א(שמות יב,ו) "והיה לכם למשמרת, עד…

(שמות יב,ו) "והיה לכם למשמרת, עד ארבעה עשר יום לחדש הזה, ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים." מפני מה הקדים הכתוב לקיחתו שלפסח קדם לשחיטתו ארבעה ימים? היה רבי מתיה בן חרש אומר: הרי הוא אומר: (יחזקאל טז,ח) "ואעבר עליך, ואראך, והנה עתך עת דדים", [דדים: אהבה. עת דודים, התבגרות מינית.] הגיע שבועתו שנשבע המקום לאברהם שיגאל את בניו, ולא היה בידם מצוות שיתעסקו בהם כדי שיגאלו, שנאמר: (יחזקאל טז,ז) "רבבה כצמח השדה נתתיך, ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים, שדים נכנו ושערך צמח, ואת ערם ועריה." עריה מן המצוות. נתן להם המקום שתי מצוות, מצות פסח ומצות מילה, שיתעסקו בהן כדי שיגאלו, שנאמר: (יחזקאל טז,ו) "ואעבר עליך, ואראך מתבוססת בדמיך, ואמר לך: בדמיך חיי! ואמר לך: בדמיך חיי!" ואומר: (זכריה ט,יא) "גם את, בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו." לכך הקדים הכתוב לקיחתו שלפסח קדם לשחיטתו ארבעה ימים, שאין נוטלין שכר אלא על המעשה.

ברבי אליעזר הקפר ברבי אומר: וכי…

רבי אליעזר הקפר ברבי אומר: וכי לא היה בידם שלישראל ארבע מצוות שאין כל העולם כדי בהם? [אין כל העולם כדי בהם: העולם כולו שווה פחות מהן.] שלא נחשדו על העריות, ולא נחשדו על לשון הרע, ולא שנו את שמם, ולא שנו את לשונם.

גומנין שלא נחשדו על העריות? שנאמר:…

ומנין שלא נחשדו על העריות? שנאמר: (ויקרא כד,י) "ויצא בן אשה ישראלית, והוא בן איש מצרי", להודיע שבחן שלישראל, שלא היה ביניהם אלא זה, ופרטו הכתוב. עליהם מפרש בקבלה: (שיר השירים ד,יב) "גן נעול אחתי כלה, גל נעול מעין חתום." "גן נעול", אלו הזכרים, "גל נעול", אלו הנקבות.

דורבי נתן אומר: "גל נעול", אלו…

ורבי נתן אומר: "גל נעול", אלו הנשואות, "מעין חתום", אלו הארוסות. דבר אחר. "גן נעול", "גל נעול", שתי ביאות.

הומנין שלא נחשדו על לשון הרע,…

ומנין שלא נחשדו על לשון הרע, והיו אוהבין זה את זה? שנאמר: (שמות ג,כב) "ושאלה אשה משכנתה". כבר היו בידם שנים עשר חדש, ואין את מוצא באחד מהם שהלשין על חברו.

וומנין שלא שנו שמם? שכשם שמיחסן…

ומנין שלא שנו שמם? שכשם שמיחסן בירידתן, (שמות א,ב) "ראובן שמעון לוי ויהודה", כך מיחסן בעליתן "ראובן שמעון לוי". שנאמר: (במדבר א,יח) "ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות", ואומר: (בראשית מח,טז) "המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים, ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק, וידגו לרב בקרב הארץ." [ידגו: יתרבו מאוד,כמו הדגים.]

זומנין שלא שנו את לשונם? שנאמר…

ומנין שלא שנו את לשונם? שנאמר (בראשית מה,יב) "כי פי המדבר אליכם." ואומר (שמות ה,יג) "ויאמרו: אלהי העברים נקרא עלינו", ואומר (בראשית יד,יג) "ויבא הפליט" ויגד לאברם העברי".

חומפני מה הקדים לקיחתו שלפסח לשחיטתו…

ומפני מה הקדים לקיחתו שלפסח לשחיטתו ארבעה ימים? לפי שהיו ישראל שטופין בעבודה זרה במצרים, ועבודה זרה שקולה כנגד כל המצוות, שנאמר: (במדבר טו,כד) "והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה", יחד הכתוב המצוה הזאת ואמרה ענין בפני עצמו. ואי זה זה? זה עבודה זרה.

