מדרש ארצישראלי

מכילתא דרבי ישמעאל · מסכתא דפסחא · פרק יז

מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.

מסכתא דפסחא · פרק יז · 41 סעיפים

א(שמות יג,ה) ["והיה כי יביאך יי…

(שמות יג,ה) ["והיה כי יביאך יי אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי, אשר נשבע לאבתיך לתת לך, ארץ זבת חלב ודבש, ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה."] "והיה כי יביאך יי אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי", בארץ חמשת עממים הכתוב מדבר. אתה אומר בארץ חמשת עממים הכתוב מדבר, [עממים: עמים, אומות.] או אינו אלא בארץ שלשבעת עממין? הרי את דן: נאמר כן 'ביאה' ונאמר להלן 'ביאה'; מה 'ביאה' האמורה להלן, בארץ חמשה עממין שלשבעה במקום אחר הכתוב מדבר, אף 'ביאה' האמורה כן, בארץ חמשה עממין שלשבעה במקום אחר הכתוב מדבר.

ברבי יוסה הגלילי אומר: "אשר נשבע…

רבי יוסה הגלילי אומר: "אשר נשבע לאבתיך לתת לך", למה נאמר? לפי שהוא אומר (דברים כו,ב) "ולקחת מראשית כל פרי האדמה", שומע אני, כל פרות במשמע! הרי את דן: נאמר כן 'שבועה' ונאמר להלן 'שבועה'; מה 'שבועה' האמורה להלן, בארץ חמשה עממין שלשבעה במקום אחר הכתוב מדבר, אף 'שבועה' האמורה כן, בארץ חמשה עממין שלשבעה במקום אחר הכתוב מדבר.

גרבי יאשיה אומר: נאמר כן "ארץ…

רבי יאשיה אומר: נאמר כן "ארץ זבת חלב ודבש", ונאמר להלן (דברים כו,ט) "ארץ זבת חלב ודבש". מה להלן בארץ חמשה עממים שהן שבעה במקום אחר, אף כן בארץ חמשה עממים שהן שבעה במקום אחר.

ד"אשר נשבע לאבתיך" . והיכן נשבע…

"אשר נשבע לאבתיך". והיכן נשבע לאבותיך? באברהם מה הוא אומר? (בראשית טו,יח) "ביום ההוא כרת יי את אברם ברית לאמר: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת." ביצחק מה הוא אומר? (בראשית כו,ג) "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך." ביעקב מה הוא אומר: (בראשית כח,יג) "הארץ אשר אתה שכב עליה, לך אתננה ולזרעך." "ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה". כעבודה שעבדת במצרים, כך עשה לדורות! דברי רבי יונתן.

ה(שמות יג,ו) ["שבעת ימים תאכל מצת,…

(שמות יג,ו) ["שבעת ימים תאכל מצת, וביום השביעי חג ליי."] "שבעת ימים תאכל מצת". שומע אני, כל מצה במשמע! תלמד לומר: (דברים טז,ג) "לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות". לא אמרתי אלא בדבר שהוא בא לידי מצה וחמץ, ואי זה הוא דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ? אלו חמשת המינין, ואלו הן: החטים והשעורים והכסמים ושבלת שועל ושיפון. יצאו הארז והדחן והפרגים והשמשמים והקטניות, שאינם באים לידי מצה וחמץ אלא לידי סרחון.

ו"שבעת ימים תאכל מצת" , לעשות…

"שבעת ימים תאכל מצת", לעשות הראשון חובה, ושאר הימים רשות. אתה אומר לעשות הראשון חובה, ושאר הימים רשות, או לעשות הראשון רשות, ושאר הימים חובה? תלמד לומר: (שמות יב,יח) "בראשן, בארבעה עשר יום לחדש בערב". קבעו הכתוב חובה. הא אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון. "שבעת ימים תאכל מצת", לעשות הראשון חובה, ושאר הימים רשות.

ז"שבעת ימים תאכל מצת" . כתוב…

"שבעת ימים תאכל מצת". כתוב אחד אומר "שבעת ימים תאכל מצת", וכתוב אחד אומר (דברים טז,ח) "ששת ימים תאכל מצות". כאיזה צד יתקימו שני הכתובים? השביעי היה בכלל ויצא, מוצא מן הכלל ללמד על הכלל: מה שביעי רשות, אף כלן רשות. או מה שביעי רשות, אף לילה הראשון רשות! תלמד לומר: (שמות יב,יח) "בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת", קבעו הכתוב חובה. הא אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון. השביעי היה בכלל ויצא, מוצא מן הכלל ללמד על הכלל: מה שביעי רשות, אף כלן רשות.

