א(שמות יד,ט) ["וירדפו מצרים אחריהם, וישיגו…

(שמות יד,ט) ["וירדפו מצרים אחריהם, וישיגו אותם חנים על הים, כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו, על פי החירת, לפני בעל צפן."] "וירדפו מצרים אחריהם". מגיד שלא נכשל אחד מהן, שלא ינחשו ויחזרו להן לאחוריהן.

בוכן מצינו בכל מקום שהגוים מנחשים,…

וכן מצינו בכל מקום שהגוים מנחשים, שנאמר: (דברים יח,יד) "כי הגוים האלה, אשר אתה יורש אותם, אל מעננים ואל קסמים ישמעו". [מעננים: מנחשים את העתיד.] (במדבר כב,ז) "וילכו זקני מואב וזקני מדין, וקסמים בידם". (במדבר לא,י) "ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב". מגיד שלא נכשל אחד מהן, שלא ינחשו ויחזרו להן לאחוריהן.

ג(שמות יד,י) ["ופרעה הקריב, וישאו בני…

(שמות יד,י) ["ופרעה הקריב, וישאו בני ישראל את עיניהם, והנה מצרים נסע אחריהם, וייראו מאד, ויצעקו בני ישראל אל יי."] (שמות יד,ט-י) "וישיגו אותם חנים על הים, כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו, על פי החירת לפני בעל צפן. ופרעה הקריב". הוא הקריב את הפרענות לבא עליו. כיון שראה פרעה, אמר, בעל צפון הסכים על גזרתי. אני חשבתי לאבדן במים, ובעל צפון הסכים על גזרתי. התחיל מזבח ומקטר ומנסך ומשתחוה לעבודה זרה שלו. לכך נאמר: (שמות יד,י) "ופרעה הקריב", לזבח ולקטר.

דדבר אחר: "ופרעה הקריב" . מה…

דבר אחר: "ופרעה הקריב". מה שהלכו ישראל בשלשה ימים, הלכו האקטורים ביום ומחצה. [אקטור. actor publicus: ממונה על העבדים של המדינה.] ומה שהלכו האקטורים ביום ומחצה, הלך פרעה ביום אחד, לכך נאמר "ופרעה הקריב".

ה"וישאו בני ישראל את עיניהם" .…

"וישאו בני ישראל את עיניהם". כיון שהכו את האקטורין, היו יודעין שסופן לרדף אחריהן.

ו"והנה מצרים נסע אחריהם" . 'נוסעים'…

"והנה מצרים נסע אחריהם". 'נוסעים' אין כתוב כן, אלא "נסע". מגיד שנעשו כלן טורמיות טורמיות כאיש אחד. מכן למדה מלכות להיות מנהגת טורמיות טורמיות. [טורמיות. turma: יחידה צבאית רומית של שלושים פרשים.]

ז"וייראו מאד, ויצעקו בני ישראל אל…

"וייראו מאד, ויצעקו בני ישראל אל יי." תפסו להם אמנות אבותם, אמנות אברהם, יצחק ויעקב. באברהם מהו אומר? (בראשית יב,י) "בית אל מים והעי מקדם, ויבן שם מזבח ליי, ויקרא בשם יי." [העי: עיר כנענית בנחלת בנימין.] (בראשית כא,לג) "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם יי אל עולם."

חביצחק מהו אומר: (בראשית כד,סב-סג) "ויצחק…

ביצחק מהו אומר: (בראשית כד,סב-סג) "ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב. ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב". אין שיחה אלא תפלה, שנאמר: (תהלים נה,יח) "ערב ובקר וצהרים, אשיחה ואהמה, וישמע קולי." (תהלים קמב,ג) "אשפך לפניו שיחי, צרתי לפניו אגיד." (תהלים קב,א) "תפלה לעני כי יעטף, ולפני יי ישפך שיחו."

טביעקב מהו אומר? (בראשית כח,יא) "ויפגע…

ביעקב מהו אומר? (בראשית כח,יא) "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש", ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר: (ירמיה טז,יז) "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה, ואל תשא בעדם רנה ותפלה, ואל תפגע בי".