טאתה אומר עבודה זרה, או אינו…

אתה אומר עבודה זרה, או אינו אלא אחת מכל מצוות האמורות בתורה? כשהוא אומר: (במדבר טו,כב) "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה, אשר דבר יי אל משה", באו כל המצוות ללמד על מצוה אחת. מה העובר על כל המצוות, פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים בתורה, אף העובר על מצוה אחת, שנאמר: (דברים כט,יא) "לעברך בברית יי אלהיך ובאלתו, אשר יי אלהיך כרת עמך היום." ואין ברית אלא תורה, שנאמר: (דברים כח,סט) "אלה דברי הברית, אשר צוה יי את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב, מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב." אמר להם: משכו ידיכם [משכו ידיכם: המנעו, תתרחקו.] מעבודה זרה והדבקו במצוות.

ירבי יהודה בן בתירה אומר: הרי…

רבי יהודה בן בתירה אומר: הרי הוא אומר: (שמות ו,ט) "וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה, מקצר רוח ומעבדה קשה." וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח? נולד לך בן זכר, רבך מוציאך לחרות, ואינו שמח? אם כן למה נאמר "ולא שמעו אל משה"? אלא שהיה קשה בעיניהם לפרש מעבודה זרה. [לפרש: לעזוב.] וכן הוא אומר: (יחזקאל כ,ז-ט) "ואמר אלהם: איש שקוצי עיניו השליכו, ובגלולי מצרים אל תטמאו. וימרו בי ולא אבו לשמע אלי, [אבו: רצו.] איש את שקוצי עיניהם לא השליכו, ואת גלולי מצרים לא עזבו, ואמר לשפך חמתי עליהם, לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים. ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם, אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים." וכן הוא אומר: (שמות ו,יג) "וידבר יי אל משה ואל אהרן, ויצום אל בני ישראל", צום לפרש מעבודה זרה.

יא"והיה לכם למשמרת" , למה נאמר?…

"והיה לכם למשמרת", למה נאמר? לפי שנאמר: (שמות יב,כא) "ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם: משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח." אמרו לו ישראל למשה: (שמות ח,כב) רבינו משה! "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם, ולא יסקלנו!" אמר להן: מן הנס שהוא עושה לכם במשיכתו, אתם יודעים מה בשחיטתו.

יב"והיה לכם למשמרת" , שמרהו עד…

"והיה לכם למשמרת", שמרהו עד ארבעה עשר, ושחטהו בארבעה עשר. אתה אומר שמרהו עד ארבעה עשר, ושחטהו בארבעה עשר, או שמרהו עד ארבעה עשר, ומשכהו ושחטהו בארבעה עשר? תלמד לומר: (במדבר ט,ה) "בראשון בארבעה עשר יום", קבעו הכתוב חובה. הא אין עליך לדון כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון: שמרהו עד ארבעה עשר, ושחטהו בארבעה עשר.

יג"והיה לכם למשמרת" . מגיד הכתוב,…

"והיה לכם למשמרת". מגיד הכתוב, שהיו מבקרין אותו ארבעה ימים קדם לשחיטה. מכן אתה דן על התמיד: נאמרה שמירה בפסח, ונאמרה שמירה בתמיד. מה שמירה האמורה בפסח, מבקרין אותו ארבעה ימים קדם שחיטה, אף שמירה האמורה בתמיד, מבקרין אותו ארבעה ימים קדם שחיטה. מכן אמרו: אין פוחתים מששה טלאים המבקרין מלשכת הטלאים, כדי לשבת ולשני ימים טובים שלראש השנה, [כדי ל-: מספיק ל-.] ומוסיפין לעולם.

יד"והיה לכם למשמרת" , להוציא פסח…

"והיה לכם למשמרת", להוציא פסח דורות, שפסח מצרים מקחו בעשור, [מקחו: קנייתו.] ופסח דורות מקחו כל זמן.

טו"ושחטו אתו" . וכי כלן שוחטין…

"ושחטו אתו". וכי כלן שוחטין אותו? אלא לעשות שלוחו שלאדם כמותו. מכן אמרו: שלוחו שלאדם כמותו.

