אברהם אבינו עושים בעולם הזה כדאי הוא לכפר בעד כלם, הדא הוא דכתיב (יהושע יד, טו): האדם הגדול בענקים. במאזנים לעלות, במאזנים הוא מתכפר להם, בחדש שמזלו מאזנים, ואיזה זה חדש תשרי, תשרי ותשבוק ותכפר על חובי עמך, אימתי בחדש השביעי, דבר אחר, בחדש השביעי, שהוא משבע בכל, גתות בתוכו, ברכות בתוכו, כפור בתוכו, סכה בתוכו, לולב וערבה בתוכו.
דבר אחר, בחדש השביעי, רבי ברכיה היה קרי ליה ירחא דשבועתא, שבו נשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום, הדא הוא דכתיב (בראשית כב, טז): ויאמר בי נשבעתי נאם ה', מה צרך היה לשבועה, רבי ביבי בר אבא בשם רבי יוחנן אמר עמד אברהם אבינו בתפלה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי (בראשית כב, ב): קח נא את בנך את יחידך, היה בלבי מה להשיבך, והיה בלבי מה לאמר, אתמול אמרת לי (בראשית כא, יב): כי ביצחק יקרא לך זרע, ועכשיו אתה אומר לי (בראשית כב, ב): והעלהו שם לעולה, אלא כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השיבותיך (תהלים לח, עד): כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו, כך כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עברות ומעשים רעים תהא מזכיר להם עקדת יצחק אביהם ועמד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים, ותרחם עליהם ותהפך להם מדת הדין למדת רחמים, אימתי בחדש השביעי.
וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב, יג), מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו את האיל נתש מחורש זה ונסבך בחרש אחר. אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם כך עתידין בניך להיות נאחזים בעונות ונסבכים בצרות וסופן לגאל בקרניו של איל, הדא הוא דכתיב (זכריה ט, יד): וה' אלהים בשופר יתקע, אמר רבי הונא ברבי יצחק מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם את האיל נתש מחרש זה ונסבך בחרש זה, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם כך הם עתידין בניך, נאחזין באמות, ונסבכין בצרות ונמשכין ממלכות למלכות, מבבל למדי, ממדי ליון, ומיון לאדום, וסופן לגאל בקרניו של איל, הדא הוא דכתיב (זכריה ט, יד): וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו וגו' בשופר יתקע. רבי אבא בריה דרב פפי ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, כל ימות השנה ישראל עוסקין במלאכתן ובראש השנה נוטלין שופרותיהן ותוקעין לפני הקדוש ברוך הוא והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים, אימתי בחדש השביעי.
רבי יוחנן וריש לקיש הוון יתבין מתקשין ואמרין תנינן יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה, אם דבר תורה הוא ידחה בגבולים אם אינו דבר תורה אפלו במקדש לא ידחה, עד דאינון יתבין מתקשין, עבר כהנא אמרין אתא מרא דשמעתא ניזיל ונשאל ליה, אזלין ושאילון ליה, אמר לון כתוב אחד אומר (ויקרא כג, כד): זכרון תרועה, וכתוב אחד אומר (במדבר כט, א): יום תרועה יהיה לכם, הא כיצד, בזמן שבא בשבת זכרון תרועה, מזכירין אבל לא תוקעין. אמר רבי שמעון בן יוחאי ידחה במקדש שהן יודעין זמנו של חדש ואל ידחה בגבולין שאין יודעין בזמנו של חדש, דאמר רבי שמעון בן יוחאי (במדבר כט, א ב): יום תרועה יהיה לכם ועשיתם אשה, מקום שהקרבנות קריבין. אמר רבי תחליפא קיסרא, בכל מוספין כתיב: והקרבתם וכאן כתיב: ועשיתם אשה, הא כיצד, אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל, בני מעלה אני עליכם כאלו היום נעשיתם לפני, כאלו היום בראתי אתכם בריה חדשה, הדא הוא דכתיב (ישעיה סו, כב): כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה.