א(שמות יג,א-ב) "וידבר יי אל משה…

(שמות יג,א-ב) "וידבר יי אל משה לאמר: קדש לי כל בכור, פטר כל רחם בבני ישראל, באדם ובבהמה, לי הוא." זו אחת משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם: בכלל שהוא צריך לפרטו, ופרט שהוא צריך לכללו.

ב"קדש לי כל בכור, פטר כל…

"קדש לי כל בכור, פטר כל רחם בבני ישראל", כלל, אחד זכרים ואחד נקבות במשמע. (דברים טו,יט) "כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך, הזכר תקדיש ליי אלהיך", פרט, יצאו נקבות ממשמע. אני אקרא את הכלל, מה תלמד לומר את הפרט? שאם קורא אני את הכלל אבל לא את הפרט, שומע אני, כל שיולד ראשון, בין זכר בין נקבה, יהיה בכור! תלמד לומר: (דברים טו,יט) "כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך, הזכר תקדיש ליי אלהיך", "הזכר", זכרים אבל לא נקבות. אני אקרא את הפרט, מה תלמד לומר את הכלל? אם קורא אני את הפרט ולא את הכלל, שומע אני, כל זכר שיולד, בין שהוא פותח רחם ובין שאינו פותח רחם, יהיה בכור! תלמד לומר "קדש לי כל בכור", עד שיהי זכר ופותח רחם. לקים מה שנאמר: (שמות לד,יט) "כל פטר רחם לי, וכל מקנך תזכר".

ג"באדם ובבהמה" , את שיש לו…

"באדם ובבהמה", את שיש לו באדם, יש לו בבהמה. יצאו הלוים, שאין להם באדם, לא יהי להם בבהמה.

דדבר אחר: הקיש בכור אדם לבכור…

דבר אחר: הקיש בכור אדם לבכור בהמה, ובכור בהמה לבכור אדם. מה הבהמה, הנפלים פטורין את הבכורה, [פטורין = פוטרין. בלשון משנה.] אף האדם, הנפלים פטורין בו את הבכורה. [נפלים: עוברים הנולדים מתים.] ומה בכור אדם, את רשי לתנו לכהן בכל מקום שירצה, אף בכור בהמה, את רשי לתנו לכהן בכל מקום שירצה. לפי שהוא אומר: (דברים יב,ו) "והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם, ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם, ונדריכם ונדבתיכם, ובכרת בקרכם וצאנכם", שומע אני, אפלו היא במקום רחוק, יהיה בחובה עליו להביאו לבית הבחירה! תלמד לומר "באדם ובבהמה", הקיש בכור בהמה לבכור אדם: מה בכור אדם, את רשי לתנו לכהן בכל מקום שירצה, אף בכור בהמה, את רשי לתנו לכהן בכל מקום שירצה. ומה בכור אדם, את מטפל בו שלשים יום, אף בכור בהמה, את מטפל בו שלשים יום.

ה"לי הוא" , למה נאמר? לפי…

"לי הוא", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (דברים טו,יט) "הזכר תקדיש ליי אלהיך", הקדישו שתקבל שכר, או אם הקדשתו, מקדש, ואם לאו, אינו מקדש? תלמד לומר "לי הוא", מכל מקום. הא מה תלמד לומר (דברים טו,יט) "הזכר תקדיש ליי אלהיך"? הקדישו שתקבל שכר.

וכיוצא בו אתה אומר: (ויקרא ו,ה)…

כיוצא בו אתה אומר: (ויקרא ו,ה) "ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר", למה נאמר? והלא כבר נאמר: (ישעיה מ,טז) "ולבנון אין די בער"! הא מה תלמד לומר "ובער עליה הכהן עצים"? שתקבל שכר.

זכיוצא בו אתה אומר: (במדבר כח,ד)…

כיוצא בו אתה אומר: (במדבר כח,ד) "את הכבש אחד תעשה בבקר", למה נאמר? והלא כבר נאמר: (ישעיה מ,טז) "וחיתו אין די עולה"? הא מה תלמד לומר "את הכבש אחד תעשה בבקר"? שתקבל שכר.

חכיוצא בו אתה אומר: (שמות כה,ח)…

כיוצא בו אתה אומר: (שמות כה,ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", למה נאמר? והלא כבר נאמר: (ירמיה כג,כד) "הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא"? הא מה תלמד לומר "ועשו לי מקדש"? שתקבל שכר.

