א(שמות כא,כח) "וכי יגח שור את…
(שמות כא,כח) "וכי יגח שור את איש או את אשה ומת, סקול יסקל השור, ולא יאכל את בשרו, ובעל השור נקי." אף השור בכלל, שנאמר: (שמות כא,כט) "והמית איש או אשה". והרי הכתוב מוציאו מכללו, להחמיר עליו שיהי בסקילה, לכך נאמרה פרשה.
ב"וכי יגח שור" , אין לי…
"וכי יגח שור", אין לי אלא שור; מנין לעשות כל הבהמה כשור? הרי את דן: נאמר כן "שור", ונאמר להלן "שור"; מה שור שנאמר בסיני, עשה בו את כל בהמה כשור, אף שור שנאמר כן, דין הוא שנעשה בו את כל בהמה כשור.
גומנין לעשות את כל המיתות כנגיחה?…
ומנין לעשות את כל המיתות כנגיחה? הרי אני דן: הואיל ומועד בסקילה ותם בסקילה, אם למדת על המועד, שעשה בו את כל המיתות כנגיחה, אף תם נעשה בו את כל המיתות כנגיחה!
דלא! אם אמרת במועד, שהוא משלם…
לא! אם אמרת במועד, שהוא משלם את הכפר, לפיכך נעשה בו את כל המיתות כנגיחה, שאין תלמוד (לומר) (שמות כא,כט) "והמית איש או אשה", אלא מפנה להקיש לדון גזרה שוה: נאמר כן 'איש או אשה', ונאמר להלן "איש או אשה"; מה "איש או אשה" שנאמר להלן, עשה בו כל המיתות כנגיחה, אף 'איש או אשה' שנאמר כן, דין הוא שנעשה בו את כל המיתות כנגיחה.
הומנין לעשות קטנים כגדולים? הרי אני…
ומנין לעשות קטנים כגדולים? הרי אני דן: הואיל ומועד בסקילה, ותם בסקילה, אם למדת על מועד, שעשה בו קטנים כגדולים, אף תם, נעשה בו קטנים כגדולים!
ולא! אם אמרת במועד שהוא משלם…
לא! אם אמרת במועד שהוא משלם את הכפר, לפיכך נעשה בו קטנים כגדולים, שאין תלמוד (לומר) "או בן יגח או בת יגח", אלא מפנה להקיש לדון גזרה שוה: נאמר כן "יגח", נאמר להלן "יגח"; מה "יגח" שנאמר להלן, עשה בו קטנים כגדולים, אף "יגח" האמור כן נעשה בו קטנים כגדולים.
זרבי שמעון בן יוחי אומר: למה…
רבי שמעון בן יוחי אומר: למה נאמר? עד שלא יאמר, יש לי בדין: מה, אם במקום שלא עשה קטנים כגדולים בהורגין, עשה קטנים כגדולים בנהרגין, וכן שעשה קטנים כגדולים בהורגין, אינו דין שנעשה קטנים כגדולים בנהרגין? לא! אם אמרת להלן, שעשה את שאינו מתכון כמתכון בנזקין, לפיכך לא עשה קטנים כגדולים בנהרגין, תאמר כן, שלא עשה את שאינו מתכון כמתכון בנזקין, לפיכך לא עשה קטנים כגדולים בנהרגין! שאין תלמוד (לומר) (שמות כא,לא) "או בן יגח או בת יגח". ומה תלמד לומר "או בן יגח או בת יגח"? אלא מפנה להקיש ולדון גזרה שוה: נאמר כן "יגח", ונאמר להלן "יגח", מה "יגח" האמור להלן, עשה בו קטנים כגדולים בנהרגין, אף "יגח" האמור כן, נעשה בו קטנים כגדולים בנהרגין. דין הוא שנעשה בו קטנים כגדולים בנהרגין.
