א(שמות יד,א-ב) ["וידבר יי אל משה…

(שמות יד,א-ב) ["וידבר יי אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל, וישבו ויחנו לפני פי החירת, בין מגדל ובין הים, לפני בעל צפן, נכחו תחנו על הים."] "וידבר יי אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל, וישבו". רבי שמעון בן יוחי אומר: כל מקום שהוא אומר "לאמר", "ואמרת אליהם", הרי זה לדורות, וכל מקום שאינו אומר "לאמר", "ואמרת אליהם", הרי זה לשעה. רבי אומר: אפלו בכל מקום שאינו אומר "לאמר", "ואמרת אליהם", הרי זה לדורות, חוץ משלשה מקומות. "וישבו ויחנו לפני פי החירת". מה חירות הללו? לא היו משפעות, אלא גדוריות, [גדורי: בידיים ריקות.] לא היו תרוטות, [תרוט: ישר.] אלא מקפות, [מקף: מעוגל.] לא היו עגלות, אלא מרבעות, לא היו מעשה אדם, אלא מעשה שמים. ועינים לא להן מפתחות, וכמין זכר ונקבה היו. דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: החירת מצד זה, ומגדל מצד זה, והים לפניהם, ומצריין מאחוריהם.

בדבר אחר: "פי החירת" , אין…

דבר אחר: "פי החירת", אין חירות אלא מקום חרותן שלמצריין, מקום אטליס, מקום בית עבודה זרה שלהן. [אטליס. חנויות, דוכנים. מן katálusis: חאן, מקום חניה לנוסעים.] לשעבר היתה נקראת "פתם", שנאמר: (שמות א,יא) "ויבן ערי מסכנות לפרעה, את פתם ואת רעמסס." חזרו לקרות אותה "פי החירת", שמאחרת את עובדיה.

גנסעו בני ישראל מרעמסס לסכות, ומסכות…

נסעו בני ישראל מרעמסס לסכות, ומסכות לאתם, ומאתם לפני פי החירת. נסעו מערב שבת ובשבת, ובאחד ובשני בשבת, שהוא רביעי לנסיעתן. התחילו ישראל מתקנין את כליהם, ומציעין את בהמתן לצאת. אמרו להם האקטורין: [אקטורין. actor publicus: ממונה על העבדים של המדינה.] הגיעה פרותסמיה שלכן לחזר למצרים! שנאמר: (שמות ג,יח) [פרותסמיה. prothesmía [hēméra]: יום שנקבע מראש.] "דרך שלשת ימים נלך במדבר, וזבחנו ליי אלהינו". אמרו להם ישראל: וכשיצאנו, ברשות פרעה יצאנו, שנאמר: (במדבר לג,ג) "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה". אמרו להם האקטורין: רוצין ולא רוצין, סופכם לקים דברי מלכות! עמדו עליהם ישראל, הכו מהם, פצעו מהם, הרגו מהם. הלכו והגידו לפרעה. אמר להן משה: חזרו לאחוריכם! כיון שתקעה קרן לחזר, התחילו מחסרי אמנה שבישראל מתלשין שערן ומקרעין כסותן, עד שאמר להם משה: מפי הקדש נאמר לי שאתם בני חורין. לפיכך נאמר: (שמות יד,ב) "וישבו ויחנו לפני פי החירת".

ד"בין מגדל ובין הים" . שם…

"בין מגדל ובין הים". שם היתה גדלתן שלמצרים, שם היתה תפארתם, שם היתה מיומס שלהם, [maioumâs: חג יווני-רומי שחגגו על שפת הים. ] שם כנס יוסף את הכסף ואת הזהב, שנאמר: (בראשית מז,יד) "וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים, ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה."

ה"לפני בעל צפן" . בעל צפון…

"לפני בעל צפן". בעל צפון נשתיר מכל היראות, [היראות: האלילים.] בשביל לפתות לבן שלמצריים, עליו הוא אומר: (איוב יב,כג) "משגיא לגוים ויאבדם, שטח לגוים וינחם." [משגיא: מרומם.] "נכחו תחנו על הים." בשביל לפתות לבן שלמצרים.

ו(שמות יד,ג) "ואמר פרעה לבני ישראל,…

(שמות יד,ג) "ואמר פרעה לבני ישראל, נבכים הם בארץ, סגר עליהם המדבר!" אין "נבכים" אלא מטרפים, שנאמר: (יואל א,יח) "מה נאנחה בהמה, נבכו עדרי בקר". דבר אחר: "נבכים", אין נבוכין אלא מערבבין, שנאמר: (אסתר ג,טו) "והמלך והמן ישבו לשתות, והעיר שושן נבוכה." דבר אחר: "ואמר פרעה", ולא ידע מה אמר. אמר, משה הטען, ולא היה יודע להיכן מוליכן, שנאמר: (שמות יד,ג) "נבכים", ואין נבוכים אלא משה, שנאמר: (דברים לב,מט) "עלה אל הר העברים הזה, הר נבו". דבר אחר: "ואמר פרעה", ולא ידע מה אמר. אמר, עתידין ישראל לבכות במדבר, שנאמר: (במדבר יד,א) "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו". דבר אחר: "ואמר פרעה", ולא ידע מה אמר. אמר, עתידין ישראל לנפל במדבר, שנאמר: (במדבר יד,כט) "במדבר הזה יפלו פגריכם".

ז"סגר עליהם המדבר." כיון שראו ישראל…

"סגר עליהם המדבר." כיון שראו ישראל את הים סוער ושונא רודף, הפכו פניהם למדבר. זמן להם המקום חיות רעות, ולא היו מניחות אותן לעבר, שנאמר: "סגר עליהם המדבר." ואין סגירה אלא חיה רעה, כענין שנאמר: *(דניאל ו,כג) [* אלהי שלח מלאכו וסגר פי האריות ולא פגעו בי.] "אלהי שלח מלאכה, וסגר פם אריותא ולא חבלוני".

ח(שמות יד,ד) ["וחזקתי את לב פרעה,…

(שמות יד,ד) ["וחזקתי את לב פרעה, ורדף אחריהם, ואכבדה בפרעה ובכל חילו, וידעו מצרים כי אני יי, ויעשו כן."] "וחזקתי את לב פרעה", שהיה לבו חלוק, אם לרדף אם לא לרדף. "ואכבדה בפרעה ובכל חילו". פרעה התחיל בעברה תחלה, ממנו התחילה הפרענות: כיוצא בו את אומר: (בראשית ז,כג) "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה, מאדם עד בהמה, עד רמש ועד עוף השמים". כיוצא בו את אומר: (דברים יג,טז) "הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב, החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב." כיוצא בו את אומר: (במדבר ה,כו) "וצבתה בטנה ונפלה ירכה", [צבתה: התנפחה.] מאבר שהתחיל בעברה, ממנו התחילה הפרענות. אף כן אתה אומר: "ואכבדה בפרעה ובכל חילו", פרעה התחיל בעברה תחלה, ממנו התחילה הפרענות. והרי דברים קל וחמר: מה, אם מדת הפרענות מעוטה, מי שהתחיל בעברה תחלה, ממנו התחילה הפרענות, קל וחמר למדת הטובה מרבה.

טדבר אחר: "ואכבדה בפרעה" , מגיד…

דבר אחר: "ואכבדה בפרעה", מגיד הכתוב, שכשהמקום נפרע מן המצרים, שמו מתגדל בעולם, שנאמר: (ישעיה סו,יט) "ושמתי בהם אות, ושלחתי מהם פליטים אל הגוים, תרשיש, פול ולוד, משכי קשת". ואומר: (ישעיה מה,יד) "כה אמר יי: יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים, אנשי מדה, [סבאים: עם מבני כוש גבוהי קומה, השוכנים באתיופיה או בדרום ערב.] עליך יעברו ולך יהיו, אחריך ילכו, בזקים יעברו, ואליך ישתחוו, אליך יתפללו, אך בך אל ואין עוד אפס אלהים." ואחריו מה הוא אומר? (ישעיה מה, טו) "אכן אתה אל מסתתר, אלהי ישראל מושיע." ואומר: (יחזקאל לח,כב) "ונשפטתי אתו בדבר ובדם, וגשם שוטף ואבני אלגביש, [אבני אלגביש: ברד.] אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו, ועל עמים רבים אשר אתו." ואחר כך: (יחזקאל לח,כג) "והתגדלתי והתקדשתי, ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני יי." ואומר: (תהלים עו,ג) "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון." ואומר: (תהלים עו,ד) "שמה שבר רשפי קשת, מגן וחרב ומלחמה סלה." מהו אומר? (תהלים עו,ב) "נודע ביהודה אלהים, בישראל גדול שמו."

י"וידעו מצרים כי אני יי" .…

"וידעו מצרים כי אני יי". לשעבר לא היו יודעין את יי, אבל כן "וידעו מצרים כי אני יי".

יא"ויעשו כן" , להודיע חכמתם שלישראל,…

"ויעשו כן", להודיע חכמתם שלישראל, שלא אמרו 'היאך אנו חוזרין לאחורינו?' שלא לשבר לב טף ונשים שעמם. דבר אחר: "ויעשו כן." אמרו, רוצין ולא רוצין, אין לנו אלא דברי בן עמרם!

יב(שמות יד,ה) ["ויגד למלך מצרים כי…

(שמות יד,ה) ["ויגד למלך מצרים כי ברח העם, ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם, ויאמרו: מה זאת עשינו, כי שלחנו את ישראל מעבדנו?"] "ויגד למלך מצרים". מי הגיד לו? האקטורין שלו. [אקטור. actor publicus: ממונה על העבדים של המדינה.] ויש אומרים, דידוכיות היו לו. [דידוכיות. diádokhos: מחליף, משמר עולה אחרי הקודם.] ויש אומרים, עמלק הגיד לו.

יג"כי ברח העם" . וכי בורחים…

"כי ברח העם". וכי בורחים היו? והלא כבר נאמר: (במדבר לג,ג) "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים"? ומה תלמד לומר "כי ברח העם"? אלא, מתוך שהכו את האקטורין, הלכו והגידו לפרעה, אמרו לו: הכו ממנו, פצעו ממנו, הרגו ממנו, ולא מחה אדם בידם! אין להם לא מושל ולא שר. כענין שנאמר: (משלי ל,כז) "מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו."

יד"ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם…

"ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו: מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו?" לשעבר: (שמות י,ז) "ויאמרו עבדי פרעה אליו: עד מתי יהיה זה לנו למוקש?" ועכשו: "ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו: מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו?" אמרו: אלו לקינו ולא שלחנו, כדי הוא לנו, אלא לקינו ושלחנו! או אלו לקינו ושלחנו, ולא נטל ממוננו, כדי הוא לנו, אלא לקינו ושלחנו ונטלו ממוננו!

טומושלו משל, למה הדבר דומה? לאחד…

מושלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שאמר לעבדו: צא והבא לי דג מן השוק! יצא והביא לו דג מבאיש. [מבאיש: מסריח.] אמר לו: בגזרה שתאכל את הדג, או שתלקה מאה מכות, או שתתן מאה מנה! אמר: הריני אוכל. התחיל לאכל, ולא הספיק לגמר עד שאמר: הריני לוקה. לקה ששים או שבעים, לא הספיק לגמר עד שאמר: הריני נותן. נמצא אוכל את הדג, ולוקה, ונותן מאה מנה. כך נעשה למצרים: לקו, ושלחו, ונטל ממונם.

טזדבר אחר: (שמות יד,ה) "ויהפך" ,…

דבר אחר: (שמות יד,ה) "ויהפך", מגיד הכתוב, שכשיצאו ישראל ממצרים, בטלה מלכותן שלמצרים, שנאמר "מעבדנו".