טכבר שבתו תלמידים ביבנה, ולא שבת…

כבר שבתו תלמידים ביבנה, ולא שבת שם רבי יהושע. וכשבאו תלמידיו אצלו, אמר להם: מה דבר חדש היה לכם ביבנה? אמרו לו: אחריך רבי! אמר להם: ומי שבת שם? אמרו לו: רבי אלעזר בן עזריה. אמר להם: אפשר ששבת שם רבי אלעזר בן עזריה, ולא חדש לכם דבר? אמרו לו: רבי! כלל זה דרש: (דברים כט,ט-י) "אתם נצבים היום כלכם לפני יי אלהיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל. טפכם, נשיכם". וכי מה טף זה יודע להבין בין טוב לרע? אלא לתן שכר בנים לאבות, לרבות שכר עושי רצונו, לקים מה שנאמר: (ישעיה מב,כא) "יי חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר." אמר להם: אי זה דבר חדש! הריני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי לדבר זה בלתי היום! אשריך אברהם אבינו, שאלעזר בן עזריה יצא מחלציך! אין הדור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו!

יאמרו לו: רבי! עוד כלל זה…

אמרו לו: רבי! עוד כלל זה דרש: (ירמיה טז, יד-טו) "לכן הנה ימים באים, נאם יי, ולא יאמר עוד: חי יי, אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים. כי אם חי יי, אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון, ומכל הארצות אשר הדיחם שמה, והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם." מושלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שהיה מתאוה לבנים, [מתאוה לבנים: מאוד רוצה שיוולדו לו בנים זכרים.] ונולדה לו בת, והיה נודר בחיי הבת. ונולד לו בן, הניח את הבת, והיה נודר בחיי הבן.

יארבי שמעון בן יוחי מושלו משל,…

רבי שמעון בן יוחי מושלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, והצל מידו, והיה מתנה נסים שנעשו לו בזאב. [מתנה: מספר.] פגע בו ארי והצל מידו, שכח מעשה זאב, והיה מתנה נסים שנעשו לו בארי.

יבכיוצא בו דרש: (בראשית כה,יט) "ויקרא…

כיוצא בו דרש: (בראשית כה,יט) "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל", עבר שם הראשון ונתקים השני. כיוצא בו דרש: (בראשית יז,ה) "ולא יקרא עוד את שמך אברם", עבר שם הראשון ונתקים השני.

יגכיוצא בו דרש: (בראשית יז,טו) "ולא…

כיוצא בו דרש: (בראשית יז,טו) "ולא יקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם", עבר שם הראשון ונתקים שם השני.

ידכיוצא בו דרש: (בראשית יז,טו) "ויאמר…

כיוצא בו דרש: (בראשית יז,טו) "ויאמר אלהים אל אברהם: שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי, כי שרה שמה." עבר שם הראשון ונתקים שם השני.

טוכיוצא בו דרש: (בראשית לב,כח) "ויאמר:…

כיוצא בו דרש: (בראשית לב,כח) "ויאמר: לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל." שם הראשון נתקים לו, והשני נתוסף לו.

טזיצחק, לא נשתנה שמו, שנקרא מפי…

יצחק, לא נשתנה שמו, שנקרא מפי הגבורה. ושלשה הם שנקראו מפי הקדש: יצחק ושלמה ויאשיה. ביצחק מהו אומר? (בראשית יז,יט) "אבל שרה אשתך ילדת לך בן, וקראת את שמו יצחק". בשלמה מהו אומר? (דברי הימים א כב,ח) "הנה בן נולד לך, הוא יהיה איש מנוחה, והניחותי לו מכל אויביו מסביב, כי שלמה יהיה שמו, ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו." ביאשיהו מהו אומר? (מלכים א יג,ב) "הנה בן נולד לבית דוד, יאשיהו שמו, וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך, ועצמות אדם ישרפו עליך." ויש אומרים, אף ישמעאל בגוים.

יזמצינו שמותן שלצדיקים ומעשיהן גלויים לפני…

מצינו שמותן שלצדיקים ומעשיהן גלויים לפני המקום עד שלא נוצרו, שנאמר: (ירמיה א,ה) "בטרם אצרך בבטן, ידעתיך, [בטרם אצרך בבטן: עוד לפני שבהיותך עובר ברחם אמך קיבלת צורה עם איברים.] ובטרם תצא מרחם, הקדשתיך, נביא לגוים נתתיך." הא למדנו ששמותן שלצדיקים גלויים לפני המקום; שלרשעים, מנין? תלמד לומר: (תהלים נח,ד) "זרו רשעים מרחם, תעו מבטן דברי כזב." [זרו רשעים מרחם: הרשעים היו זרים כבר מזמן שהיו עוברים ברחם אמם.]

יח(שמות יג,ג) "ויאמר משה אל העם:…

(שמות יג,ג) "ויאמר משה אל העם: זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים, כי בחזק יד הוציא יי אתכם מזה, ולא יאכל חמץ." אין לי אלא שמזכירים יציאת מצרים בימים, בלילות מנין? תלמד לומר: (דברים טז,ג) "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", "ימי חייך", הימים, "כל ימי חייך", הלילות. כדברי בן זומא.

יטוחכמים אומרים: "ימי חייך", בעולם הזה,…

וחכמים אומרים: "ימי חייך", בעולם הזה, "כל ימי חייך", להביא לימות המשיח. אמר להם בן זומא: עתידין ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבא, שנאמר: (ירמיה טז,יד-טו) "לכן הנה ימים באים, נאם יי, ולא יאמר עוד: חי יי, אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים! כי אם: חי יי אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון!"

כרבי נתן אומר: (ירמיה כג,ח) "אשר…

רבי נתן אומר: (ירמיה כג,ח) "אשר העלה ואשר הביא", מגיד שמזכירים יציאת מצרים לעתיד לבא. ומנין שהן אומרין: "ברוך אתה יי, אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב"? שנאמר: (שמות ג,טו) "ויאמר עוד אלהים אל משה: כה תאמר אל בני ישראל: יי אלהי אבתיכם נראה אלי, אלהי אברהם, יצחק ויעקב".

כאומנין שהן מברכין על המזון? שנאמר:…

ומנין שהן מברכין על המזון? שנאמר: (דברים ח,י) "ואכלת ושבעת וברכת", זו ברכה ראשונה; "על הארץ", זו ברכה שניה; "הטבה", זו ירושלים, שנאמר: (דברים ג,כה) "ההר הטוב הזה והלבנן." "אשר נתן לך", שגמלנו כל טוב.

כברבי חיא בר נחמני אמר משם…

רבי חיא בר נחמני אמר משם רבי ישמעאל: הרי הוא אומר "ואכלת ושבעת". מה זה מחסר "אשר נתן לך"? בין מדה טובה למדת פרענות.

כגאין לי אלא מזון שהוא טעון…

אין לי אלא מזון שהוא טעון ברכה לאחריו; לפניו מנין? היה רבי ישמעאל אומר: קל וחמר הוא: אם כשאכל ושבע, הרי הוא טעון ברכה, קל וחמר כשהוא תאב. [תאב: מרגיש תאבון.]

כדרבי נתן אומר: הרי הוא אומר:…

רבי נתן אומר: הרי הוא אומר: (שמואל א ט,יג) "כבאכם העיר, כן תמצאון אתו, בטרם יעלה הבמתה לאכל, כי לא יאכל העם עד באו, כי הוא יברך הזבח, אחרי כן יאכלו הקראים, ועתה עלו! כי אתו כהיום תמצאון אתו."

כהרבי יצחק אומר: הרי הוא אומר:…

רבי יצחק אומר: הרי הוא אומר: (שמות כד,כה) "ועבדתם את יי אלהיכם, וברך את לחמך ואת מימיך". אימתי הוא "לחמך"? עד שלא אכלתו. אין לי אלא מזון שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו, תורה מנין? היה רבי ישמעאל אומר: קל וחמר: ומה, אם מזון, שהוא חיי שעה, טעון ברכה לפניו ולאחריו, תורה, שהיא חיי עולם, דין הוא שתטען ברכה לפניה ולאחריה.

כורבי יהודה בן בתירה אומר: הרי…

רבי יהודה בן בתירה אומר: הרי הוא אומר "ואכלת ושבעת וברכת". מה זה מחסר טובה? זו תורה, שנאמר: (משלי ד,ב) "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו."

כזרבי חנניה בן אחי רבי יהושע…

רבי חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: הרי הוא אומר: (דברים לב,ג) "כי שם יי אקרא, הבו גדל לאלהינו!" "כי שם יי אקרא", זה המברך; "הבו גדל לאלהינו", אלו העונין אחריו. ומה הן עונים אחריו? "ברוך יי המברך לעולם". וכשהוא קורא בשמו, יהו עונין אחריו ואומרין: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". וכן דוד אומר: (תהלים לד,ד) "גדלו ליי אתי, ונרוממה שמו יחדו!"

כחרבי אומר: (משלי י,ז) "זכר צדיק…

רבי אומר: (משלי י,ז) "זכר צדיק לברכה", כשהוא מזכיר את הצדיק, "צדיק", חי העולמים, שנאמר: (תהלים קמה,יז) "צדיק יי בכל דרכיו, וחסיד בכל מעשיו." "לברכה", אמן.

כט"ולא יאכל חמץ" , לעשות את…

"ולא יאכל חמץ", לעשות את המאכיל כאוכל. את אומר לעשות את המאכיל כאוכל, או אינו אלא לאסרו בהניה? כשהוא אומר (דברים טז,ג) "לא תאכל עליו חמץ", למדנו שהוא אסור בהניה; הא מה תלמד לומר "ולא יאכל חמץ"? לעשות את המאכיל כאוכל. דברי רבי יאשיה.

לרבי יצחק אומר: אינו צריך. מה,…

רבי יצחק אומר: אינו צריך. מה, אם שרצים קלים, עשה בהם את המאכיל כאוכל, חמץ החמור, אינו דין שנעשה בו את המאכיל כאוכל? הא מה תלמד לומר "ולא יאכל חמץ"? הא לא בא הכתוב אלא לאסרו בהניה.

לארבי יוסה הגלילי אומר: (שמות יג,ג-ד)…

רבי יוסה הגלילי אומר: (שמות יג,ג-ד) "ולא יאכל חמץ. היום", מגיד שלא אכלו ישראל מצה במצרים, אלא יום אחד בלבד.

לב(שמות יג,ד) "היום אתם יצאים, בחדש…

(שמות יג,ד) "היום אתם יצאים, בחדש האביב." שאין תלמוד (לומר) "חדש האביב", אלא חדש שהוא כשר לכם, לא חמה קשה ולא גשמים. וכן הוא אומר: (תהלים סח,ל) "אלהים מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות", שאין תלמוד (לומר) "בכושרות", אלא חדש שהוא כשר לכם, לא חמה קשה ולא גשמים.

לגרבי יונתן אומר: "בכושרות", אלו בוכים…

רבי יונתן אומר: "בכושרות", אלו בוכים ואלו משוררים: מצרים בוכים, שנאמר: (במדבר לג,ד) "ומצרים מקברים את אשר הכה יי בהם כל בכור", וישראל משוררים, שנאמר: (תהלים קיח,טו-טז) "קול רנה וישועה באהלי צדיקים, ימין יי עשה חיל. ימין יי רוממה". שהמקום מתרומם על מצרים.

לדרבי נתן אומר: "בכושרות", במעשי הכשרות…

רבי נתן אומר: "בכושרות", במעשי הכשרות שלהם. [הכשרות: חסד.]

להרבי אומר: (שמות לח,ח) "במראת הצבאת…

רבי אומר: (שמות לח,ח) "במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד."

לורבי אלעזר בן עזריה אומר: בזכות…

רבי אלעזר בן עזריה אומר: בזכות אברהם אבינו הוציא המקום את ישראל ממצרים, שנאמר: (תהלים קה,מב-מג) "כי זכר את דבר קדשו, את אברהם עבדו. ויוצא עמו בששון, ברנה את בחיריו."

לזרבי שמעון בן יוחי אומר: בזכות…

רבי שמעון בן יוחי אומר: בזכות המילה הוציא המקום את ישראל ממצרים, שנאמר: (יחזקאל טז,ז) "ואעבר עליך, ואראך מתבוססת בדמיך, ואמר לך: בדמיך חיי! ואמר לך: בדמיך חיי!"

לחרבי אומר: בזריזות יצאו ישראל ממצרים,…

רבי אומר: בזריזות יצאו ישראל ממצרים, שנאמר: (שמות יג,ג) "כי בחזק יד הוציא יי אתכם מזה".

לטדבר אחר: בזריזות עצמן יצאו ישראל…

דבר אחר: בזריזות עצמן יצאו ישראל ממצרים, שנאמר: (שמות יב,יא) "וככה תאכלו אתו: מתניכם חגרים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם, ואכלתם אתו בחפזון, פסח הוא ליי."

מרבי אומר: (תהלים סח,ז) "אלהים מושיב…

רבי אומר: (תהלים סח,ז) "אלהים מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות, אך סוררים שכנו צחיחה." [אך סוררים שכנו צחיחה: אבל הרשעים שוכנים במדבר.] סוררים היו, אלא שנוהג עמהם בהכשרות. וכן הוא אומר: (יחזקאל כ,ז-ט) "ואמר אלהם: איש שקוצי עיניו השליכו, ובגלולי מצרים אל תטמאו! אני יי אלהיכם. וימרו בי ולא אבו לשמע אלי, איש את שקוצי עיניהם לא השליכו, ואת גלולי מצרים לא עזבו, ואמר לשפך חמתי עליהם, לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים. ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם, [החל: התחלל.] אשר נודעתי אליהם לעיניהם, להוציאם מארץ מצרים." "אך סוררים", סוררים היו, אלא שנהג עמם בהכשרות.

מא"היום אתם יצאים, בחדש האביב." מה…

"היום אתם יצאים, בחדש האביב." מה תלמד לומר "בחדש האביב"? מגיד שהשנה שיצאו בה ישראל ממצרים לא הית צריכה לעבר.