יוכן הוא אומר: (ירמיה כז,יח) "יפגעו…

וכן הוא אומר: (ירמיה כז,יח) "יפגעו נא ביי צבאות לבלתי באו הכלים הנותרים בבית יי". וכן הוא אומר: (ישעיה מא,יד) "אל תיראי תולעת יעקב, מתי ישראל". מה תולעת זו, אינה מכה את הארז אלא בפה, כך אין להן לישראל אלא תפלה.

יאוכן הוא אומר: (בראשית מח,כב) "ואני…

וכן הוא אומר: (בראשית מח,כב) "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי." וכי בחרבו ובקשתו לקחה? אלא לומר לך: "בחרבי", זו תפלה, "ובקשתי", זו בקשה.

יבוכן הוא אומר: (בראשית מט,ט) "גור…

וכן הוא אומר: (בראשית מט,ט) "גור אריה יהודה, מטרף בני עלית, כרע רבץ כאריה, וכלביא מי יקימנו?" (דברים לג,ז) "וזאת ליהודה, ויאמר: שמע יי קול יהודה!"

יגוכן ירמיה אומר: (ירמיה יז,ה) "ארור…

וכן ירמיה אומר: (ירמיה יז,ה) "ארור הגבר אשר יבטח באדם". ובתפלה מהו אומר? (ירמיה יז,ז) "ברוך הגבר אשר יבטח ביי, והיה יי מבטחו."

ידוכן דוד אומר: (שמואל א יז,מה)…

וכן דוד אומר: (שמואל א יז,מה) "אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון, ואנכי בא אליך בשם יי צבאות אלהי מערכות ישראל". ואומר: (תהלים כ,ח-י) "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם יי אלהינו נזכיר. המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד. יי הושיעה! המלך יעננו ביום קראנו."

טווכן אסא אומר: (דברי הימים ב…

וכן אסא אומר: (דברי הימים ב יד,יד) "ויקרא אסא אל יי אלהיו ויאמר: יי! אין עמך לעזר בין רב לאין כח, עזרנו יי אלהינו! כי עליך נשענו, ובשמך באנו על ההמון הזה, יי אלהינו, אתה, אל יעצר עמך אנוש!"

טזבמשה מהו אומר? (במדבר כ,יד-טז) "וישלח…

במשה מהו אומר? (במדבר כ,יד-טז) "וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום: כה אמר אחיך ישראל: אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו. וירדו אבתינו מצרימה, ונשב במצרים ימים רבים, וירעו לנו מצרים ולאבתינו. ונצעק אל יי וישמע קלנו". אמרו להם: אתם מתגאין על מה שהוריש לכם אביכם, (בראשית כז,כב) "הקל קול יעקב", (דברים כו,ז) "וישמע יי את קלנו". ואנו מתגאים על מה שהוריש לנו אבינו, (בראשית כז,כב) "והידים ידי עשו." (בראשית כז,מ) "ועל חרבך תחיה". מהו אומר? (במדבר כ,יח) "ויאמר אליו אדום: לא תעבר בי! פן בחרב אצא לקראתך." ואף כן אתה אומר: "וייראו מאד, ויצעקו בני ישראל אל יי." תפשו להם אמנות אבותיהן, אמנות אברהם, יצחק ויעקב.

יז(שמות יד,יא-יב) ["ויאמרו אל משה: המבלי…

(שמות יד,יא-יב) ["ויאמרו אל משה: המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר? מה זאת עשית לנו, להוציאנו ממצרים? הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר: חדל ממנו, ונעבדה את מצרים! כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר."] "ויאמרו אל משה: המבלי אין קברים במצרים?" מאחר שנתנו שאור בעסה, באו להן אצל משה, אמרו לו: "הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים?" וכי מה אמרו ישראל למשה במצרים? הרי הוא אומר: (שמות ה,כ-כא) "ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם, בצאתם מאת פרעה. ויאמרו אלהם: ירא יי עליכם וישפט!" היינו מצטערין על שעבודנו במצרים, מיתת אחינו באפלה קשה לנו משעבודנו במצרים. היינו מצטערין על מיתת אחינו באפלה, מיתתנו במדבר הזה קשה לנו ממיתת אחינו באפלה, שאחינו נספדו ונקברו, ואנו, תהי נבלתנו משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה!

