ויאמר ה' אל משה השכם בבקר, הדא הוא דכתיב (משלי כב, כט): חזית איש מהיר במלאכתו וגו', כדכתיב [בפסוק (מלכים א ז, נא)]: ותשלם כל המלאכה). דבר אחר, חזית איש מהיר, זה משה, שהיה מהיר במלאכת המשכן, לפיכך לפני מלכים יתיצב. רבי יהודה אומר חזית איש מהיר, זה משה, שהיה זריז להביא המכות על פרעה. לפני מלכים יתיצב, והתיצב לפני פרעה. בל יתיצב לפני חשכים, זה יתרו. אמר ליה רבי נחמיה לדבריך עשית הקדש חל, אלא לפני מלכים יתיצב, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יתיצב, וכמה דאת אמר (שמות לד, כח), ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. בל יתיצב לפני חשכים, זה פרעה, שהחשיך הקדוש ברוך הוא לו ולארצו, שנאמר (שמות י, כב): ויהי חשך אפלה. השכם בבקר והתיצב לפני פרעה, למה בהשכמה, אמר רבי ברכיה, לפי שהיה פרעה הרשע אומר, ומה בנו של עמרם זה הולך ובא אלינו בכל בקר ובקר, אלא עד שלא יבוא, אלך ואצא לי מכאן, והקדוש ברוך הוא שהוא בוחן לבבות, אמר ליה למשה, הוי יודע שהרשע הזה כך מחשב בלבו, אלא עד שלא יצא קדם לפניו, לכך נאמר: השכם בבקר. ורבי פנחס הכהן בר רבי חמא אמר הדא הוא דכתיב (איוב לו, יג): וחנפי לב ישימו אף, לאחר שהקדוש ברוך הוא מצפה לרשעים שיעשו תשובה ואינם עושין אפלו הם רוצים באחרונה הוא נוטל את לבם שלא יעשו תשובה, ומהו וחנפי לב, אותן שהם באים ומחנפים בראשונה בלבם הם מביאים עליהם האף באחרונה. ומהו (איוב לו, יג): לא ישועו כי אסרם, אף על פי שהם רוצים לשוב להקדוש ברוך הוא ובאין לעסק בתפלה אינן יכולים, למה, כי אסרם, שנעל בפניהם. כך היה פרעה רוצה לעסק בתפלה ואמר הקדוש ברוך הוא למשה עד שלא יצא לך והתיצב לפניו.
דבר אחר, השכם בבקר, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, הרשע הזה הקשה את לבו בשלשה הראשונות ומכה רביעית קשה היא יותר על הראשונות, לך והזהר אותו כדי שישלח עמי ולא תבוא עליו המכה. כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך וגו'. מהיכן בא עליהם, יש אומרים מלמעלה, ויש אומרים מלמטה. ורבי עקיבא אומר, מלמעלן ומלמטן. אמר רבי שמעון בן לקיש, אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם עשיתם המונים המונים על בני, אף אני אעשה עליכם עוף השמים וחיות הארץ המונים המונים, שנאמר: הנני משליח בך את הערב, חיות ועופות מערבבין. אבל ארץ גשן שישראל יושבין בה לא היה שם ערב, שנאמר: והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן, אמר רבי אמי כאדם שאומר לחברו לא יטל פלוני בטאריקי זו שפלוני פטרונו עומד עליהם. ושמתי פדת בין עמי, מלמד שהיו ישראל ראויין ללקות בזו המכה, ונתן הקדוש ברוך הוא פדיונם המצרים, ואף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מביא עובדי כוכבים ומזלות הקדמונים ומשליכן לתוך גיהנם תחת ישראל, שנאמר (ישעיה מג, ג): כי אני ה' אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך.