חדבר אחר: כתוב אחד אומר (דברים…

דבר אחר: כתוב אחד אומר (דברים טז,ח) "ששת ימים", וכתוב אחד אומר "שבעת ימים". כיצד יתקימו שני הכתובים? אלא ששה מן החדש, ושבעה מן הישן. [החדש: התבואה החדשה שהותרה על ידי העומר.]

ט"וביום השביעי חג ליי" , למה…

"וביום השביעי חג ליי", למה נאמר? לפי שהוא אומר (שמות יב,יד) "וחגתם אתו חג ליי", אין לך אלא יום טוב הראשון שהוא טעון חגיגה, יום טוב האחרון מנין? תלמד לומר: "שבעת ימים תאכל מצת, וביום השביעי חג ליי".

יאין לי אלא יום טוב הראשון…

אין לי אלא יום טוב הראשון והאחרון שהן טעונין חגיגה, חלו שלמועד מנין? הרי את דן: הואיל ויום טוב הראשון והאחרון קרויין "מקרא קדש", וחלו שלמועד קרוי "מקרא קדש", אם למדת על יום טוב הראשון והאחרון, שהם קרויים "מקרא קדש", שהם טעונים חגיגה, אף חלו שלמועד, שהוא קרוי "מקרא קדש", דין הוא שיטען חגיגה.

יאועוד קל וחמר: אם יום טוב…

ועוד קל וחמר: אם יום טוב הראשון והאחרון, שאין לפניהן ואחריהן מקדשין, הרי אלו טעונין חגיגה, חלו שלמועד, שלפניו ואחריו מקדשין, דין הוא שיטען חגיגה.

יבדבר אחר: אם יום טוב הראשון…

דבר אחר: אם יום טוב הראשון והאחרון, שאין לפניהן ולאחריהן טעונין חגיגה, הרי טעונין חגיגה, חלו שלמועד, שלפניו ואחריו טעונין חגיגה, דין הוא שיטען חגיגה.

יגאו בכל זמן שיש חגיגה, יש…

או בכל זמן שיש חגיגה, יש מצה, ואם אין חגיגה, אין מצה, תלמד לומר (שמות יג,ז) "מצות יאכל את שבעת הימים".

יד(שמות יג,ז) ["מצות יאכל את שבעת…

(שמות יג,ז) ["מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ, ולא יראה לך שאר בכל גבלך."] "מצות יאכל את שבעת הימים", למה נאמר? לפי שלא למדנו על חמץ שהוא אסור משש שעות ולמעלן. ומנין שהוא אסור משש שעות ולמעלן? תלמד לומר "מצות יאכל את שבעת הימים".

טומכן היה רבי יהודה בן בתירה…

מכן היה רבי יהודה בן בתירה אומר: בשלשה פרקים בודקים את החמץ: [פרקים: זמנים מוגדרים.] אור ארבעה עשר, ובארבעה עשר בשחרית, ובשעת הבעור.

טז"ולא יראה לך חמץ, ולא יראה…

"ולא יראה לך חמץ, ולא יראה לך שאר בכל גבלך." הקיש שאור לחמץ וחמץ לשאור: מה זה 'בל יראה', אף זה 'בל יראה'; מה זה 'בל ימצא' אף זה 'בל ימצא'; מה זה מחמשת המינים, אף זה מחמשת המינים. "בכל גבלך", למה נאמר? לפי שנאמר: (שמות יב,יט) "בבתיכם", שומע אני, כשמועו! תלמד לומר "בכל גבלך". מה גבולך ברשותך, אף ביתך ברשותך.

יזיצא חמצו שלישראל שהוא ברשות נכרי,…

יצא חמצו שלישראל שהוא ברשות נכרי, אף על פי שהוא יכל לבערו, אבל אינו ברשותו. יצא חמצו שלנכרי שהוא ברשות ישראל, וחמץ שנפלה עליו מפלת, אף על פי שהוא ברשותו, אבל אינו יכל לבערו.

יחאתה אומר, לכך בא הכתוב ללמד,…

אתה אומר, לכך בא הכתוב ללמד, או לא בא ללמד אלא 'בגבולין שבעה ובבתים לעולם'? תלמד לומר: (דברים טז,ד) "לא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים", מה בגבולים שבעה, אף בבתים שבעה.

יט(שמות יג,ח) ["והגדת לבנך ביום ההוא…

(שמות יג,ח) ["והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה עשה יי לי בצאתי ממצרים."] "והגדת לבנך", שומע אני, מראש חדש! תלמד לומר "ביום ההוא". אי ביום ההוא, שומע אני, מבעוד יום? תלמד לומר "בעבור זה", בשעה שהמצה ומרור מנחים לפניך על השלחן.

