אם בחקתי תלכו (ויקרא כו, ג), הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, נט): חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך, אמר דוד רבונו של עולם בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך, והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, הדא הוא דכתיב: ואשיבה רגלי אל עדתיך, רב הונא בשם רבי אחא אמר חשבתי מתן שכרן של מצוות והפסדן של עברות, ואשיבה רגלי אל עדתיך. רבי מנחם חתנא דרבי אלעזר בר אבינא אמר, חשבתי מה שכתבת לנו בתורה: אם בחקתי תלכו, ומה כתיב תמן (ויקרא כו, ו): ונתתי שלום בארץ, (ויקרא כו, יד): ואם לא תשמעו לי, מה כתיב תמן (ויקרא כו, יח): ויספתי ליסרה אתכם. רבי אבא בריה דרבי חיא בשם רבי יונתן אמר, חשבתי ברכות חשבתי קללות. ברכות מאל"ף עד תי"ו, קללות מן וי"ו ועד ה"א, ולא עוד אלא שהן הפוכות. אמר רבי אבין אם זכיתן הריני הופך לכם קללות לברכות, אימתי כשתשמרו את תורתי, הדא הוא דכתיב: אם בחקתי תלכו.
דבר אחר, אם בחקתי תלכו, הדא הוא דכתיב (משלי ח, לב): ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו, מדבר ביעקב דכתיב ביה (בראשית כח, כ): וידר יעקב נדר לאמר, רבנן ורבי אסי, רבנן אמרי על הכל השיבו הקדוש ברוך הוא ועל הפרנסה לא השיבו. (בראשית כח, כ): אם יהיה אלהים עמדי, אמר לו (בראשית כח, טו): והנה אנכי עמך. (בראשית כח, כ): ושמרני, אמר לו (בראשית כח, טו): ושמרתיך. (בראשית כח, כ): בדרך הזה אשר אנכי הולך, אמר לו (בראשית כח, טו): בכל אשר תלך. (בראשית כח, כא): ושבתי בשלום אל בית אבי, אמר לו (בראשית כח, טו): והשבתיך אל האדמה הזאת. ועל הפרנסה לא השיבו. אמר רב אסי אף על הפרנסה השיבו, דכתיב (בראשית כז, טו): כי לא אעזבך, ואין לשון עזיבה האמורה כאן אלא לשון פרנסה, כמה דאת אמר (תהלים לז, כה): נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם, דבר אחר, אף על פי שזרעו ובניו הם מבקשים לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקדוש ברוך הוא. אמר רבי הושעיא אשרי ילוד אשה, שכך שומע מפי בוראו. אמר רבי חנינא בר פפא אשרי ואשריכם כשנתקימו כל התנאין הללו שהתניתי עמכם. אמר רבי אחא אף לבניו אמר כן, שנאמר: ועתה בנים שמעו לי, אשרי ואשריכם לכשתקימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם, אימתי כשתשמרו את תורתי, שנאמר: אם בחקתי תלכו.
אמר רבי אלעזר בנהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזרה, אם רצה לקימה הרי הוא מקימה ואם לאו סוף שמקימה על ידי אחרים, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא גוזר גזרה הוא מקימה תחלה, הדא הוא דכתיב (ויקרא יט, לב): מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה', אני הוא שקימתי מצות עמידת זקן תחלה, אם בחקתי תלכו.
חקים שבהם חקקתי את השמים והארץ, שנאמר (ירמיה לג, כה): אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, חקים שבהם חקקתי את השמש ואת הירח, שנאמר (ירמיה לא, לד): כה אמר ה' נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה. חקת שבהם חקקתי את הים, שנאמר (משלי ח, כט): בשומו לים חקו. חקות שבהם חקקתי את החול, שנאמר (ירמיה ה, כב): אשר שמתי חול גבול לים. חקים שבהם חקקתי את התהום, שנאמר (משלי ח, כז): בחקו חוג על פני תהום, חק וחוג לגזרה שוה.
רבי לוי בשם רבי חמא ברבי חנינא אמר חקים שהם חקוקים על יצר הרע, הדא הוא דכתיב (ישעיה י, א): הוי החקקים חקקי און, אמר רבי לוי משל למקום אדרימון שהוא משבש בגיסות, מה עשה המלך הושיב בו קוסטרינוס בשביל לשמרו, כך אמר הקדוש ברוך הוא תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן, תורה קרויה אבן, שנאמר (שמות כד, יב): את לחת האבן והתורה והמצוה. יצר הרע קרוי אבן, דכתיב (יחזקאל לו, כו): והסרתי את לב האבן מבשרכם. תורה אבן, יצר הרע אבן, האבן תשמר את האבן.
אמר רבי אחא בן אלישיב חקים שמביאים את האדם לחיי העולם הבא, הדא הוא דכתיב (ישעיה ד, ג): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם, הוא שעוסק בתורה, שהוא עץ חיים, שנאמר (משלי ג, יח): עץ חיים היא. תני בשם רבי אלעזר הסיף והספר נתנו מכרכין מן השמים, אמר להם הקדוש ברוך הוא אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם נצולים מן הסיף, ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם, והיכן הוא משמען של דברים, שנאמר (בראשית ג, כט): ויגרש את האדם לשמר את דרך עץ החיים, את דרך, זו דרך ארץ, ואחר כך עץ החיים, זו תורה. תני בשם רבי שמעון בן יוחאי הככר והמקל נתנו מכרכין מן השמים, אמר להם אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכל, ואם לאו הרי מקל ללקות בו, היכן הוא משמעו של דבר (ישעיה א, יט כ): אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו, ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו, חרובין תאכלו. אמר רבי אחא צריכים ישראל לחרובא עבדון תתובא, אמר רבי עקיבא יאה מסכנותא לברתיה דיעקב כערקא סומקא ברישא דסוסיא חורא.
ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם, אמר רבי חמא ברבי חנינא אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו אתם עשיתם אותם. ועשיתם אתם, אמר רבי חנינא בר פפא אמר להם אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם, ועשיתם אתם תני רבי חיא הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות, הלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. אמר רבי יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם. אמר רבי אחא הלמד על מנת לעשות זוכה להקביל רוח הקדש, מה טעם (יהושע א, ח): למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח דרכך ואז תשכיל, ואין תשכיל אלא רוח הקדש, כמה דאת אמר (תהלים פט, א): משכיל לאיתן האזרחי.
ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו, ד), אמר רבי יונתן שלשה נתנו מתנה לעולם, התורה והמאורות והגשמים. התורה מנין, שנאמר (שמות לא, יח): ויתן אל משה ככלתו. המאורות מנין, שנאמר (בראשית א, יז): ויתן אתם אלהים. הגשמים מנין, שנאמר: ונתתי גשמיכם בעתם. רבי עזריה בשם רבי שמעון בן לקיש אומר אף השלום, דכתיב (ויקרא כו, ו): ונתתי שלום בארץ, רבי יהושע בן נחמיה אמר אף הישועה, דכתיב (תהלים יח, לו): ותתן לי מגן ישעך. רבי יצחק ברבי מריון אמר אף פרשת הים הגדול, דכתיב ביה (ישעיה מג, טז): כה אמר ה' הנותן בים דרך, שאלמלא כן כיון שאדם יורד לתוכו מיד מת. רבי תנחומא אמר אף ארץ ישראל, דכתיב (תהלים קה, מד): ויתן להם ארצות גוים. ורבנן אמרי אף הרחמים, דכתיב (תהלים קו, מו): ויתן אותם לרחמים. ויש אומרים אף נקמתו של אדום, דכתיב (יחזקאל כה, יד): ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל.
דבר אחר, ונתתי גשמיכם בעתם, ברביעיות, אתה אומר ברביעיות, או אינו אלא בערבי שבתות, אמרו אפלו שנים כשני אליהו והגשמים יורדין בערבי שבתות, אינן אלא סימן קללה, הא מה אני מקים ונתתי גשמיכם בעתם, ברביעיות.
דבר אחר, ונתתי גשמיכם בעתם, בלילות. בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות, בשחרית נשבה הרוח נתפזרו העבים זרחה החמה נתנגבה הארץ, והיו פועלים יוצאים ועוסקין במלאכתן ויודעין שרצון אביהם שבשמים מעשיהם. דבר אחר, ונתתי גשמיכם בעתם, בלילי שבתות, מעשה בימי שמעון בן שטח ובימי שלמצה המלכה שהיו גשמים יורדים בלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני הזיתים ועדשים כדינרי זהב, וצברו מהם חכמים והניחום לדורות הבאים להודיע כמה חטא גורם, לקים מה שנאמר (ירמיה ה, כה): עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם.
דבר אחר, ונתתי גשמיכם בעתם, לא גשמי כל הארצות, מה אני מקים (בראשית כח, יד): ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך, אלא שיהיה השבע בארץ ישראל ורעב בכל הארצות, ויהיו כל הארצות באין ולוקחין מכם פרות ומעשרין אתכם בכספים, כענין שנאמר (בראשית מז, יד): וילקט יוסף את כל הכסף, כתיב (דברים לג, כה): וכימיך דבאך, שיהיו כל הארצות דובאות כסף ומביאין לארץ ישראל.
עד כמה גשמים יורדים והארץ עושה פרות, רבי מאיר אומר עד שנים, רבי יוסי אומר עד שלשה. על דעתיה דרבי מאיר דאמר עד שנים יורה ומלקוש, יורה במרחשון ומלקוש בניסן, על דעתיה דרבי יוסי דהוא אומר עד שלשה, יורה בכסלו ומלקוש בניסן וגשמים באמצע הרי שלשה. רבי דוסתאי ברבי ינאי אמר הדא הוא דכתיב (איוב לז, ו): כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם, הרי שלשה, (איוב לז, ו): מטרות, שנים, הרי חמשה. ורבנן אמרין שבעה, אללין חמשיתה, יורה ומלקוש, יורה בכסלו ומלקוש בניסן, הרי שבעה. אמר רבי אבהו עבר הוינא קומי כנישתא דטרסיא דלוד ושמעית קליה דרבי שמואל בר נחמני יתיב ודרש רבנין בשם חזקיה אמר בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא פקידה אחת הוא פוקד הארץ ומיד היא עושה, מה טעמא (תהלים סה, י): פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה, שהיא עושה לכם אחד לעשרה. רבי ברכיה ורבי חלבו ורב פפי בשם רבי אלעזר אמרי פעמים שעושה בזכות איש אחד, בזכות עשב אחד, בזכות שדה אחת, ושלשתן בפסוק אחד, שנאמר (זכריה י, א): שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה, לאיש ולא לאנשים, לעשב ולא לעשבים, לשדה ולא לשדות. (מלאכי ג, י): הביאו [את כל] המעשר אל בית האוצר וגו' ברכה עד בלי די, מהו עד בלי די, רבי יונה בר אבא בשם רבי יוחנן אמר דבר שאי אפשר לומר עליו די, הוא ברכה. רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי אבא בר כהנא אמר בשם רב, עד שיבלו שפתותיכם לומר דינו, לפי שבעולם הזה גשמים טורדים לעולם יוצאי דרכים מצירין בהם, מפרשי ימים מצירין בהם, ודורכי גתות וטחי גגות. אבל לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה אותן ברכה, מה טעמא (יחזקאל לד, כו): ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו.