א(שמות כא,יב) "מכה איש ומת, מות…
(שמות כא,יב) "מכה איש ומת, מות יומת." למה נאמר? לפי שהוא אומר: (ויקרא כד,יז) "ואיש כי יכה כל נפש אדם", שומע אני, אפלו סטרו סטירה! תלמד לומר "מכה איש ומת", מגיד שאינו חיב עד שתצא נפשו.
ב"מכה איש" , אין לי אלא…
"מכה איש", אין לי אלא איש שהכה את האיש; הכה את האשה ואת הקטן, מנין? תלמד לומר: (ויקרא כד,יז) "ואיש כי יכה כל נפש אדם, מות יומת." להביא את שהכה את האשה ואת הקטן.
גאין לי אלא איש ואשה שהרגו…
אין לי אלא איש ואשה שהרגו את האיש, והאיש שהרג את האשה ואת הקטן; האשה שהרגה את חברתה ואת הקטן, מנין? תלמד לומר: (במדבר לה,טז) "רצח הוא", לתלמודו בא.
ד"מכה איש" , אף הקטן במשמע!…
"מכה איש", אף הקטן במשמע! תלמד לומר: (ויקרא כד,יז) "ואיש כי יכה כל נפש אדם", שומע אני, אף בן שמונה במשמע! [בן שמונה: בן שמונה ימים, שעדיין לא בטוח שישרוד, ואינו מוגדר בן קיימה.] תלמד לומר "מכה איש", מגיד שאינו חיב עד שיהרג בן קימה.
ה"מות יומת" , בהתרית עדים. אתה…
"מות יומת", בהתרית עדים. אתה אומר בהתרית עדים, או אינו אלא שלא בהתרית עדים? תלמד לומר: (דברים יז,ו) "על פי שנים עדים". הא מה תלמד לומר "מות יומת"? בהתרית עדים.
ו"מות יומת" , בבית דין. אתה…
"מות יומת", בבית דין. אתה אומר בבית דין, או אינו אלא שלא בבית דין? תלמד לומר: (במדבר לה,יב) "ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט." הא מה תלמד לומר "מות יומת"? בבית דין.
ז"מות יומת" , בסיף. את אומר…
"מות יומת", בסיף. את אומר בסיף, או אינו אלא בחנק? הרי את דן: נאמר כן "מות יומת", ונאמר להלן בנואף (ויקרא כ,י) "מות יומת". מה להלן בסיף, אף כן בסיף!
חאתה מקישו למנאף, ואני מקישו למגדף.…
אתה מקישו למנאף, ואני מקישו למגדף. נאמר כן "מות יומת", ונאמר במגדף (ויקרא כד,טז) "מות יומת". מה להלן בסקילה, אף כן בסקילה.
טאת מקישו למנאף, ואני מקישו למגדף,…
את מקישו למנאף, ואני מקישו למגדף, את מקישו למגדף, ואני מקישו למנאף, תלמד לומר: (בראשית ט,ו) "שפך דם האדם באדם דמו ישפך".
יעדין אני אומר, יקיז לו דם…
עדין אני אומר, יקיז לו דם משאר אברים וימות! תלמד לומר: (דברים כא,ד;ט) "וערפו שם את העגלה בנחל", "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך", הקיש שופכי דמים לעגלה ערופה: מה עגלה ערופה בהתזת הראש, אף כל שופכי דמים בהתזת הראש. ענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמד לומר (שמות כ,יב) "לא תרצח".
יא(שמות כא,יג) "ואשר לא צדה, והאלהים…
(שמות כא,יג) "ואשר לא צדה, והאלהים אנה לידו, ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה." אחד שהרג נפש בשוגג, ואחד שהרג נפש במזיד, בא מזיד ונפל ביד שוגג.
יבהא כיצד? (משנה מכות ב,א) "היה…
הא כיצד? (משנה מכות ב,א) "היה מעגיל במעגילה, ונפלה עליו והרגתו, [מעגיל במעגילה: מעביר גליל אבן על הסיד שעל הגג כדי להדקו ולעשותו אטום למים.] היה יורד בסלם, ונפל עליו והרגו, היה משלשל בחבית, ונפלה עליו והרגתו, הרי זה גולה.
יגאבל היה מושך במעגילה, ונפלה עליו…
אבל היה מושך במעגילה, ונפלה עליו והרגתו, היה עולה בסלם, ונפל עליו והרגו, היה דולה בחבית, ונפסק החבל, ונפל עליו והרגו, הרי זה אינו גולה." בא מזיד ונפל ביד שוגג.
ידוכן הוא אומר: (שמואל א כד,יב)…
וכן הוא אומר: (שמואל א כד,יב) "כאשר יאמר משל הקדמני: מרשעים יצא רשע, וידי לא תהיה בך." והיכן אמור? "ואשר לא צדה, והאלהים אנה לידו". [אנה: זימן.]
טו"ושמתי לך מקום" , אבל לא…
"ושמתי לך מקום", אבל לא שמענו להיכן. הרי את דן: נאמר מנוס לשעה, ונאמר מנוס לדורות. מה מנוס האמור לדורות, ערי הלוים קולטות, אף מנוס האמור לשעה, מחנות הלוים קולטות.
טזאיסי בן עקיבה אומר: (שמות כא,יג)…
איסי בן עקיבה אומר: (שמות כא,יג) "ושמתי לך מקום", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות טז,כט) "שבו איש תחתיו, אל יצא איש ממקמו ביום השביעי." אלו אלפים אמה.