כ"בעבור זה עשה יי לי" ,…

"בעבור זה עשה יי לי", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות יב,כו) "מה העבדה הזאת לכם?" אלא זה בן רשע הוא, שהוציא את עצמו מן הכלל. אם אמר "מה העבדה הזאת לכם?" אמר לו "בעבור זה עשה יי לי", ולא לך! אלו היית אתה שם, לא היית נגאל.

כא(שמות יג,ט) ["והיה לך לאות על…

(שמות יג,ט) ["והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת יי בפיך, כי ביד חזקה הוצאך יי ממצרים."] "והיה לך לאות על ידך", כרך אחד שלארבע פרשות. והדין נותן: הואיל ואמרה תורה, תן בראש, תן ביד, מה בראש ארבע טוטפות, אף ביד ארבע טוטפות! תלמד לומר "והיה לך לאות על ידך", כרך אחד שלארבע פרשות.

כביכל כשם שביד כרך אחד, כך…

יכל כשם שביד כרך אחד, כך בראש כרך אחד? והדין נותן: הואיל ואמרה תורה, תן ביד, תן בראש, מה ביד כרך אחד, אף בראש כרך אחד! תלמד לומר (דברים ו,ח) "לטטפת", (שמות יא,יח) "לטוטפת", הרי ארבע טוטפות אמורות. או יעשם ארבעה כיסין שלארבע פרשות! תלמד לומר "ולזכרון בין עיניך", כיס אחד שלארבע פרשות.

כג"על ידך" , על גבה שליד.…

"על ידך", על גבה שליד. אתה אומר על גבה שליד, או "על ידך" כשמועו? והדין נותן: הואיל ואמרה תורה, תן בראש, תן ביד, מה בראש, על גבה שלראש, אף ביד, על גבה שליד.

כדרבי אליעזר אומר: על גבה שליד.…

רבי אליעזר אומר: על גבה שליד. אתה אומר על גבה שליד, או "על ידך" כשמועו? תלמד לומר "והיה לך לאות על ידך", "לך לאות", ואינה אות לאחרים.

כהרבי יצחק אומר: על גבה שליד,…

רבי יצחק אומר: על גבה שליד, אתה אומר על גבה שליד, או "על ידך" כשמועו? תלמד לומר (דברים יא,יח) "ושמתם את דברי אלה על לבבכם", לא אמרתי אלא דבר שהוא מכון כנגד הלב. ואי זה הוא דבר שהוא מכון כנגד הלב? זה גבה שליד.

כו"על ידך" , זה שמאל. אתה…

"על ידך", זה שמאל. אתה אומר זה שמאל, או אינו אלא ימין? אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: (ישעיה מח,יג) "אף ידי יסדה ארץ, וימיני טפחה שמים, קרא אני אליהם, יעמדו יחדו". ואומר: (שופטים ה,כו) "ידה ליתד תשלחנה, וימינה להלמות עמלים". [הלמות: פטיש.] הא אין יד בכל מקום אלא שמאל.

כזרבי נתן אומר: (דברים ו,ח-ט) "וקשרתם",…

רבי נתן אומר: (דברים ו,ח-ט) "וקשרתם", "וכתבתם", מה כתיבה בימין, אף קשירה בימין. אבא יוסה החרם אומר: [חרם: דייג.] מצינו שהימין קרויה יד. אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: (בראשית מח,יד) "וישלח ישראל את ימינו". ומה תלמד לומר "על ידך"? להביא את הגדם, שיהי נותן בימין.

כח(שמות יג,טז) "והיה לאות על ידכה,…

(שמות יג,טז) "והיה לאות על ידכה, ולטוטפת בין עיניך". כל זמן שליד ביד, תן את שלראש בראש. מכן אמרו: מצות תפלין, כשהוא נותן, נותן את שליד, ואחר כך נותן את שלראש, וכשהוא חולץ, חולץ את שלראש, ואחר כך חולץ את שליד.

כט"בין עיניך" , על גבה שלראש.…

"בין עיניך", על גבה שלראש. אתה אומר גבה שלראש, או אינו אלא "בין עיניך" כשמועו? תלמד לומר: (דברים יד,א) "בנים אתם ליי אלהיכם, לא תתגדדו, ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת". מה "בין עיניכם" האמור להלן, על גבה שלראש, אף "בין עיניך" האמור כן, על גבה שלראש.

לרבי יהודה אומר: הואיל ואמרה תורה,…

רבי יהודה אומר: הואיל ואמרה תורה, תן ביד, תן בראש, מה ביד, מקום שהוא ראוי לטמא בנגע אחד, אף בראש, מקום שהוא ראוי לטמא בנגע אחד.