ח"סקול יסקל השור, ולא יאכל את…
"סקול יסקל השור, ולא יאכל את בשרו". למה נאמר? ממשמע שנאמר "סקול יסקל השור", הא למדנו שבשרו אסור באכילה. ומה תלמד לומר "ולא יאכל את בשרו"? אלא שור שיוצא לסקל, וקדמו בעלים ושחטוהו, בשרו אסור באכילה. לכך נאמר "לא יאכל את בשרו".
טאין לי אלא שהוא אסור באכילה,…
אין לי אלא שהוא אסור באכילה, מנין שהוא אסור בהניה? אמרת, קל וחמר הוא: ומה, אם עגלה ערופה, שהיא מכפרת על שפיכות דמים, הרי היא אסורה בהניה, ושור הנסקל, שהוא שופך דמים, דין הוא שיהי אסור בהניה! או חלוף? אם שור הנסקל, שהוא שופך דמים, הרי הוא מתר בהניה, ועגלה ערופה, שהיא מכפרת על שפיכות דמים, אינו דין שתהי מתרת בהניה? תלמד לומר (דברים כא,ד) "וערפו שם את העגלה בנחל." דנתי וחלפתי, בטל החלוף וזכיתי לדון בתחלה: מה אם עגלה ערופה, שהיא מכפרת על שפיכות דמים, הרי היא אסורה בהניה, ושור הנסקל, שהוא שופך דמים, דין הוא שיהי אסור בהניה.
ירבי יצחק אומר: אינו צריך! מה…
רבי יצחק אומר: אינו צריך! מה עגלה ערופה, שאינה לא מטמא את הארץ, ולא מסלקת את השכינה, הרי היא אסורה בהניה, ושור הנסקל, שהוא מטמא את הארץ, ומסלק את השכינה, דין הוא שיהי אסור בהניה.
יארבי אומר: ומה, אם פרים הנשרפים…
רבי אומר: ומה, אם פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים, שהן באין לכפרה לעולם, לפיכך אסורין בהניה, שור הנסקל, שאינו בא לכפרה לעולם, דין הוא שיהי אסור בהניה. אין לי אלא בשרו, עורו מנין? היה רבי ישמעאל אומר: אמרת קל וחמר: ומה, אם חטאת, שבשרה מתר בשחיטתה, עורה אסור במיתתה, שור הנסקל, שבשרו אסור בשחיטתו, דין הוא שיהי עורו אסור במיתתו! הרי נבלה תוכיח: אף על פי שבשרה אסור בשחיטתה, עורה מתר במיתתה; היא תוכיח על שור הנסקל, אף על פי שבשרו אסור בשחיטתו, דין הוא שיהי עורו מתר במיתתו.
יבאמר אחד מתלמידי רבי ישמעאל: לא!…
אמר אחד מתלמידי רבי ישמעאל: לא! אם אמרת בנבלה, שהיא מתרת בהניה, לפיכך עורה מתר במיתתה, תאמר בשור הנסקל, שהוא אסור בהניה, לפיכך יהי עורו אסור בהניה.
יג"סקול יסקל השור ולא יאכל את…
"סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו". "את", למה נאמר? להביא דמו וחלבו ועורו.
יד"ובעל השור נקי." רבי יהודה בן…
"ובעל השור נקי." רבי יהודה בן בתירה אומר: נקי מידי שמים. שהיה בדין, הואיל ומועד בסקילה ותם בסקילה, אם למדת על מועד, אף על פי שיצאו בעליו מידי בית דין שלבשר ודם, לא יצאו בעליו מידי בית דין שלשמים, הא מה תלמד לומר "ובעל השור נקי"? נקי מידי שמים.
טושמעון בן עזי אומר: "ובעל השור…
שמעון בן עזי אומר: "ובעל השור נקי", נקי מחצי נזק. שהיה בדין, הואיל ושור שהמית את השור, בתשלומין, ושור שהמית את האדם, בתשלומין, מה להלן, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק, אף כן מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק! הא מה תלמד לומר "ובעל השור נקי"? נקי מחצי נזק.
