א(שמות כא,טו) "ומכה אביו ואמו מות…
(שמות כא,טו) "ומכה אביו ואמו מות יומת." למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות כא,כד) "עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רגל." והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו, שיהי במיתה. לכך נאמרה פרשה זו.
ב"ומכה אביו ואמו" , אין לי…
"ומכה אביו ואמו", אין לי אלא אביו ואמו, אביו שלא אמו ואמו שלא אביו, מנין? הרי את דן: הואיל והמכה חיב, והמקלל חיב, מה המקלל, אחד אחד בפני עצמו, אף המכה, אחד אחד בפני עצמו! לא, אם אמרת במקלל, שהוא חיב על המתין כחיין, לפיכך הוא חיב על כל אחד ואחד בפני עצמו, תאמר במכה, שאינו חיב על המתין כחיין, לפיכך לא יהי חיב על כל אחד ואחד בפני עצמו, שאין תלמוד (לומר) "ומכה אביו ואמו", אלא אפלו אחד מהן. דברי רבי יאשיה.
גרבי יונתן אומר: משמע שניהם כאחת,…
רבי יונתן אומר: משמע שניהם כאחת, ומשמע אחד אחד בפני עצמו, עד שיפרט לך הכתוב אחד.
דרבי יצחק אומר: וכי לא באת…
רבי יצחק אומר: וכי לא באת אמו להחמיר עליו ולא להקל עליו, להחמיר עליו לא מפני שהחמר בו הוקל בו? ומה תלמד לומר "ומכה אביו ואמו"? מכל מקום.
ה"ומכה אביו ואמו" , מכה שיש…
"ומכה אביו ואמו", מכה שיש בה חבורה. אתה אומר מכה שיש בה חבורה, או מכה שאין בה חבורה? אמרת, מה, אם מדת נזקין מרבה, אינו חיב עד שיעשה בהן חבורה, מדת ענשין מעוטה, ולא יהי בה חיב עד שיעשה בהן חבורה. ומה תלמד לומר "ומכה אביו ואמו"? מכה שיש בה חבורה.
ו"מות יומת" , בחנק. אתה אומר…
"מות יומת", בחנק. אתה אומר בחנק, או באחת מכל מיתות האמורות בתורה? אמרת, זו מדה בתורה: כל מיתה סתומה בתורה, אין את רשי למשכה להחמיר עליה, אלא להקל עליה. דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר: לא מפני שהיא קלה, אלא שנאמרה סתם. כל מיתה שנאמרה סתם, והרי זו בחנק.
זרבי אומר: כמיתה שנאמרה בידי שמים:…
רבי אומר: כמיתה שנאמרה בידי שמים: מה מיתה שנאמרה בידי שמים, מיתה שאין בה רשם, אף מיתה שנאמרה כן, מיתה שאין בה רשם.
חמכן אמרו: (דומה למשנה סנהדרין ז,ג)…
מכן אמרו: (דומה למשנה סנהדרין ז,ג) "החנק, משקעין אותו בזבל ועד ארכבותיו, [ארכבותיו: ברכיו.] ונותנין סודרין קשין בתוך הרכין, [סודר. sudarium: מטפחת לזיעה. בד שקושרים סביב הצוואר או על הראש.] וכורך על צוארו. זה מושך להלן וזה מושך להלן, עד שנפשו יוצאה. זה סדר החנק."
טהא ענש שמענו, אזהרה לא שמענו!…
הא ענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמד לומר: (דברים כה,ג) "ארבעים יכנו, לא יסיף".
יוהרי דברים קול וחמר: מה, אם…
והרי דברים קול וחמר: מה, אם מי שמצוה להכות, הרי הוא מזהר שלא להכות, מי שהוא מצוה שלא להכות, דין הוא שיהי מזהר שלא להכות.
יא(שמות כא,טז) ["וגנב איש ומכרו ונמצא…
(שמות כא,טז) ["וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת."] "וגנב איש ומכרו", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (דברים כד,ז) "כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל, והתעמר בו ומכרו, ומת הגנב ההוא, ובערת הרע מקרבך." אין לי אלא עדין על גנבה, עדין על מכירה, מנין? תלמד לומר "וגנב איש ומכרו".
