א(שמות יב,לז) ["ויסעו בני ישראל מרעמסס…

(שמות יב,לז) ["ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה, כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף."] "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה". מרעמסס לסכות מאה וששים מיל, [מיל, מידת אורך רומית, mille passuum: אלף צעדים כפולים, 1481 מ'.] מהלך ארבעים פרסה, [פרסה, parasang: מידת אורך פרסית, השווה לפי הרודוטוס 30 סטדיה, בערך 5.7 קמ'.] הולך קולו שלמשה מהלך ארבעים יום. ואל תתמה, שהרי כתוב: (שמות ט,ח-ט) "ויאמר יי אל משה ואל אהרן: קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן, וזרקו משה השמימה לעיני פרעה. "והיה לאבק על כל ארץ מצרים". והרי דברים קל וחמר: ומה, אם אבק, שאין דרכו להלך, הלך מהלך ארבעים יום, קל וחמר לקול, שדרכו להלך.

בכהרף עין נסעו בני ישראל מרעמסס…

כהרף עין נסעו בני ישראל מרעמסס לסכות, לקים מה שנאמר: (שמות יט,ד) "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואבא אתכם אלי."

ג"סכתה" , סכות ממש היו, שנאמר:…

"סכתה", סכות ממש היו, שנאמר: (בראשית לג,יז) "ויעקב נסע סכתה". דברי רבי אליעזר.

דוחכמים אומרים: אין 'סכות' אלא מקום,…

וחכמים אומרים: אין 'סכות' אלא מקום, שנאמר: (במדבר לג,ו) "ויסעו מסכת ויחנו באתם". מה 'אתם', מקום, אף 'סכות' מקום.

הרבי עקיבה אומר: אין 'סכות' אלא…

רבי עקיבה אומר: אין 'סכות' אלא ענני כבוד, שנאמר: (ישעיה ד,ה) "כי על כל כבוד חפה." אין לי אלא לשעבר, לעתיד לבא מנין? תלמד לומר: (ישעיה ד,ו) "וסכה תהיה לצל יומם מחרב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר." ואומר: (ישעיה לה,י) "ופדויי יי ישבון, ובאו ציון ברנה, ושמחת עולם על ראשם".

ורבי נחמיה אומר: "סכתה" , לפי…

רבי נחמיה אומר: "סכתה", לפי שצריך למ"ד מתחלתו, תתן לו ה"א בסופו.

ז"כשש מאות אלף רגלי", כששים רבוא,…

"כשש מאות אלף רגלי", כששים רבוא, שנאמר: (שיר השירים ג,ז-ח) "הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה, מגברי ישראל", הנה מטתו שלמי שהשלום שלו, ששים רבוא גבורים מגברי ישראל, "כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה, איש חרבו על ירכו, מפחד בלילות." (במדבר כא,יד) "על כן יאמר בספר מלחמת יי". (תהלים קמט,ה-ז) "יעלזו חסידים בכבוד, ירננו על משכבותם. רוממות אל בגרונם, וחרב פיפיות בידם. לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאמים." (תהלים קמט,ה-ט) "לאסר מלכיהם בזקים. לעשות בהם משפט כתוב, הדר הוא לכל חסידיו".

ח"לבד מטף" , לבד מנשים וקטנים.…

"לבד מטף", לבד מנשים וקטנים. רבי יונתן אומר: "לבד מטף", לבד מנשים, טף וזקנים.

ט(שמות יב,לח) "וגם ערב רב עלה…

(שמות יב,לח) "וגם ערב רב עלה אתם, וצאן ובקר מקנה כבד מאד." [ערב רב: אנשים מאומות שונות שהצטרפו אל בני ישראל להמלט ממצרים.] מאה ועשרים רבוא. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר: מאתים וארבעים רבוא. רבי נתן אומר: שלש מאות וששים רבוא.

י"וצאן ובקר מקנה כבד מאד." עליהם…

"וצאן ובקר מקנה כבד מאד." עליהם אמר המקום לאברהם: (בראשית טו,יד) "ואחרי כן יצאו ברכש גדול", עם יציאתן ממצרים אני ממלאן כסף וזהב.