לא"למען תהיה תורת יי בפיך" ,…

"למען תהיה תורת יי בפיך", למה נאמר? לפי שנאמר "והיה לך לאות", שומע אני, אף הנשים במשמע! והדין נותן: הואיל ומזוזה מצות 'עשה', ותפלין מצות 'עשה', אם למדת על מזוזה, שהיא נוהגת בנשים כבאנשים, יכל אף תפלין ינהגו בנשים כבאנשים? תלמד לומר "למען תהיה תורת יי בפיך". לא אמרתי אלא במי שהוא בתלמוד תורה. מכן אמרו: (ברכות ג,ג) "הכל חיבין בתפלין, חוץ מנשים ועבדים".

לבמיכל בת כושי היתה מנחת תפלין.…

מיכל בת כושי היתה מנחת תפלין. אשתו שליונה היתה עולה לרגלים. טבי עבדו שלרבן גמליאל היה מניח תפלין.

לג"ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת…

"ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת יי בפיך". מכן אמרו: כל המניח תפלין, כאלו קורא בתורה, וכל הקורא בתורה פטור מן התפלין.

לד(שמות יג,י) "ושמרת את החקה הזאת…

(שמות יג,י) "ושמרת את החקה הזאת למועדה, מימים ימימה." למה נאמר? לפי שנאמר (שמות יג,ט) "והיה לך לאות על ידך", שומע אני, אף הקטנים במשמע! והדין נותן: הואיל ומזוזה מצות 'עשה', ותפלין מצות 'עשה', אם למדת על מזוזה, שהיא נוהגת בקטנים ובגדולים, יכל אף תפלין ינהגו בקטנים ובגדולים? תלמד לומר "ושמרת את החקה הזאת", לא אמרתי אלא במי שיודע לשמר תפלין. מכן אמרו: (תוספתא חגיגה א,ב) "קטן היודע לשמר תפלין, הרי הוא עושה לו תפלין." [הוא: אביו.]

לה"ושמרת את החקה הזאת" , זו…

"ושמרת את החקה הזאת", זו חקת תפלין. אתה אומר זו חקת תפלין, או אינו אלא חקת כל המצוות? אמרת, במי הענין מדבר? בתפלין.

לו"מימים ימימה" , למה נאמר? לפי…

"מימים ימימה", למה נאמר? לפי שהוא אומר (שמות יג,ט) "והיה לך לאות", שומע אני, אף הלילות במשמע! והדין נותן: הואיל ומזוזה מצות 'עשה', ותפלין מצות 'עשה', אם למדת על מזוזה שנוהגת בלילות כבימים, יכל אף תפלין ינהגו בלילות כבימים! תלמד לומר "מימים ימימה", בימים את נותן, ואין את נותן בלילות.

לזרבי יאשיה אומר: "מימים ימימה" ,…

רבי יאשיה אומר: "מימים ימימה", למה נאמר? לפי שהוא אומר (שמות יג,ט) "והיה לך לאות", שומע אני, אף שבתות וימים טובים במשמע! והדין נותן: הואיל ומזוזה מצות 'עשה', ותפלין מצות 'עשה', אם למדת על מזוזה שנוהגת בשבתות ובימים טובים, יכל אף תפלין ינהגו בשבתות וימים טובים? תלמד לומר "מימים ימימה", יצאו שבתות וימים טובים. דבר אחר: "מימים ימימה". יש ימים שאתה נותן, ויש ימים שאין אתה נותן, יצאו שבתות וימים טובים.

לחרבי יצחק אומר: הואיל ושבת קרויה…

רבי יצחק אומר: הואיל ושבת קרויה 'אות', ותפלין קרויין 'אות', לא יתן אות בתוך אות, או יתן אות בתוך אות? אמרת, תדחה שבת, שהיא קרויה 'אות' ו'ברית', לתפלין שאינן קרויות אלא 'אות' בלבד.

לטרבי אליעזר אומר: הואיל ושבת קרויה…

רבי אליעזר אומר: הואיל ושבת קרויה 'אות', ותפלין קרויות 'אות', לא יתן אות בתוך אות, או יתן אות בתוך אות? אמרת, תדחה שבת, שחיבין עליה כרת ומיתת בית דין, לתפלין, שאין חיבין עליהן לא כרת ולא מיתת בית דין.

מדבר אחר: "מימים ימימה" , מגיד…

דבר אחר: "מימים ימימה", מגיד שאדם צריך לבדק את התפלין אחת לשנים עשר חדש. נאמר כן "מימים ימימה", ונאמר להלן (ויקרא כה,כט) "ימים תהיה גאלתו". מה "ימים" שנאמר להלן, אין פחות משנים עשר חדש, אף "ימימה" שנאמר כן, אין פחות משנים עשר חדש. דברי בית הלל.

מאבית שמי אומרים: אינו צריך לבדקן…

בית שמי אומרים: אינו צריך לבדקן עולמית. [עולמית: לעולם.] שמי הזקן אומר: אלו תפלין שלאבי אמא.