יב"וגנב איש" , אין לי אלא…
"וגנב איש", אין לי אלא איש שגנב את האיש, גנב את האשה מנין? את הקטן, מנין? תלמד לומר: (דברים כד,ז) "כי ימצא איש גנב נפש מאחיו", להביא את שגנב את האשה ואת הקטן.
יגאין לי אלא איש ואשה שגנבו…
אין לי אלא איש ואשה שגנבו את האיש, והאיש שגנב את האשה ואת הקטן, האשה שגנבה את חברתה ואת הקטן, מנין? תלמד לומר: (דברים כד,ז) "ומת הגנב ההוא", מכל מקום.
יד"וגנב איש" , אף הקטן במשמע!…
"וגנב איש", אף הקטן במשמע! תלמד לומר: (דברים כד,ז) "כי ימצא איש גנב נפש מאחיו", להוציא את הקטן.
טו(דברים כד,ז) "כי ימצא איש גנב…
(דברים כד,ז) "כי ימצא איש גנב נפש", שומע אני, אף בן שמונה במשמע! תלמד לומר "וגנב איש ומכרו", מגיד שאינו חיב עד שיגנב בן קימה.
טז"ומכרו" , לא שמכר חציו. "ונמצא"…
"ומכרו", לא שמכר חציו. "ונמצא", אין מציאה אלא בעדים. "בידו". אין "בידו" בכל מקום אלא רשותו. אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר הוא: (במדבר כא,כו) "ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן." (בראשית כד,י) "ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו, וילך וכל טוב אדניו בידו", הא אין 'ידו' בכל מקום אלא רשותו.
יז"מות יומת." בחנק. אתה אומר בחנק,…
"מות יומת." בחנק. אתה אומר בחנק, או באחת מכל מיתות האמורות בתורה? אמרת, זו מדה בתורה: כל מיתה סתומה בתורה, אין את רשי למשכה להחמיר עליה, אלא להקל עליה. דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר: לא מפני שהיא קלה, אלא שנאמרה סתם, וכל מיתה שנאמרה סתם, הרי זו בחנק.
יחרבי אומר: כמיתה שנאמרה בידי שמים:…
רבי אומר: כמיתה שנאמרה בידי שמים: מה מיתה שנאמרה בידי שמים, מיתה שאין בה רשם, אף מיתה שנאמרה כן, מיתה שאין בה רשם.
יטמכן אמרו: (דומה למשנה סנהדרין ז,ג)…
מכן אמרו: (דומה למשנה סנהדרין ז,ג) "החנק, משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו, ונותן סודרין קשין בתוך הרכין, וכורך על צוארו. זה מושך להלן וזה מושך להלן. זה הוא סדר חניקה."
כענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמד…
ענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמד לומר (שמות כ,יב) "לא תגנב".
כא(שמות כ,יב) "לא תגנב". הרי זו…
(שמות כ,יב) "לא תגנב". הרי זו אזהרה לגונב נפש. אתה אומר הרי זו אזהרה לגונב נפש, או אזהרה לגונב ממון? וכשהוא אומר: (ויקרא יט,יא) "לא תגנבו ולא תכחשו, ולא תשקרו איש בעמיתו", הרי זו אזהרה לגונב ממון אמור. הא מה תלמד לומר "לא תגנב"? הרי זו אזהרה לגונב נפש.
כבאו הרי זו אזהרה לגונב ממון,…
או הרי זו אזהרה לגונב ממון, והלה אזהרה לגונב נפש? אמרת, שלש מצוות נאמרו בענין, שתים מפרשות ואחת סתומה. נלמד הסתומה מן המפרשות: מה מפרשות, מצוות שחיבין עליהן מיתת בית דין, אף הסתומה, מצוה שחיבין עליה מיתת בית דין. הא אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון: הרי זו אזהרה לגונב נפש, והלה אזהרה לגונב ממון.
כג(שמות כא,יז) "ומקלל אביו ואמו מות…
(שמות כא,יז) "ומקלל אביו ואמו מות יומת." למה נאמר? לפי שהוא אומר: (ויקרא כ,ט) "כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו, מות יומת, אביו ואמו קלל, דמיו בו." אין לי אלא איש, אשה מנין? תלמד לומר "ומקלל אביו ואמו".