ויעש ה' כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה, הוא לקה תחלה שהוא התחיל בעצה רעה תחלה, שנאמר (שמות א, כב): ויצו פרעה וגו' ואחר כך ובית עבדיו. ויקרא פרעה, ויאמר משה לא נכון לעשות כן, לפי שהמצריים משתחוים לבהמות כאלוה. דרך שלשת ימים נלך במדבר, כדי להטעותן. ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם. ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך, מהו הנה, התפלה תהיה מיד, כדי שיסור הערב ממך מחר, הדא הוא דכתיב: וסר הערוב. ויצא משה ויעש ה' כדבר משה ויסר הערב, למה הביא עליהם ערב, לפי שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דבים ואריות ונמרים, כדי להיות מצרים בהם, לפיכך הביא עליהם חיות מערבבות, דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין, ונראין דבריו של רבי יהודה, לפי שבצפרדעים כתיב (שמות ח, ט): וימתו הצפרדעים, לפי שלא היה בהן הנאה בעורותיהן, אבל ערב שהיה הנאה בעורותיהן, לפיכך לא נשאר בהן עד אחד, שאלו היו צרעין ויתושין, היה להן שיסריחו.
ויכבד פרעה את לבו, ויאמר ה' אל משה, כי אם מאן אתה, הנה יד ה' הויה, למה הביא להן דבר, לפי ששמו ישראל רועי בקר ורועי צאן וכל בהמה, בהרים ובמדברות, כדי שלא יפרו וירבו. אמר הקדוש ברוך הוא אני אביא עליכם רועה יפה, שנאמר: הנה יד ה' הויה. מהו ולא ימות מכל לבני ישראל דבר, אפלו בהמה שהיתה ביד מצרי והיה לו לישראל תרעומות עליה שיש לו חלק בה, היתה נצלת, ובכך ידעו דינן של ישראל. וישם ה' מועד, ויעש ה' את הדבר הזה, וישלח פרעה וגו', מהו עד אחד, אפלו בהמה חציה של ישראל וחציה של מצרי לא מתה.
ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן, נס גדול נעשה בשחין שמשה ואהרן לקחו שניהם מלא חפניהם והחזיקו ידיו של משה מלא חפן שלו ומלא חפן של אהרן, מכאן שמועט מחזיק מרבה. זו המכה באה להן על ידי הקדוש ברוך הוא ומשה ואהרן, לפי שמשה ואהרן לקחו שניהם פיח הכבשן, וזרקו משה השמימה והפכו הקדוש ברוך הוא לשחין למעלה ונפל עליהן. והיה לאבק על כל ארץ מצרים, שחין למה הביא עליהן, מפני ששמו את ישראל לחם להם חמין ולצנן להם את הצונן, לפיכך לקו בשחין כדי שלא יוכלו לגע בגופן. אמר רבי יהושע בן לוי נס גדול נעשה בשחין שאדם זורק חץ למעלה אינו מהלך מאה אמות, ומשה זרק פיח הכבשן מלא חפניו דבר שלא היה בו ממש, וזרקו משה השמימה עד כסא הכבוד. ועוד נס אחר נעשה בו, שמה שהחזיקה ידו של משה היה מלא חפנים. ועוד נס אחר נעשה בשחין, אדם מפזר עפר קב אחד אין מפזר אלא ארבע אמות, אבל משה נטל מלא ידו ופזרו על כל ארץ מצרים.
ויקחו את פיח הכבשן וגו' פרח באדם ובבהמה, מהו פרח, שלקו בצרעת עמו, כמה דאת אמר (ויקרא יג, יב): ואם פרוח תפרח הצרעת. ולא יכלו החרטמים וגו'. למה לא יכלו לעמד מפני משה, לפי שהם השיאו עצה לפרעה להשליך ליאור כל הבן הילוד כדי שימות משה, ועוד שהיו מחיבין אותו הריגה, על שהסיר העטרה מראש פרעה לראשו, לפיכך: ולא יכלו החרטמים. ויחזק ה' את לב פרעה, כיון שראה הקדוש ברוך הוא שלא חזר בו מחמש מכות ראשונות, מכאן ואילך אמר הקדוש ברוך הוא אפלו אם ירצה לשוב אני מחזק לבו, כדי שאפרע כל הדין ממנו, כאשר דבר ה' אל משה, שכן כתיב (שמות ז, ג): ואני אקשה את לב פרעה.