מדרש ארצישראלי

מכילתא דרבי ישמעאל · מסכתא דפסחא · פרק יא

מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.

מסכתא דפסחא · פרק יא · 23 סעיפים

א(שמות יב,כא) [ "ויקרא משה לכל…

(שמות יב,כא) ["ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם: משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם, ושחטו הפסח."] "ויקרא משה לכל זקני ישראל". מלמד שעשאן בית דין.

ב"ויאמר אלהם" . הדבר מפי משה,…

"ויאמר אלהם". הדבר מפי משה, לאמר לכל ישראל. דברי רבי יאשיה.

גרבי יונתן אומר: הדבר מפי משה,…

רבי יונתן אומר: הדבר מפי משה, לאמר לזקנים, וזקנים לאמר לכל ישראל.

דנם לו רבי יאשיה: אחד זה…

נם לו רבי יאשיה: [נם: אמר.] אחד זה ואחד זה. מה נשתנה הדבר הזה מכל הדברות שבתורה? שכל הדברות שבתורה, הדבר מפי משה לאמר לכל ישראל, אף כן הדבר מפי משה לאמר לכל ישראל. ומה תלמד לומר "ויאמר אלהם"? אלא שמשה חלק כבוד לזקנים. וכן המקום אמר למשה: משה! חלק כבוד לזקנים! שנאמר: (שמות ג,טז) "לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם: יי אלהי אבתיכם נראה אלי". וכתוב: (שמות ד,כט) "וילך משה ואהרן, ויאספו את כל זקני בני ישראל."

ה"משכו" , מי שיש לו, "וקחו"…

"משכו", מי שיש לו, "וקחו", מי שאין לו. רבי יוסה הגלילי אומר: משכו ידיכם מעבודה זרה, והדבקו במצוה. רבי ישמעאל אומר: בא הכתוב ללמדך שלעולם נמנין על הפסח ומושכין את ידיהם ממנו, עד שישחט, ובלבד שיניח את הפסח כל שהוא. רבי יצחק אומר: בא הכתוב ללמדך על בהמה דקה, שתהא נקנית במשיכה.

ו"ושחטו הפסח" . מצוה שישחטנו לשמו,…

"ושחטו הפסח". מצוה שישחטנו לשמו, אבל אם שחטו שלא לשמו, עבר על מצוה. שומע אני, יהי כשר! תלמד לומר "משכו וקחו לכם", שנה עליו הכתוב לפסל. מכן אמרו: כל הזבחין שנזבחו שלא לשמן כשרין, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת.

ז(שמות יב,כב) ["ולקחתם אגדת אזוב, וטבלתם…

(שמות יב,כב) ["ולקחתם אגדת אזוב, וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף, ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר."] "ולקחתם אגדת אזוב", מכן את דן כל הלקיחות שבתורה. הואיל ונאמרו כל הלקיחות בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחת מהן, שאינה אלא אגדת אזוב, פורט אני כל הלקיחות שבתורה, שאינן אלא אגדת אזוב. [אזוב: maiorana syriaca, שיח ריחני בעל עלים שעירים.] ולא אזוב יון ולא אזוב רומי, ולא אזוב כחלית ולא אזוב מדברית, [אזוב כחלית: אזוביון דגול, Lavandula stoechas.] ולא כל אזוב שיש עליו שם לוי. [שיש עליו שם לוי: שמוסיפים עליו עוד שם להגדיר את מינו המיוחד.]

ח"וטבלתם בדם" , שיהי בדם כדי…

"וטבלתם בדם", שיהי בדם כדי טבילה.

ט"אשר בסף" . מגיד הכתוב, שעוקה…

"אשר בסף". מגיד הכתוב, שעוקה חוצץ בצד האסקפה, ושוחט בתוכה. [אסקפה: סף הדלת.] אין סף אלא אסקפה, שנאמר: (יחזקאל מג,ח) "בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי, והקיר ביני וביניהם", וכתוב: (ישעיה ו,ד) "וינעו אמות הספים". דברי רבי ישמעאל.

ירבי עקיבה אומר: אין סף אלא…

רבי עקיבה אומר: אין סף אלא כלי, שנאמר: (מלכים א ז,נ) "והספות והמזמרות, [והספות. גרסת כ"י: הספים.] והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור".

יא"והגעתם אל המשקוף" , מבפנים. אתה…

"והגעתם אל המשקוף", מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ? תלמד לומר (שמות יב,יג) "וראיתי את הדם", הנראה לי ולא לאחרים. דברי רבי ישמעאל. רבי יונתן אומר: מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ? תלמד לומר (שמות יב,יג) "והיה הדם לכם לאת", לכם לאות ולא לאחרים לאות.

יברבי יצחק אומר: לא כי, אלא…

רבי יצחק אומר: לא כי, אלא מבחוץ, כדי שיהו המצרים רואים, ומעיהם מתחתכים.

יג"והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת"…

"והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת". שומע אני, אם הקדים זה לזה, לא יצא! תלמד לומר (שמות יב,ז) "ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף", הא אם הקדים זה לזה, יצא. נמצינו למדים, שלשה מזבחות היו לאבותינו במצרים: המשקוף ושתי מזוזות. רבי ישמעאל אומר: ארבעה היו: הסף, והמשקוף, ושתי המזוזות.

יד"מן הדם אשר בסף" , עוד…

"מן הדם אשר בסף", עוד למה נאמר? והלא כבר נאמר "וטבלתם בדם אשר בסף"? ומה תלמד לומר "מן הדם אשר בסף"? לפי שהוא אומר: (שמות יב,ז) "ולקחו מן הדם ונתנו", שומע אני, טבילה אחת לכלם! תלמד לומר: "והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף", על כל הגעה, טבילה.