כד"ומקלל אביו ואמו" . אין לי…
"ומקלל אביו ואמו". אין לי אלא אביו ואמו; אביו שלא אמו, ואמו שלא אביו, מנין? תלמד לומר: (ויקרא כ,ט) "אביו ואמו קלל", מכל מקום. דברי רבי יאשיה.
כהרבי יונתן אומר: משמע שניהן כאחת,…
רבי יונתן אומר: משמע שניהן כאחת, ומשמע אחד אחד בפני עצמו, עד שיפרט לך הכתוב אחד.
כורבי יצחק אומר: וכי למה באת…
רבי יצחק אומר: וכי למה באת אמו? להחמיר עליו או להקל עליו? להחמיר עליו. לא מפני שהחמר בו הוקל בו. הא מנין? תלמד לומר: (שמות כא,טו) "ומכה אביו ואמו", מכל מקום.
כזומה תלמד לומר "ומקלל אביו ואמו…
ומה תלמד לומר "ומקלל אביו ואמו מות יומת"? אין לי אלא איש; אשה, טומטום ואנדרוגינוס מנין? תלמד לומר "ומקלל אביו ואמו".
כחאין לי אלא בחיין; במתין מנין?…
אין לי אלא בחיין; במתין מנין? תלמד לומר: (ויקרא כ,ט) "אביו ואמו קלל", מכל מקום.
כט"ומקלל אביו ואמו" , בשם המפרש.…
"ומקלל אביו ואמו", בשם המפרש. אתה אומר בשם המפרש, או אינו אלא בכנויו? שאין תלמוד (לומר) (ויקרא כד,טז) "בנקבו שם יומת", אלא להביא את המקלל אביו ואמו, שלא יהי חיב עד שיקללם בשם המפרש. דברי רבי יחי ברבי יאשיהו.
לרבי חנניה בן אדי אומר: הואיל…
רבי חנניה בן אדי אומר: הואיל ואמרה תורה: 'השבע!' 'אל תשבע!' 'קלל!' ו'אל תקלל!' מה 'השבע', בשם, אף 'אל תשבע' בשם; מה 'קלל', בשם, אף 'אל תקלל' בשם. "מות יומת". בסקילה. אתה אומר בסקילה, או אינו אלא בחנק? הרי את דן: נאמר כן (ויקרא כ,ט) "דמיו בו", ונאמר להלן (ויקרא כ,כז) "מות יומתו שניהם, דמיהם בם." מה להלן בסקילה, אף כן בסקילה. ענש שמענו, ואזהרה לא שמענו! תלמד לומר: (שמות כב,כז) "אלהים לא תקלל".
לאאם דין הוא אביך, הרי הוא…
אם דין הוא אביך, הרי הוא בכלל (שמות כב,כז) "אלהים לא תקלל", ואם נשיא הוא אביך, הוא בכלל (שמות כב,כז) "ונשיא בעמך לא תאר." אינו לא דין ולא נשיא אלא בור, הרי את דן בנין אב מבין שניהן: לא הרי דין כהרי נשיא, ולא הרי נשיא כהרי דין. הצד השוה שבהן, שבעמך ואת מזהר על קללתן; אף אביך שבעמך, תהי מזהר על קללתו.
לבאו מה הצד השוה שבהן? שהן…
או מה הצד השוה שבהן? שהן גדולים, ובעמך, וגדלתן גרמה להן, את מזהר על קללתן. ואביך שהוא גדול ובעמך וגדלתו גרמה לו, לא תהי מזהר על קללתו! תלמד לומר (ויקרא יט,יד) "לא תקלל חרש". דבר הכתוב באמללים שבאדם. הרי את דן בנין אב מבין שלשתן: לא הרי דין כהרי נשיא, לא הרי נשיא כהרי דין, לא זה וזה כהרי חרש, לא הרי חרש כהרי זה וזה. הרי הצד השוה שבהן, שבעמך, ואת מזהר על קללתן. אף אביך שבעמך, תהי מזהר על קללתו.