יח(שמות יד,יג) ["ויאמר משה אל העם:…

(שמות יד,יג) ["ויאמר משה אל העם: אל תיראו! התיצבו וראו את ישועת יי אשר יעשה לכם היום! כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תספו לראתם עוד עד עולם."] "ויאמר משה אל העם: אל תיראו! התיצבו וראו את ישועת יי!" הרי משה מזרזן. להודיע חכמתו שלמשה, היאך היה עומד ומפיס לכל אותם האלפים והרבבות. עליו מפרש בקבלה: (קהלת ז,יט) "החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר."

יט"התיצבו וראו את ישועת יי!" אמרו…

"התיצבו וראו את ישועת יי!" אמרו לו: אימתי? אמר להם: היום שרת עליכם רוח הקדש. שאין יציבה בכל מקום אלא רוח הקדש, שנאמר: (עמוס ט,א) "ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר: הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג" (שמואל א ג,י) "ויבא יי ויתיצב ויקרא כפעם בפעם: שמואל, שמואל!" (דברים לא,יד) "קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו". (שמות ב,ד) "ותתצב אחתו מרחק",

כלמה היו ישראל דומין באותה שעה?…

למה היו ישראל דומין באותה שעה? ליונה שברחה מפני הנץ, ונכנסה לנקיק הסלע, [נקיק: סדק, בקע.] והיה נחש נושף בה. תכנס לפנים, הרי הנחש, תצא לחוץ, הרי הנץ! כך היו ישראל אותה שעה: הים סוגר, ושונא רודף. מיד נתנו עיניהם בתפלה. עליהם מפרש בקבלה: (שיר השירים ב,יד) "יונתי בחגוי הסלע, בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעני את קולך, כי קולך ערב, ומראיך נאוה." "כי קולך ערב", בתפלה, "ומראיך נאוה", בתלמוד תורה.

כאדבר אחר: (שיר השירים ב,יד) "כי…

דבר אחר: (שיר השירים ב,יד) "כי קולך ערב", בתפלה, "ומראיך נאוה", במעשה הטוב.

כבדבר אחר: "התיצבו וראו את ישועת…

דבר אחר: "התיצבו וראו את ישועת יי!" אמרו לו: אימתי? אמר להם: למחר! אמרו לו: רבנו משה! אין בנו כח לסבל! נתפלל משה באותה שעה, והראה להם המקום טורמיות טורמיות [טורמיות. turma: יחידה צבאית רומית של שלושים פרשים.] שלמלאכי השרת עומדים עליהם, כענין שנאמר: (מלכים ב ו,טו-יז) "וישכם משרת איש האלהים לקום, ויצא, והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב, ויאמר נערו אליו: אהה אדני, איכה נעשה? ויאמר: אל תירא! כי רבים אשר אתנו מאשר אותם. ויתפלל אלישע ויאמר: יי! פקח נא את עיניו, ויראה! ויפקח יי את עיני הנער, וירא, והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע." כך נתפלל משה באותה שעה, והראה להם המקום טורמיות טורמיות שלמלאכי השרת עומדים עליהם. וכן הוא אומר: (תהלים יח,יג) "מנגה נגדו עביו עברו, ברד וגחלי אש." "עביו", כנגד טורמיות שלהן, "ברד", כנגד בלסטראות שלהן, [בלסטראות. ballístra: מכונה בצורת קשת לזריקת אבנים או חצים כבדים.] "גחלי", כנגד טורמנטה שלהן, [טורמנטה. tormentum: מכונה לזריקת חיצים. tormenta: החיצים.] "אש", כנגד הנפטה שלהן, [נפטה. naphta: חומר דלק שהיו טובלים בו חיצים בוערים.] (תהלים יח,יד) "וירעם בשמים יי", כנגד אגפת תריסין ושיפת קלגסין שלהם. [שיפת קלגסין. חיכוך נעלי החיילים, caliga.] "ועליון יתן קלו", כנגד צחצוח חרבות שלהם, (תהלים יח,טו) "וישלח חציו ויפיצם", כנגד חצים שלהם, "וברקים רב ויהמם", כנגד צוחה שלהם.

כגדבר אחר: (תהלים יח,טו) "וישלח חציו…

דבר אחר: (תהלים יח,טו) "וישלח חציו ויפיצם", שהיו חצים מפזרים אותם, וברקים מכנסין אותן. "ויהמם", הממם וערבבם. נטל סגניות שלהם, [סגניות. signa: דגלים להעברת פקודות בקרב.] ולא היו יודעים מה היו עושים.