יזדבר אחר: "מעבדנו." אמרו, עכשו יהו…

דבר אחר: "מעבדנו." אמרו, עכשו יהו כל אמות העולם מקישות עלינו ואומרים: ומה, אם אלו שהיו ברשותם, הניחום והלכו להם! עכשו, היאך שולחים לארם נהרים ולארם צובא פקידים ושרי מסים להביא עבדים ושפחות? לכך, "ויהפך לבב פרעה". ללמדך שהיה פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו, והיו לו שלטונין על העולם כלו, בשביל כבודן שלישראל. עליו הוא אומר: (תהלים קה,כ-כא) "שלח מלך ויתירהו, משל עמים ויפתחהו. שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו." וכן את מוצא, שכל אמה ששעבדה את ישראל שלטה מסוף העולם ועד סופו, בשביל כבודן שלישראל.

יחבמלכי אשור, מהו אומר? (ישעיה י,יד)…

במלכי אשור, מהו אומר? (ישעיה י,יד) "ותמצא כקן ידי לחיל העמים, וכאסף ביצים עזבות, כל הארץ אני אספתי, ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף."

יטבמלכי בבל, מהו אומר? (ירמיה כז,י)…

במלכי בבל, מהו אומר? (ירמיה כז,י) "והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל, ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל".

כבמלכי מדי, מהו אומר? (דניאל ו,כו)…

במלכי מדי, מהו אומר? (דניאל ו,כו) "באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא, די דירין בכל ארעא, שלמכון ישגא!" [אז דריוש המלך כתב: לכל העמים, האמות והלשונות אשר שוכנים בכל הארץ, שלומכם ירבה!.]

כאבמלכי יון, מה הוא אומר? (דניאל…

במלכי יון, מה הוא אומר? (דניאל ז,ב-ו) "חזה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא. וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא, שנין דא מן דא. קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה, חזה הוית עד די מריטו גפה, ונטילת מן ארעא, ועל רגלין כאנש הקימת, ולבב אנש יהיב לה. וארו חיוה אחרי תנינה, דמיה לדב, ולשטר חד הקמת, ותלת עלעין בפמה בין שנה, וכן אמרין לה: קומי, אכלי בשר שגיא! באתר דנה, חזה הוית, וארו אחרי כנמר, ולה גפין ארבע די עוף על גבה, וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה." [רואה הייתי בחזיוני עם הלילה, והנה ארבע רוחות השמים מגיחות לים הגדול. וארבע חיות גדולות עולות מן הים, שונות זו מזו. הראשונה כאריה, וכנפים של נשר לה. רואה הייתי, עד אשר נמרטו כנפיה ונשאה מן הארץ, ועל רגלים כאדם העמדה, ולב אדם נתן לה. והנה חיה אחרת שניה, דומה לדב, ולצד אחד העמדה, ושלש צלעות בפיה בין שניה, וכך אומרים לה: קומי אכלי בשר הרבה. אחרי זה רואה הייתי, והנה אחרת כנמר, ולה כנפים ארבע של עוף על גבה, וארבעה ראשים לחיה, ושלטון נתן לה.]

כבבמלכות רביעית, מהו אומר? (דניאל ז,כג)…

במלכות רביעית, מהו אומר? (דניאל ז,כג) "כן אמר: חיותא רביעיתא מלכו רביעאה, תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא, ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה." [כך אמר: החיה הרביעית, מלכות רביעית תהיה בארץ, אשר תהיה שונה מכל המלכיות, ותאכל כל הארץ ותדושנה ותשחקה.] הא ללמדך, שכל אמה ואמה ששעבדה את ישראל, שלטה מסוף העולם ועד סופו, בשביל כבוד ישראל. דבר אחר: "ויהפך", אמרו, לא בשבילן היתה הטובה באה עלינו?

כגרבי יוסה הגלילי אומר: מושלו משל,…

רבי יוסה הגלילי אומר: מושלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שנפל לו בית כור בירושה, ומכרה בדבר מועט. הלך הלוקח ופתח בה מעינות, ונטע בה גנות ופרדסים. התחיל המוכר נחנק. כך נעשה למצריים, ששלחו, ולא ידעו מה שלחו! עליהם פרש בקבלה: (שיר השירים ד,יג) "שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים."