טז"ושחטו אתו" , בין בחל ובין…

"ושחטו אתו", בין בחל ובין בשבת. ומה אני מקים (שמות לא,יד) "מחלליה מות יומת"? בשאר מלאכות חוץ משחיטת הפסח, או אף בשחיטת פסח? ומה אני מקים "ושחטו אתו"? בשאר כל הימים חוץ מן השבת, או אף בשבת? תלמד לומר: (במדבר ט,ב) "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו", אפלו בשבת. דברי רבי יאשיה.

יזנם לו רבי יונתן: ממשמע הזה,…

נם לו רבי יונתן: [נם לו: אמר לו.] ממשמע הזה, עדין לא שמענו. נם לו רבי יאשיה: הרי הוא אומר: (במדבר כח,ב) "צו את בני ישראל, ואמרת אלהם: את קרבני לחמי לאשי, ריח ניחחי, תשמרו להקריב לי במועדו." אם ללמד על התמיד שידחה את השבת, [ידחה את השבת: שוחטים אתו אף על פי שהשחיטה היא מלאכה האסורה בשבת.] והלא כבר נאמר: (במדבר כח,ט) "וביום השבת שני כבשים בני שנה", ומה תלמד לומר "במועדו"? אלא להקיש ולדון גזרה שוה: נאמר כן "במועדו", ונאמר להלן "במועדו"; מה להלן דוחה שבת, אף כן דוחה שבת.

יח"ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל"…

"ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל". רבי אליעזר אומר: מנין אתה אומר, שאם אין להם לישראל אלא פסח אחד, שכלן יוצאין בו ידי חובתן? תלמד לומר: "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה, ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים."

יט"ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל"…

"ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל", מכן אמרו: הפסח נשחט בשלוש כתות: 'קהל' ו'עדה' ו'ישראל'.

כ"בין הערבים" , שומע אני, עם…

"בין הערבים", שומע אני, עם דמדומי חמה! [דמדומי חמה: החלשות אור השמש כשהשקיעה מתקרבת.] תלמד לומר "בערב". (דברים טז,ו) אי "בערב", יכל משתחשך חמה? תלמד לומר (דברים טז,ו) "כבוא השמש". [כבוא השמש: כשהשמש נכנסת ונעלמת מאחורי האופק, בשקיעה.] אי "כבוא השמש", "ובשלת ואכלת", תלמד לומר "מועד צאתך", הפסיק הענין. הא כיצד (דברים טז,ז) "ובשלת ואכלת"? משחשכה. [משחשכה: זמן מה אחרי השקיעה, כשמספיק חשוך כדי שייראו הכוכבים.]

כארבי אומר: הרי הוא אומר: (דברים…

רבי אומר: הרי הוא אומר: (דברים טז,ו) "שם תזבח את הפסח בערב", שומע אני, כשמועו! [כשמועו: כמשמעות הפשוטה של המלה 'ערב', בשקיעה.] תלמד לומר (דברים טז,ו) "מועד צאתך ממצרים." אימתי יצאו ישראל ממצרים? משש שעות ולמעלן. [משש שעות ולמעלן: מן הצהריים והלאה.] וכן הוא אומר: (שמות יב,מא) "ויהי, בעצם היום הזה, יצאו כל צבאות יי מארץ מצרים."

כברבי נתן אומר: מנין ראיה לבין…

רבי נתן אומר: מנין ראיה לבין הערבים, שהוא משש שעות ולמעלן? אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר: (ירמיה ו,ד) "קדשו עליה מלחמה, קומו ונעלה בצהרים, אוי לנו כי פנה היום, כי ינטו צללי ערב."

כגרבי שמעון בן יוחי אומר: בא…

רבי שמעון בן יוחי אומר: בא הכתוב להשית ראשון אחרון ואחרון ראשון: (דברים טז,ו) "מועד צאתך ממצרים", לשחיטתו; "כבוא השמש", לצליתו; "בערב", לאכילתו.

כדבן בתירה אומר: בין הערבים שחטהו,…

בן בתירה אומר: בין הערבים שחטהו, תן ערב לשחיטה, תן ערב לאכילה.