כדדבר אחר: (תהלים יח,טו) "ויהמם". אין…

דבר אחר: (תהלים יח,טו) "ויהמם". אין הממה אלא מגפה, כענין שנאמר: (דברים ז,כג) "ונתנם יי אלהיך לפניך, והמם מהומה גדלה עד השמדם."

כה"כי אשר ראיתם את מצרים" .…

"כי אשר ראיתם את מצרים". בשלשה מקומות הזהיר המקום לישראל שלא לחזר למצרים, שנאמר: "כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תספו לראתם עוד עד עולם." (דברים יז,טז) "ויי אמר לכם: לא תספון לשוב בדרך הזה עוד." (דברים כח,סח) "והשיבך יי מצרים באניות, בדרך אשר אמרתי לך: לא תסיף עוד לראתה".

כוהא בשלשתן חזרו, ובשלשתם נפלו. הראשונה…

הא בשלשתן חזרו, ובשלשתם נפלו. הראשונה בימי סנחריב, שנאמר: (ישעיה לא,א) "הוי הירדים מצרים לעזרה! על סוסים ישענו, ויבטחו על רכב כי רב, ועל פרשים כי עצמו מאד, ולא שעו על קדוש ישראל, ואת יהוה לא דרשו." השנית בימי יוחנן בן קרח, שנאמר: (ירמיה מב,טז) "והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה, שם תשיג אתכם בארץ מצרים, והרעב אשר אתם דאגים ממנו, שם ידבק אחריכם מצרים, ושם תמתו." והשלישית בימי טריאנוס. [טריאנוס. Traianus קיסר רומי. בימי מרד התפוצות, בשנת 116.] בשלשתן חזרו ובשלשתן נפלו.

כזארבע כתות נעשו ישראל על הים:…

ארבע כתות נעשו ישראל על הים: אחת אומרת: נפל לים! ואחת אומרת: נחזר למצרים! ואחת אומרת: נעשה מלחמה כנגדן! ואחת אומרת: נצטוח כנגדן! [נצטוח: נצעק.] זאת שאמרה 'נפל לים', נאמר להם: "התיצבו וראו את ישועת יי אשר יעשה לכם היום"; זו שאמרה 'נחזר למצרים', נאמר להם: "כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תספו לראתם עוד עד עולם"; זו שאמרה 'נעשה מלחמה כנגדן', נאמר להם: "יי ילחם לכם"; זו שאמרה 'נצטוח כנגדן', נאמר להם: "ואתם תחרשון."

כח(שמות יד,יד) ["יי ילחם לכם, ואתם…

(שמות יד,יד) ["יי ילחם לכם, ואתם תחרשון."] "יי ילחם לכם". לא לשעה, אלא עד עולם יי ילחם לכם.

כטרבי מאיר אומר: "יי ילחם לכם,…

רבי מאיר אומר: "יי ילחם לכם, ואתם תחרשון." אם כשתהיו עומדים ושותקין, "יי ילחם לכם", קל וחמר יי ילחם לכם כשתהיו נותנין לו שבח והודיה!

לרבי אומר: "יי ילחם לכם" ,…

רבי אומר: "יי ילחם לכם", המקום יעשה לכם נסים וגבורות, ואתם עומדין ושתוקין. [ושתוקין=ושותקים. בלשון חכמים הבינוני הפעול משמש לפעמים במשמעות של בינוני פועל.] אמרו ישראל למשה: רבנו משה! ומה עלינו לעשות? אמר להם: אתם תהו מרוממין ומפארין ומשבחין, ונותנין שיר שבח וגדלה ותפארת ונצח וההוד למי שהמלחמות שלו! כענין שנאמר: (תהלים קמט,ו) "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם." (תהלים נז,ו) "רומה על השמים אלהים, על כל הארץ כבודך!" (ישעיה כה,א) "יי אלהי אתה! ארוממך, אודה שמך, כי עשית פלא, עצות מרחק, אמונה אמן."

לאבאותה שעה, פתחו ישראל פיהם, ואמרו…

באותה שעה, פתחו ישראל פיהם, ואמרו שירה: (שמות טו,א) "אשירה ליי, כי גאה גאה!"