כדדבר אחר: "מה זאת עשינו?" רבי…

דבר אחר: "מה זאת עשינו?" רבי שמעון בן יוחי אומר: מושלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שנפלה לו פלטורין במדינת הים בירושה, [פלטורין. praetorium: ארמון.] ומכרה בדבר מועט. והלך הלוקח וחפרה, ומצא בה תיסוריות שלכסף ושלזהב [תיסוריות. thēsaurós: מטמון, אוצר.] ושלאבנים טובות ומרגליות. התחיל המוכר נחנק. כך נעשה למצריים, ששלחו, ולא ידעו מה שלחו, שנאמר: "מה זאת עשינו, כי שלחנו את ישראל מעבדנו?"

כה(שמות יד,ו) ["ויאסר את רכבו, ואת…

(שמות יד,ו) ["ויאסר את רכבו, ואת עמו לקח עמו."] "ויאסר את רכבו". הוא בידו אסרו. דרך מלכים להיות עומדים, ואחרים מציעין להם, [מציעין: פורשים שמיכה כאוכף על הסוס.] אבל כן הוא בידו אסרו. כיון שראו גדולי מלכות שהוא עומד ומציע לעצמו, עמד כל אחד ואחד והציע לעצמו.

כוארבעה אסרו בשמחה. אברהם אסר בשמחה,…

ארבעה אסרו בשמחה. אברהם אסר בשמחה, שנאמר: (בראשית כב,ג) "וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו, ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עלה, ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים." יוסף אסר בשמחה, שנאמר: (בראשית מו,כט) "ויאסר יוסף מרכבתו, ויעל לקראת ישראל אביו גשנה, וירא אליו ויפל על צואריו, ויבך על צואריו עוד." בלעם אסר בשמחה, שנאמר: (במדבר כב,כא) "ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב." פרעה אסר בשמחה, שנאמר: "ויאסר את רכבו". תבא חבשה שחבש אברהם לילך לעשות רצון קונו, ותעמד על חבשה שחבש בלעם לילך לקלל את ישראל! תבא אסרה שאסר יוסף לעלות לקראת ישראל אביו, ותעמד על אסרה שאסר פרעה הרשע לילך לרדף אחר ישראל! דבר אחר: רבי שמעון בן יוחי אומר: תבא חרב יד ותעמד על חרב יד! תבא חרב יד שעשה אבינו אברהם לילך לשחט את בנו, ותעמד על חרב יד שעשה פרעה לילך לרדף אחר ישראל! לכך נאמר: (שמות טו,ט) "אריק חרבי, תורישמו ידי."

כז"ואת עמו לקח עמו" , לקחן…

"ואת עמו לקח עמו", לקחן עמו בדברים. אמר להם: דרך מלכים להיות מנהגין בסוף, וחילותיהם מקדמין לפניהם, אבל אני אקדם לפניכם, שנאמר: (שמות יד,י) "ופרעה הקריב". דרך מלכים, כל העם בוזזין ונותנין לפניו, ונוטל חלק בראש; אני אשוה לכם בבזה, שנאמר: (שמות טו,ט) "אחלק שלל". ולא עוד, אלא שאני פותח לכם אוצרות שלכסף ושלזהב, ושלאבנים טובות ומרגליות ומחלק לכם. לכך נאמר: (שמות יד,ו) "ואת עמו לקח עמו", לקחם עמו בדברים.

כח(שמות יד,ז) "ויקח שש מאות רכב…

(שמות יד,ז) "ויקח שש מאות רכב בחור, וכל רכב מצרים, ושלשם על כלו." משלמי היו? אם תאמר, משלמצרים היו, והלא כבר נאמר: (שמות ט,ו) "וימת כל מקנה מצרים"! ואם תאמר, משלפרעה היו, והלא כבר נאמר: (שמות ט,ג) "הנה יד יי הויה במקנך אשר בשדה"! ואם תאמר, משלישראל היו, והלא כבר נאמר: (שמות י,כו) "וגם מקננו ילך עמנו, לא תשאר פרסה"! משלמי היו? הרי הוא אומר: (שמות ט,כ) "הירא את דבר יי מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים." הא למדנו, שהירא את דבר יי מעבדי פרעה, הם היו תקלה לישראל. מכן היה רבי שמעון בן יוחי אומר: היפה שבגוים, הרג! והטוב שבנחשין, רצוץ את ראשו! [רצוץ: נפץ!.]