טזרבן גמליאל אומר: (שמות כא,כח) "ובעל…
רבן גמליאל אומר: (שמות כא,כח) "ובעל השור נקי", נקי מדמי עבד. שהיה בדין, הואיל ומועד בסקילה ותם בסקילה, אם למדת על מועד שהוא משלם דמי העבד, יכל אף בתם ישלם דמי העבד? הא מה תלמד לומר "ובעל השור נקי"? נקי מדמי עבד.
יזרבי עקיבה אומר: "ובעל השור נקי"…
רבי עקיבה אומר: "ובעל השור נקי", נקי מדמי ולדות. שהיה בדין, הואיל וחיב באדם וחיב בשור, אם למדת על אדם שהיה מתכון לחברו, והכה את האשה ויצאו ילדיה, ישלם דמי ולדות, אף השור שהיה מתכון לחברו, והכה אשה ויצאו ילדיה, ישלם דמי ולדות! הא מה תלמד לומר "ובעל השור נקי"? נקי מדמי ולדות.
יח(שמות כא,כט) ["ואם שור נגח הוא…
(שמות כא,כט) ["ואם שור נגח הוא מתמל שלשם, והועד בבעליו ולא ישמרנו, והמית איש או אשה, השור יסקל, וגם בעליו יומת."] "ואם שור נגח הוא". בא הכתוב לחלק בין שור תם למועד. חמשה דברים בין שור תם למועד: מועד צריך עדים, ותם אינו צריך עדים; מועד משלם את הכפר, ותם פטור מן הכפר; מועד נותן שלשים סלע, ותם אינו נותן שלשים סלע; מועד משלם נזק שלם, ותם משלם חצי נזק; מועד משלם מן העליה, ותם משלם מגופו.
יט"מתמל שלשם" , יום ואמש ושלפניו.…
"מתמל שלשם", יום ואמש ושלפניו. איזהו שור תם, ואיזהו שור מועד? מועד, שהעידו בו שלשה פעמים, ותם, כדי שיהי התינוק ממשמש בקרניו. דברי רבי מאיר.
כרבי יהודה אומר: מועד, שהעידו בו…
רבי יהודה אומר: מועד, שהעידו בו שלשה ימים, ותם, שיחזר בו שלשה ימים זה אחר זה.
כארבי יוסה אומר: אפלו העידו בו…
רבי יוסה אומר: אפלו העידו בו שלשה פעמים ביום אחד, הרי זה חיב. ומה תלמד לומר "מתמל שלשם"? אלא אם כן חזר בו שלשה ימים זה אחר זה, אינו נדון אלא כתם.
כב"והועד בבעליו" , מגיד שאינו חיב…
"והועד בבעליו", מגיד שאינו חיב עד שהתרו בו. "ולא ישמרנו", להביא שומר חנם. "ולא ישמרנו", כראוי לו. מכן אמרו: שמרו כראוי, פטור, שלא כראוי, חיב. קשרו במוסרה ויצא והזיק, [מוסרה: חבל עבה. חבל הקשור לרסן.] תם פטור ומועד חיב, שנאמר: (שמות כא,לו) "ולא ישמרנו בעליו", לא שמרו זה. דברי רבי מאיר.
כגרבי יהודה אומר: תם חיב, ומועד…
רבי יהודה אומר: תם חיב, ומועד פטור, שנאמר: (שמות כא,לו) "ולא ישמרנו בעליו", ושמור הוא זה.
כדרבי אלעזר אומר: אין לו שמירה…
רבי אלעזר אומר: אין לו שמירה אלא סכין. [סכין: סכין שחיטה. אי-אפשר למנוע מן השור המועד להזיק אלא על ידי המתתו.] רבי אליעזר בן יעקב פוטר בזה ובזה.
כה"והמית איש או אשה" . מפנה…
"והמית איש או אשה". מפנה להקיש ולדון גזרה שוה. "השור יסקל", למה נאמר? עד שלא יאמר, יש לי בדין: אם התם בסקילה, מועד לא יהי בסקילה? לא! אם אמרת בתם, שאינו משלם את הכפר, לפיכך הוא בסקילה, תאמר במועד שהוא משלם את הכפר, לפיכך לא יהי בסקילה! תלמד לומר "השור יסקל".
