מדרש ארצישראלי

מכילתא דרבי ישמעאל · מסכתא דנזיקין · פרק ז

מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.

מסכתא דנזיקין · פרק ז · 17 סעיפים

א(שמות כא,כ) "וכי יכה איש את…

(שמות כא,כ) "וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט, ומת תחת ידו, נקם ינקם." אף עבדו ושפחתו היו בכלל, שנאמר: (שמות כא,כט) "והמית איש או אשה". והרי הכתוב מוציאו מכללו להקל עליו, שיהי נדון ב"יום או יומים". לכך נאמרה פרשה.

ב"וכי יכה איש" , אין לי…

"וכי יכה איש", אין לי אלא איש, אשה מנין? היה רבי ישמעאל אומר: הואיל ונאמרו כל נזקין שבתורה סתם, ופרט באחד מהן, שעשה בו נשין כאנשין, פורט אני בכל נזקין שבתורה, לעשות בהן נשין כאנשין.

גרבי יאשיהו אומר: (שמות כא,כט) "איש…

רבי יאשיהו אומר: (שמות כא,כט) "איש או אשה", למה נאמר? אלא לפי שהוא אומר: (שמות כא,לג) "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו", אין לי אלא איש, אשה מנין? תלמד לומר "איש או אשה", בא הכתוב והשוה את האשה לאיש בכל נזקין שבתורה.

דרבי יונתן אומר: אינו צריך. והלא…

רבי יונתן אומר: אינו צריך. והלא כבר נאמר (שמות כא,לד) "בעל הבור ישלם"? (שמות כב,ה) "שלם ישלם המבער את הבערה." הא מה תלמד לומר "איש או אשה"? לתלמודו בא.

ה"את עבדו או את אמתו" ,…

"את עבדו או את אמתו", לחיב על זה בפני עצמו, ועל זה בפני עצמו.

ורבי אליעזר אומר: בכנעני הכתוב מדבר.…

רבי אליעזר אומר: בכנעני הכתוב מדבר. אתה אומר בכנעני הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בעברי? תלמד לומר (ויקרא כה,מד) "מהם תקנו עבד ואמה." הקיש עבד לאמה ואמה לעבד: מה עבד שגדלו וקטנו עבד, אף אמה שגדלה וקטנה אמה. יצא עבד עברי, שאף על פי שגדלו עבד, אבל אין קטנו עבד; יצאת אמה העבריה, שאף על פי שקטנה אמה, אבל אין גדלה אמה. אמר רבי יצחק: ושומע אני, אף עבד שלשותפין ועבד שחציו עבד וחציו בן חורין במשמע! תלמד לומר "את עבדו או את אמתו", מה עבדו שכלו שלו, אף אמה שכלה שלו. יצא עבד שלשותפין, ועבד שחציו עבד וחציו בן חורין, שאין כלו שלו. רבי ישמעאל אומר: בכנעני הכתוב מדבר. אתה אומר בכנעני הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בעברי? תלמד לומר (שמות כא,כא) "לא יקם, כי כספו הוא." מה כספו, שקנינו קנין עולם ורשותו גמורה לו, אף כל שקנינו קנין עולם ורשותו גמורה לו. יצא עבד עברי, אף על פי שרשותו גמורה לו, אבל אין קנינו קנין עולם; יצא עבד שלשותפין ועבד שחציו עבד וחציו בן חורין, אף על פי שקנינו קנין עולם, אבל אין רשותו גמורה לו.

ז"בשבט" . שומע אני, בין שיש…

"בשבט". שומע אני, בין שיש בו כדי להמית, בין שאין בו כדי להמית! תלמד לומר: (במדבר לה,יח) "או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת, רצח הוא, מות יומת הרצח." מגיד שאינו חיב, עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית.

חומנין ואל מקום שהוא כדי להמית?…

ומנין ואל מקום שהוא כדי להמית? תלמד לומר: (דברים יט,יא) "וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת", מגיד שאינו חיב, עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית, אל מקום שהוא כדי להמית.

