מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.
(שמות יב,ה) "שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם, מן הכבשים ומן העזים תקחו." "שה", בכלל שה, גדי וטלה, שנאמר: (דברים יד,ד) "שה כשבים ושה עזים". "תמים", להוציא בעל מום. "זכר", להוציא טומטום ואנדרוגינוס ונקבה. "בן שנה", אין לי אלא בן שנה; כל שנתו מנין? [כל שנתו: כל השנה הראשונה של חייו.] היה רבי ישמעאל אומר: קל וחמר: מה אם עולה חמורה כשרה לבא כל שנתה כבת שנתה, פסח, שהוא קל, אינו דין שיכשר לבא כל שנתו כבן שנתו?
רבי יוסה הגלילי אומר: מה איל, שתחלתו פסול, סופו כשר, [תחלתו פסול: איל הוא כבש זכר בשנתו השניה. אבל שלושים יום הראשונים של השנה השניה הוא פסול להקרבה ונקרא פלגס.] שה, שתחלתו כשר, אינו דין שיהי סופו כשר?
"מן הכבשים ומן העזים", מזה בפני עצמו, ומזה בפני עצמו. אתה אומר כן, או אינו אלא שיביא משניהם כאחת? תלמד לומר: (ויקרא א,י) "ואם מן הצאן קרבנו", מזה בפני עצמו, ומזה בפני עצמו. והרי דברים קל וחמר: ומה, אם עולה חמורה כשרה לבא מין אחד, פסח, שהוא קל, אינו דין שיכשר לבא ממין אחד? הא מה תלמד לומר "מן הכבשים ומן העזים"? מזה בפני עצמו, ומזה בפני עצמו.
(שמות יב,ו) "והיה לכם", להביא פסח דורות, שלא יבא אלא מן הכבשים ומן העזים. דברי רבי אליעזר.
רבי יאשיה אומר: "תקחו", למה נאמר? לפי שנאמר: (דברים טז,ב) "וזבחת פסח ליי אלהיך, צאן ובקר", צאן לפסח, ובקר לחגיגה. אתה אומר כן, או אינו אלא אחד זה ואחד זה בפסח? ומה אני מקים "שה תמים זכר"? פסח מצרים, אבל פסח דורות, יביא מזה ומזה! תלמד לומר "מן הכבשים ומן העזים תקחו", שאין תלמוד (לומר) "תקחו", אלא מה תלמד לומר "תקחו"? להביא פסח דורות, שלא יביא אלא מן הכבשים ומן העזים. דברי רבי יאשיה.
רבי יונתן אומר: צאן לפסח, ובקר לחגיגה. אתה אומר כן, או אינו אלא אחד זה ואחד זה בפסח? ומה אני מקים "שה תמים זכר"? פסח מצרים, אבל פסח דורות, יביא מזה ומזה! תלמד לומר: (שמות יג,ה) "ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה", בעבדה שעבדת במצרים, כך עשה לפני לדורות. דברי רבי יונתן.
רבי אליעזר אומר: צאן לפסח, ובקר לחגיגה. אתה אומר כן, או אחד זה ואחד זה בפסח? ומה אני מקים "שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם"? פסח מצרים, אבל פסח דורות, יביא מזה ומזה! תלמד לומר: (שמות יב,כד) "ושמרתם את הדבר הזה לחק לך", הרי פסח דורות אמור. אם כן, מה תלמד לומר: (דברים טז,ב) "וזבחת פסח ליי אלהיך צאן ובקר"? צאן לפסח, ובקר לחגיגה.
רבי עקיבה אומר: כתוב אחד אומר (דברים טז,ב) "וזבחת פסח ליי אלהיך צאן ובקר", וכתוב אחד אומר "מן הכבשים ומן העזים תקחו". כיצד יתקימו שני כתובים הללו? אמרת, זו מדה בתורה: שני כתובים זה כנגד זה וסותרין זה על ידי זה, ומתקימין במקומן, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהן. תלמד לומר: (שמות יב,כא) "משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם, ושחטו הפסח", צאן לפסח, ולא בקר לפסח.
רבי ישמעאל אומר: בחגיגה הבאה בפסח הכתוב מדבר. אתה אומר כן, או אינו מדבר אלא בפני עצמו? כשהוא אומר "שה תמים זכר", הרי פסח עצמו אמור. ומה תלמד לומר: (דברים טז,ב) "וזבחת פסח ליי אלהיך צאן ובקר"? בחגיגה הבאה בפסח הכתוב מדבר.
רבי אומר: בזבח הבא מן הבקר כמן הצאן הכתוב מדבר, ואי זה זה? זה שלמים. מכן אמרו: מותר שלמים לשלמים, ומותר פסח לשלמים.