יא(שמות יב,לט) ["ויאפו את הבצק אשר…

(שמות יב,לט) ["ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ, כי גרשו ממצרים, ולא יכלו להתמהמה, וגם צדה לא עשו להם."] "ויאפו את הבצק", מגיד שלשו את העסה, ולא הספיקו לחמצה, עד שנגאלו. וכן את מוצא לעתיד לבא: (הושע ז ד,ה) "ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו. יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים."

יב"עגת" , אין עוגות אלא חררה,…

"עגת", אין עוגות אלא חררה, שנאמר: (יחזקאל ד,יב) [חררה: פיתה הנאפית על גחלים.] "ועגת שערים תאכלנה", ואומר (מלכים א יז,יג) "עשי לי משם עגה קטנה בראשנה". נס גדול נעשה להם בחררה, שאכלו ממנה שלשים יום עד שירד להם המן.

יג"כי גרשו ממצרים" , שומע אני,…

"כי גרשו ממצרים", שומע אני, מאליהם! תלמד לומר "ולא יכלו להתמהמה", עד שנגאלו.

יד"וגם צדה לא עשו להם." להודיע…

"וגם צדה לא עשו להם." להודיע שבחן שלישראל, שלא אמרו למשה: היאך נצא למדבר, ואין לנו צדה לדרך? אלא האמינו והלכו אחר משה. ועליהם מפרש בקבלה: (ירמיה ב,ב) [בקבלה: בנביאים.] "הלך וקראת באזני ירושלם לאמר: כה אמר יי: זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה." מה שכר נטלו על כך? (ירמיה ב,ג) "קדש ישראל ליי, ראשית תבואתה, כל אכליו יאשמו, רעה תבא אליהם, נאם יי."

טו(שמות יב,מ) "ומושב בני ישראל אשר…

(שמות יב,מ) "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים, שלשים שנה וארבע מאות שנה." כתוב אחד אומר: "שלשים שנה וארבע מאות שנה", וכתוב אחד אומר: (בראשית טו,יג) "ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה". כיצד יתקימו שני כתובים הללו? שלשים שנה עד שלא נולד יצחק נגזרה גזרה בין הבתרים.

טזרבי אומר: כתוב אחד אומר: (בראשית…

רבי אומר: כתוב אחד אומר: (בראשית טו,יג) "ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה", וכתוב אחד אומר: (בראשית טו,טז) "ודור רביעי ישובו הנה". כיצד יתקימו שני כתובים הללו? אם עושין תשובה, אני גואלם לדורות, ואם לאו, גואלם אני לשנים.

יז"ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ…

"ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים, ובארץ כנען, ובארץ גשן, שלשים שנה וארבע מאות שנה". (תוכן תרגום השבעים ל-שמות יב,מ) וזה אחד מן הדברים שכתבו לתלמי המלך. כיוצא בו כתבו אליו: 'אלהים ברא בראשית', (ל-בראשית א,א) 'אעשה אדם בצלם ובדמות', (ל-בראשית א,כו) 'זכר ונקוביו בראם', (ל-בראשית א,כז. שם: "ברא אתם") 'ויכל ביום הששי, וישבת ביום השביעי', (ל-בראשית ב,ב) 'הבה ארדה ואבלה שם שפתם', (ל-בראשית יא,ז) 'ותצחק שרה בקרוביה לאמר', (ל-בראשית יח,יב) 'כי באפם הרגו שור וברצנם עקרו אבוס', (ל-בראשית מט,ו) 'ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על נושא אדם', (ל-שמות ד,כ) 'לא חמד אחד מהם נשאתי', (ל-במדבר טז,טו) 'אשר חלק יי אלהיך אתם להאיר לכל העמים', (ל-דברים ד,יט) וכתבו לו: (ל-דברים יז,ג) 'אשר לא צויתי לאמות לעבדם' וכתבו לו: (ל-ויקרא יא,ו) 'ואת שעירת הרגלים' [שעירת הרגלים kai ton dasupoda; dasúpous: שם של סוג ארנבת, lepus timidus.] וכתבו לו: (תוכן תרגום השבעים ל-שמות יב,מ) 'ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים, ובארץ כנען, ובארץ גשן, שלשים שנה וארבע מאות שנה'.