טו"ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו…

"ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר." מגיד, משנתנה רשות למלאך לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע, שנאמר: (ישעיה כו,כ) "לך עמי בא בחדריך וסגר דלתך בעדך, חבי כמעט רגע עד יעבר-זעם." ואומר: (יחזקאל כא,ח) "הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה, והכרתי ממך צדיק ורשע." ואומר: (שמות לג,כב) "והיה בעבר כבדי, ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי." ללמדך, כשתהא נכנס בכי טוב ויוצא בכי טוב.

טזוכן את מוצא, שהאבות והנביאים נהגו…

וכן את מוצא, שהאבות והנביאים נהגו בדרך ארץ: (בראשית כב,ג) "וישכם אברהם בבקר" (בראשית כח,יח) "וישכם יעקב בבקר" (שמות לד,ד) "וישכם משה בבקר" (יהושע ג,א) "וישכם יהושע בבקר" (שמואל א טו,יב) "וישכם שמואל לקראת שאול בבקר" והלא דברים קל וחמר: והלא האבות והנביאים, שהלכו לעשות רצונו שלמי שאמר והיה העולם, נהגו בדרך ארץ, שאר בני אדם, על אחת כמה וכמה! וכן הוא אומר (תהלים קד,כ) "תשת חשך ויהי לילה", ואומר (תהלים קד,כא) "הכפירים שאגים לטרף", ואומר (תהלים קד,כח) "תתן להם, ילקטון, תפתח ידך, ישבעון טוב." ואומר (תהלים קד,כב) "תזרח השמש, יאספון, ואל מעונתם ירבצון." מכן ואילך, (תהלים קד,כג) "יצא אדם לפעלו, ולעבדתו עדי ערב." ואומר: (תהלים קד,כד) "מה רבו מעשיך יי, כלם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנינך."

יז(שמות יב,כג) "ועבר יי לנגף את…

(שמות יב,כג) "ועבר יי לנגף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת, ופסח יי על הפתח, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף." רבי יהודה אומר: כמלך שהוא עובר ממקום למקום.

יחדבר אחר: (שמות יב,כג) "ועבר יי"…

דבר אחר: (שמות יב,כג) "ועבר יי", נותן הוא עברתו ויראתו במצרים. אין עברה אלא זעם, שנאמר: (תהלים עח,מט) "ישלח בם חרון אפו, עברה וזעם וצרה, משלחת מלאכי רעים." ואומר (צפניה א,טו) "יום עברה היום ההוא". וכתוב: (ישעיה יג,ט) "הנה יום יי בא, אכזרי ועברה וחרון, אף לשום הארץ לשמה, וחטאיה ישמיד ממנה." וכתוב: (עמוס ה,יז) "ובכל כרמים מספד, כי אעבר בקרבך, אמר יי."

יט"וראה את הדם" . היה רבי…

"וראה את הדם". היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי וידוע לפניו? שנאמר: (דניאל ב,כב) "ידע מה בחשוכא ונהורא עמה שרא." [יודע מה בחשך, והאור עמו שוכן.] ואומר: (תהלים קלט,יב) "גם חשך לא יחשיך ממך". ומה תלמד לומר "וראה את הדם"? אלא לשם מצוה שהם עושים, הוא נגלה עליהם וחס עליהם, שנאמר: "ופסח יי על הפתח", ואין פסוח אלא חיס, שנאמר: (ישעיה לא,ה) [חיס: לעשות שלא ייפגע עם השאר.] "כצפרים עפות, כן יגן יי צבאות על ירושלם, גנון והציל, פסח והמליט."

כדבר אחר: (שמות יב,כג) "וראה את…

דבר אחר: (שמות יב,כג) "וראה את הדם", רואה הוא דם עקדתו שליצחק, שנאמר: (בראשית כב,יד) "ויקרא אברהם שם המקום ההוא יי יראה". וכתוב (דברי הימים א כא,טו) "וכהשחית ראה יי וינחם". מה ראה? ראה דם עקדתו שליצחק, שנאמר: (בראשית כב,ח) "אלהים יראה לו השה לעלה בני".

כא"ופסח יי על הפתח ולא יתן…

"ופסח יי על הפתח ולא יתן המשחית". הרי דברים קל וחמר: ומה, אם דם פסח מצרים הקל, שאינו אלא לשעה, ואינו נוהג ביום ובלילה, ואינו נוהג לדורות, נאמר בו "ולא יתן המשחית", מזוזה חמורה, שיש בה עשרה שמות מיחדים, ונוהגת ביום ובלילה, ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית! ומי גרם? עונותינו, שנאמר: (ירמיה ה,כה) "עונותיכם הטו אלה, וחטאותיכם מנעו הטוב מכם." וכתוב: (ישעיה נט,ב) "כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם, וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע."

כב(שמות יב,כד) ["ושמרתם את הדבר הזה…

(שמות יב,כד) ["ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם."] "ושמרתם את הדבר הזה", להביא פסח דורות, שלא יביא אלא מן הכבשים ומן העזים. דברי רבי אליעזר.

כג"לחק לך ולבניך" , למה נאמר?…

"לחק לך ולבניך", למה נאמר? לפי שהוא אומר (שמות יב,ז) "ולקחו מן הדם", שומע אני, אף הנשים במשמע! תלמד לומר: "לחק לך ולבניך", האנשים ולא הנשים.