יזאת אומר אלו אלפים אמה, או…
את אומר אלו אלפים אמה, או אינו אלא ארבע אמות? הרי את דן: נאמר כן "מקום", ונאמר להלן "מקום"; מה מקום האמור להלן, אלפים אמה, אף מקום שנאמר כן, אלפים אמה, "ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה."
יח(שמות כא,יד) ."וכי יזד איש על…
(שמות כא,יד) ."וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה, מעם מזבחי תקחנו למות." למה נאמרה פרשה? לפי שהוא אומר: (ויקרא כד,יז) "ואיש כי יכה כל נפש אדם, מות יומת." ואף המזיד והשוגג והאחרים, [האחרים: ההורג אחרים.] והמרפא שהמית, והמכה ברשות בית דין, והרודה בבנו ובתלמידו במשמע? תלמד לומר: "וכי יזד", להוציא את השוגג; "איש", להוציא את הקטן; "איש", להביא את אחרים; "רעהו", להביא את הקטן; "רעהו", להוציא את אחרים.
יטאיסי בן עקיבה אומר: קדם מתן…
איסי בן עקיבה אומר: קדם מתן תורה, היינו מזהרין על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה, לאחר שהחמרו, הוקלו. באמת אמרו: פטור מדיני בשר ודם, ודינו מסור בידי שמים. "להרגו בערמה", להוציא חרש שוטה וקטן, שאינן מערמין.
כ"להרגו בערמה" , להוציא מרפא שהמית,…
"להרגו בערמה", להוציא מרפא שהמית, והמכה ברשות בית דין, והרודה בבנו ובתלמידו. אף על פי שהן מזידין, אבל אינן מערימין.
כא"מעם מזבחי תקחנו למות." מגיד שמבטלין…
"מעם מזבחי תקחנו למות." מגיד שמבטלין עבודה מידו, ויוצא להרג.
כב"מעם מזבחי תקחנו למות." בא הכתוב…
"מעם מזבחי תקחנו למות." בא הכתוב ללמדך על רציחה, שתדחה את העבודה. שהיה בדין: ומה, אם שבת, שעבודה דוחתה, אין רציחה דוחתה, עבודה, שהיא דוחה את השבת, אינו דין שלא תהי רציחה דוחתה? תלמד לומר "מעם מזבחי תקחנו למות", בא הכתוב ללמד על רציחה, שתדחה את העבודה. שהיה בדין: ומה, אם עבודה, שהיא דוחה את השבת, הרי רציחה דוחתה, שבת, שעבודה דוחתה, אינו דין שתהא רציחה דוחתה?
כגלא! אם אמרת בעבודה, שקבירת מצוה…
לא! אם אמרת בעבודה, שקבירת מצוה דוחתה, לפיכך הרי רציחה דוחתה, תאמר בשבת שאין קבירת מצוה דוחתה, לפיכך לא תהי רציחה דוחתה.
כדאמר תלמיד אחד מתלמידי רבי ישמעאל:…
אמר תלמיד אחד מתלמידי רבי ישמעאל: הרי הוא אומר: (שמות לה,ג) "לא תבערו אש בכל משבתיכם", שרפה היתה בכלל ויצאת ללמד: מה שרפה מיחדת שהיא אחת ממיתות בית דין, אינה דוחה את השבת, ואף כל שאר מיתות בית דין, לא ידחו את השבת. ותהי קבירת מצוה דוחה את השבת! והדין נותן: מה, אם עבודה, שהיא דוחה את השבת, קבירת מצוה דוחתה, ושבת, שעבודה דוחתה, דין הוא שתהי קבירת מצוה דוחתה!
כהלא! אם אמרת בעבודה, שרציחה דוחתה,…
לא! אם אמרת בעבודה, שרציחה דוחתה, תאמר בשבת שאין רציחה דוחתה, לפיכך לא תהי קבורת מצוה דוחתה. ונאמר: (דברים כא,כג) "לא תלין נבלתו על העץ, כי קבור תקברנו ביום ההוא", מגיד, בו ביום שנתלה, בו ביום יקבר.
כורציחה דוחה את העבודה, ואין פקוח…
רציחה דוחה את העבודה, ואין פקוח נפש דוחה את העבודה. שהיה בדין: מה, אם במקום שאין רציחה דוחה את השבת, פקוח נפש דוחה, עבודה, שרציחה דוחתה, אינו דין שיהי פקוח נפש דוחה את העבודה? תלמד לומר "מעם מזבחי תקחנו למות", בא הכתוב ללמד על העבודה, שיהי פקוח נפש דוחה את העבודה.
כזרבי שמעון בן מנסיה אומר: יהי…
רבי שמעון בן מנסיה אומר: יהי פקוח נפש דוחה את השבת. והדין נותן: אם דוחה רציחה את העבודה, שהיא דוחה את השבת, לפקוח נפש שידחה את השבת.
כח"מעם מזבחי תקחנו למות." למות, ולא…
"מעם מזבחי תקחנו למות." למות, ולא לדון, ולא ללקות, ולא לגלות.
כט"מעם מזבחי תקחנו למות." נמצינו למדין,…
"מעם מזבחי תקחנו למות." נמצינו למדין, שסנהדרין בצד המזבח. אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר הוא: (מלכים א ב,כח) "וינס יואב אל אהל יי, ויחזק בקרנות המזבח."