כטרבן שמעון בן גמליאל אמר: בא…

רבן שמעון בן גמליאל אמר: בא וראה עשרה וגדלה שלמלכות חיבת זו! שאין לה נומירון אחת בטלה, [נומירון. numerus: חטיבה צבאית.] שכלן רצות ביום ובלילה, וכנגדן, שלמצרים כלן עומדות בטלות.

ל"ושלשם על כלו" , אין שלישים…

"ושלשם על כלו", אין שלישים אלא גבורים, שנאמר: (יחזקאל כג,כג) "שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם." דבר אחר: "ושלשם על כלו", שהיו משלשין בזין. [משלשין בזין: מצויידים בנשק פי שלושה.] רבי שמעון בן גמליאל אמר: זה השלישי שעל המרכבה. לשעבר, לא היו אלא שנים, ופרעה הוסיף עליהם עוד אחד, בשביל למהר לרדף אחרי ישראל. רבי אומר: אנטונינוס הוסיף עליהם עוד אחד.

לאדבר אחר: "ושלשם" , שלשה על…

דבר אחר: "ושלשם", שלשה על כל אחד ואחד. ויש אומרים: שלשים על כל אחד ואחד. ויש אומרים: שלש מאות על כל אחד ואחד. ומנין היה פרעה יודע כמה מתו מישראל בשלשת ימי אפלה? אלא הוציא טומוסין שלהן, [טומוסין. רישומי מפקד. tómos: חתיכה, כרך של ספר.] ולפי הטומוסין, הוציא עליהם חילים. [חילים: גדודי צבא.] כיוצא בדבר דרש רבי ירמיה: (דברי הימים ב יד,י) "ויצא אליהם זרח הכושי, בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות". ולפי מרכבות, הוציא עליהם חילים. דבר אחר: "ושלשם על כלו", על מנת לכלות. לשעבר, (שמות א,כב) "כל הבן הילוד", אבל כן, "ושלשם על כלו", על מנת לכלות, שנאמר: (שמות טו,ט) "אריק חרבי, תורישמו ידי".

לב(שמות יד,ח) ["ויחזק יי את לב…

(שמות יד,ח) ["ויחזק יי את לב פרעה מלך מצרים, וירדף אחרי בני ישראל, ובני ישראל יצאים ביד רמה."] "ויחזק יי את לב פרעה", שהיה לבו חלוק, אם לרדף, אם לא לרדף.

לג"וירדף אחרי בני ישראל" . להודיע…

"וירדף אחרי בני ישראל". להודיע שבחן שלישראל, שאלו היתה אמה אחרת, לא היה פרעה רודף אחריה.

לד"ובני ישראל יצאים ביד רמה." מגיד…

"ובני ישראל יצאים ביד רמה." מגיד הכתוב, שכשהיו המצרים רודפים אחרי ישראל, היו מנאצים ומחרפים ומגדפים, [מנאצים: מקללים.] אבל ישראל מרוממים ומשבחים, ונותנים שיר ושבח, וגדלה תהלה ותפארת למי שהמלחמה שלו, כענין שנאמר: (תהלים קמט,ו) "רוממות אל בגרונם", במקום "חרב פיפיות בידם." (תהלים נז,ו) "רומה על השמים אלהים!" (ישעיה כה,ד) "יי אלהי אתה, ארוממך, אודה שמך! כי עשית פלא, עצות מרחק אמונה אמן." דבר אחר: "ובני ישראל יצאים ביד רמה", בריש גלי. [בריש גלי: בראש גלוי, בפומבי.] דבר אחר: "ביד רמה", שהיתה ידן שלישראל רמה על מצרים.