טעד שלא יאמר, יש לי בדין:…

עד שלא יאמר, יש לי בדין: ומה, אם ישראל, שהחמר בו, שאינו ב"יום או יומים", אינו חיב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית, ואל מקום שהוא כדי להמית, וכנעני, שהוקל בו, שהוא ב"יום או יומים", אינו דין שלא יהי חיב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית, ואל מקום שהוא כדי להמית! אלא אם אמרת כן, ענשת מן הדין! לכך נאמר "בשבט", ללמדך שאין עונשין מן הדין.

ירבי אומר: "בשבט" , למה נאמר?…

רבי אומר: "בשבט", למה נאמר? עד שלא יאמר, יש לי בדין: אם ישראל, שהחמר בו, שאינו ב"יום או יומים", אינו חיב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית, ואל מקום שהוא כדי להמית, וכנעני, שהוקל בו, שהוא ב"יום או יומים", אינו דין שלא יהי חיב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית, ואל מקום שהוא כדי להמית! לכך נאמר "בשבט". ומה תלמד לומר "בשבט"? אלא מפנה להקיש לדון גזרה שוה: נאמר כן "בשבט", ונאמר להלן (ויקרא כז,לב) "השבט", מה 'שבט' שנאמר להלן, להוציא את הלקוח שלשותפין, אף כן, להוציא הלקוח שלשותפין.

יא"ומת תחת ידו" , שתהא מכתו…

"ומת תחת ידו", שתהא מכתו ומיתתו ברשותו. הא אם הכהו ומכרו לאחר ומת, הרי זה פטור.

יב"נקם ינקם." מיתה. אתה אומר מיתה,…

"נקם ינקם." מיתה. אתה אומר מיתה, או אינו אלא ממון? היה רבי נתן אומר: נאמר כן 'נקימה', ונאמר להלן: (ויקרא כו,כה) "והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית"; מה להלן חרב, אף כן חרב.

יגרבי עקיבה אומר: נאמר כן 'נקימה',…

רבי עקיבה אומר: נאמר כן 'נקימה', ונאמר להלן: (במדבר לא,ב) "נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים"; מה להלן בחרב, אף כן בחרב; מה כן בבית דין, אף להלן בבית דין.

יד(שמות כא,כא) ["אך אם יום או…

(שמות כא,כא) ["אך אם יום או יומים יעמד, לא יקם, כי כספו הוא."] "אך אם יום", ושומע אני, כשמועו! תלמד לומר "או יומים". "או יומים", שומע אני, כשמועו! תלמד לומר "אך אם יום". כיצד יתקימו שני כתובים? יום שהוא כיומים ויומים שהן כיום. כיצד? מעת לעת.

טורבי יוסה הגלילי אומר: "אך אם…

רבי יוסה הגלילי אומר: "אך אם יום", שומע אני, כשמועו! תלמד לומר "אך", חלק.

טז"לא יקם, כי כספו הוא." זהו…

"לא יקם, כי כספו הוא." זהו שהיה רבי ישמעאל אומר: בכנעני הכתוב מדבר.

יזרבי שמעון בן יוחי אומר: למה…

רבי שמעון בן יוחי אומר: למה נאמר? עד שלא יאמר, יש לי בדין: הואיל ושורו במיתה על עבדו ועל אמתו, ושור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, והוא במיתה על עבדו ועל אמתו, ואחר במיתה על עבדו ועל אמתו; אם למדת שלא חלק בין שורו לשור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, לא נחלק בינו לבין אחר למיתה על עבדו ועל אמתו! תלמד לומר "לא יקם, כי כספו הוא", מגיד הכתוב, אף על פי שלא חלק בין שורו לשור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, נחלק בינו לבין אחר במיתה על עבדו ועל אמתו. הא מה תלמד לומר "לא יקם"? "כי כספו הוא."