כודבר אחר: היה בכלל ויצא לדון…
דבר אחר: היה בכלל ויצא לדון בחדש, והחזירו הכתוב לכללו.
כזרבי עקיבה אומר: "השור יסקל וגם…
רבי עקיבה אומר: "השור יסקל וגם בעליו יומת", הקיש מיתת השור למיתת בעלים: מה מיתת בעלים בעשרים ושלשה, אף מיתת השור בעשרים ושלשה.
כח"וגם בעליו יומת" , יומת בידי…
"וגם בעליו יומת", יומת בידי שמים. אתה אומר בידי שמים, או אינו אלא בידי אדם? כשהוא אומר: (שמות כא,ל) "אם כפר יושת עליו, ונתן פדין נפשו", הא נותנין פדיון למומתין בידי שמים. עדין אני אומר, יומת בידי שמים! אתה אומר יומת בידי שמים, או אינו אלא בידי אדם? כשהוא אומר: (במדבר לה,לא) "ולא תקחו כפר לנפש רצח, אשר הוא רשע למות", הא אין נותנין פדיון למומתין בידי אדם, אבל נותנין פדיון למומתין בידי שמים.
כט(שמות כא,ל) "אם כפר יושת עליו,…
(שמות כא,ל) "אם כפר יושת עליו, ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו." פדיון נפשו שלמומת. דברי רבי ישמעאל.
לרבי עקיבה אומר: פדיון נפשו שלממית.…
רבי עקיבה אומר: פדיון נפשו שלממית. וכן מצינו, שאין נותנין פדיון למומתין בידי אדם בכל מקום. חיבי מיתות בית דין, אין להן פדיון, שנאמר: (ויקרא כז,כט) "כל חרם אשר יחרם מן האדם, לא יפדה, מות יומת."
לארבי ישמעאל אומר: בא וראה רחמיו…
רבי ישמעאל אומר: בא וראה רחמיו שלמי שאמר והיה העולם על בשר ודם! שאדם קונה את עצמו בממון מידי שמים, שנאמר: (שמות ל,יב) "כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם, ונתנו איש כפר נפשו ליי בפקד אתם, ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם." ואומר (מלכים ב יב,ה) "איש כסף נפשות ערכו". ואומר (משלי יג,י) "כפר נפש איש עשרו". ואומר: *(דניאל ד,כד) [* לכן, המלך, שעצתי תהיה יפה עליך, וחטאיך בצדקה פדה.] "להן מלכא מלכי ישפר עלך, וחטאך בצדקה פרק". ואומר: (איוב לג,כג) "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף, להגיד לאדם ישרו." ואומר (איוב לג,כד) "ויחננו ויאמר: פדעהו מרדת שחת, מצאתי כפר."
לבנמצינו למדים: קדשים, יש להם פדיון,…
נמצינו למדים: קדשים, יש להם פדיון, קדשים, אין להם פדיון. אסורים באכילה, יש להם פדיון; אסורים באכילה, אין להם פדיון. אסורים בהניה, יש להם פדיון; אסורין בהניה, אין להם פדיון. שדות וכרמים, יש להם פדיון; שדות וכרמים, אין להם פדיון. עבדים ושפחות, יש להן פדיון; עבדים ושפחות, אין להם פדיון. חיבי מיתות, יש להן פדיון; חיבי מיתות, אין להן פדיון. אף לעתיד לבא, יש להם פדיון, שנאמר: (תהלים מט,ח-ט) "אח לא פדה יפדה איש, לא יתן לאלהים כפרו. ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם."
לגחביבין ישראל, שנתן הקדש אמות העולם…
חביבין ישראל, שנתן הקדש אמות העולם כפרה תחת נפשותיהן, שנאמר: (ישעיה מג,ג) "נתתי כפרך מצרים, כוש וסבא תחתיך." מפני מה? (ישעיה מג,ד) "מאשר יקרת בעיני, נכבדת, ואני אהבתיך, ואתן אדם תחתיך, ולאמים תחת נפשך."