יח(שמות יב,מא) ["ויהי מקץ שלשים שנה…

(שמות יב,מא) ["ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה, ויהי, בעצם היום הזה, יצאו כל צבאות יי מארץ מצרים."] "ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה", מגיד שמכיון שהגיע הקץ, לא עכבן המקום כהרף עין. בחמשה עשר בניסן, נדבר המקום עם אברהם אבינו בין הבתרים. בחמשה עשר בניסן, באו מלאכי השרת אצל אברהם אבינו לבשרו. בחמשה עשר בניסן נולד יצחק. בחמשה עשר בניסן נגזרה גזרה בין הבתרים, שנאמר: "ויהי מקץ", קץ אחד לכלן. וכן הוא אומר: "ויהי בעצם היום הזה, יצאו כל צבאות יי", אלו מלאכי השרת.

יטוכן את מוצא, כל זמן שישראל…

וכן את מוצא, כל זמן שישראל משעבדין, כביכל שכינה משעבדת עמהם, שנאמר: (שמות כד,י) "ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר". וכשנגאלו מה הוא אומר? "וכעצם השמים לטהר". ונאמר (ישעיה סג,ט) "בכל צרתם לו צר", אין לי אלא צרת צבור, צרת יחיד מנין? תלמד לומר (תהלים צא,טו) "יקראני ואענהו, עמו אנכי בצרה". ואומר (בראשית לט,כ) "ויקח אדני יוסף אתו". ואומר (בראשית לט, כא) "ויהי יי את יוסף". ואומר: (שמואל ב ז,כג) "מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו."

כרבי אליעזר אומר: עבודה זרה עברה…

רבי אליעזר אומר: עבודה זרה עברה עם ישראל בים, שנאמר: (זכריה י,יא) "ועבר בים צרה, והכה בים גלים", ואי זה זה? זה צלמו שלמיכה.

כארבי עקיבה אומר: אלמלא הדבר כתוב,…

רבי עקיבה אומר: אלמלא הדבר כתוב, אי אפשר לאמרו: כביכל אמרו ישראל לפני המקום: עצמך פדית!

כבוכן את מוצא, בכל מקום שגלו…

וכן את מוצא, בכל מקום שגלו ישראל, כביכל גלתה שכינה עמהם: גלו למצרים, שכינה עמהם, שנאמר: (שמואל א ב,כז) "הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים". גלו לבבל, שכינה עמהם, שנאמר: (ישעיה מג,יד) "למענכם שלחתי בבלה". גלו לעילם, שכינה עמהם, שנאמר: (ירמיה מט,לח) "ושמתי כסאי בעילם". גלו לאדום, שכינה עמהם, שנאמר: (ישעיה סג,א) "מי זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבצרה".

כגוכשעתידין לחזר, כביכל שכינה חוזרת עמהן,…

וכשעתידין לחזר, כביכל שכינה חוזרת עמהן, שנאמר: (דברים ל,ג) "ושב יי אלהיך את שבותך". אינו אומר 'והשיב', אלא "ושב", ואומר (שיר השירים ד,ח) "אתי מלבנון כלה". וכי מלבנון היא באה? והלא ללבנון היא עולה! ומה תלמד לומר "אתי מלבנון כלה"? כביכל אני ואת מלבנון גלינו, אני ואת ללבנון עולים.

כד(שמות יב,מב) ["ליל שמרים הוא ליי,…

(שמות יב,מב) ["ליל שמרים הוא ליי, להוציאם מארץ מצרים, הוא הלילה הזה ליי, שמרים לכל בני ישראל לדרתם."] "ליל שמרים הוא ליי", בו נגאלו, ובו עתידין להגאל. דברי רבי יהושע. שנאמר: "הוא הלילה הזה ליי".

כהרבי אליעזר אומר: בו נגאלו, אבל…

רבי אליעזר אומר: בו נגאלו, אבל לעתיד לבא, אין נגאלים אלא בתשרי, שנאמר: (תהלים פא,ד) "תקעו בחדש שופר, בכסה ליום חגנו". [כסה: היום שהירח אינו נראה, והוא כביכול מכוסה מעינינו, מלה נרדפת לראש חודש.] מפני מה? "כי חק לישראל הוא, משפט לאלהי יעקב." ומה תלמד לומר "הוא הלילה הזה ליי"? אלא הוא הלילה שאמר המקום לאברהם אבינו: אברהם! בלילה הזה אני גואל את בניך! וכשהגיע הקץ, לא עכבן המקום כהרף עין.

כו"שמרים לכל בני ישראל לדרתם." מגיד…

"שמרים לכל בני ישראל לדרתם." מגיד שכל ישראל צריכין להשתמר בו.