ארבי עזריה פתח : אל תרא…
רבי עזריה פתח (משלי כג, לא): אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים, אמר רבי עזריה אל תרא יין כי יתאדם כי יתאו לדם נדה ולדם זיבה. כי יתן בכוס עינו, בכיס כתיב, לשון נקי, האיך מה דאת אמר (משלי א, יד): כיס אחד יהיה לכלנו. יתהלך במישרים, סוף שאשתו אומרת לו כשושנה אדמה ראיתי והוא אינו פורש ממנה. אמר רבי אסי אם תלמיד חכם הוא סוף שהוא מטמא את הטהור ומטהר את הטמא. דבר אחר, אל תרא יין כי יתאדם, ודאי מסמיק ליה, כי יתן בכוס עינו, הוא נותן עיניו בכוס, וחנוני נותן עיניו בכיס. יתהלך במישרים, סוף עביד ביתיה מישרא, אמר מה דהדין קיתונא דנחשא עביד קיתונא דחספא עביד, ומזבין ליה ושתי חמרא בטימיתיה. ומה דא קידרא דנחשא עביד קידרא דחספא עביד, ומזבין ליה ושתי חמרא בטימיתיה. רבי יצחק בר רדיפה אמר בשם רבי אמי סוף שמוכר כל כלי ביתו ושותה בהם יין. אמר רבי אחא מעשה באדם אחד שהיה מוכר כל כלי ביתו ושותה בהם יין, אמרי בנוי לית הדין אבונן שביק לן כלום, מה עשו אשקוניה ושקלוניה וטענוניה ויהבוניה בחד בית עלם, עברין שפאין שנאון בתרע בית עלמא, ושמעון אנגריא במדינתא, פרקון טועניהון בגו בית עלמא ההוא, אמרין ניזל וניחמי מה קלא במדינתא, אתער ההוא סבא משינתיה חמא זיקא יהיבא לעיל מן ראשיה שרא יתיה ויהביה בפומיה ושתי שתי עד דניים שינתיה, לבתר תלתא יומין אמרין בניה לית אנן אזלינן וחזינן מה ההוא אבונן עביד, אזלון ואשכחוניה והא זיקא יהיב בפומיה, אמרי אף הכא לא שביק לך ברייך, הואיל והוא לך מן שמיא לית אנן ידעין מה נעבד לך. עבדי ביניהון תקנה כל חד וחד הוה משקה ליה יומא. כתיב (משלי כג, לד): והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל. כהדא אילפא דדמכא בפילגוס דימא, וכשכב בראש חבל, כהדין תרנגולא דיתיב בריש חבלא אזיל ואתי אזיל ואתי, כהדין קברניטא דיתיב בריש תורנא אזיל ואתי אזיל ואתי. (משלי כד, לה): הכוני בל חליתי, מחו ליה ולא מרגיש. (משלי כד, לה): הלמוני בל ידעתי, טלמון ליה ולא ידע. שתי שכרא חמשא קוסטין אמרין ליה עשרה קוסטין אישתית. ואם תאמר דמיתער הוא משנתיה ואנשי ליה, תלמוד לומר (משלי כד, לה): מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד. (משלי כד, כט): למי אוי למי אבוי, רב הונא אמר למי שאינו עמל בתורה. (משלי כד, כט): למי מדינים, למי דינין. (משלי כד, כט): למי שיח, למי פיטטין. (משלי כד, כט): למי פצעים חנם, למי פדעין דמגן. (משלי כד, ל): למאחרים על היין, עובדא הוה בחד בר נש, דהוה אליף למשתי תרי עשר קיסטין דחמר בכל יום, יומא חד אשתי חד עשר קיסטין, דמך ולא אתא שינתא. קם בחשוכא אזל לבי קפילא אמר ליה זבון לי חד קיסטא. אמר ליה לא פתחנא לך דהיא חשיכא וצרי לי מן נטוריא. תלא עייניה וחזא נוקבא בתרעא, אמר ליה הב לי מיניה בהדין נוקבא, את מפני מלגיו ואנא שתי מלבר, עבד ליה כן. אשתי ודמך קדם תרעא, עברון עליה נטוריא סבורניה דהוא גנב, מחיוניה ופדעוניה, וקרו עליה למי פצעים חנם, למאן פדעין דמגן. למי חכללות עינים, למאן שמשין דעיינין, כל אלה למי למאחרים על היין, זה שנכנס לבי קפילא קדמאי ונפק בתראי, לבאים לחקור ממסך, מן דשמע הן אית ליה חמרא טבא רדיף בתריה, מה כתיב בו בסוף (משלי כד, לב): אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין אדם לחוה, דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי אותו העץ שאכל ממנו אדם הראשון ענבים היו, הדא הוא דכתיב (דברים לב, לב): ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו, הללו הביאו מרורות לעולם. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין נח לבניו לעבדות, הדא הוא דכתיב (בראשית ט, כא): וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה, שמתוך כך אמר ארור כנען. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעוני זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין לוט לבנותיו לממזרות, הדא הוא דכתיב (בראשית יט, לג): ותשקין את אביהן יין בלילה הוא, שמתוך כך (בראשית יט, לו): ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעוני זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין אהרן לבניו למיתה, דתני רבי שמעון אומר לא מתו בני אהרן אלא שנכנסו שתויי יין לאהל מועד. רבי פנחס בשם רבי לוי אמר משל למלך שהיה לו בן בית נאמן, מצאו עומד על פתח הבית והתיז את ראשו בשתיקה, ומנה בן בית אחר תחתיו, ואין אנו יודעין מפני מה הרג את הראשון, אלא ממה שצוה את השני ואמר לו אל תכנס בפתח הבית, אנו יודעים שמתוך כך הרג לראשון, כך (ויקרא י, ב): ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם, אין אנו יודעים מפני מה מתו, אלא ממה שמצוה את אהרן ואמר לו (ויקרא י, ט): יין ושכר אל תשת, אנו יודעין מתוך כך שלא מתו אלא מפני היין. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין עשרת השבטים לשבט יהודה ובנימין לגלות, הדא הוא דכתיב (ישעיה ה, יא): הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם, שמתוך כך (ישעיה ה, יא): לכן גלה עמי מבלי דעת, דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין לשבט יהודה ושבט בנימין לגלות, הדא הוא דכתיב (ישעיה כח, ז): וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו, אלה וגם אלה. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין מלכות למלכות להריגה, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, ב): בלשאצר אמר בטעם חמרא, שמתוך כך אמר (דניאל ה, ל): בה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדאה. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין אחשורוש לושתי להריגה, הדא הוא דכתיב: ביום השביעי כטוב לב המלך ביין, שמתוך כך קצף עליה והרגה.