אנכי ה' אלהיך, הדא הוא דכתיב (דברים ד, לג): השמע עם קול אלהים, המינין שאלו את רבי שמלאי אמרו לו אלהות הרבה יש בעולם, אמר להם, למה, אמרו לו, שהרי כתיב: השמע עם קול אלהים, אמר להם, שמא כתוב מדברים, אלא (דברים לד, ג): מדבר. אמרו לו תלמידיו, רבי, לאלו דחית בקנה רצוץ, לנו מה אתה משיב, חזר רבי לוי ופרשה, אמר להם: השמע עם קול אלהים, כיצד, אלו היה כתוב קול ה' בכחו, לא היה העולם יכול לעמד, אלא (תהלים כט, ד): קול ה' בכח, בכח של כל אחד ואחד, הבחורים לפי כחן והזקנים לפי כחן והקטנים לפי כחן. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, לא בשביל ששמעתם קולות הרבה תהיו סבורין שמא אלהות הרבה יש בשמים, אלא תהיו יודעים שאני הוא ה' אלהיך, שנאמר (דברים ה, ו): אנכי ה' אלהיך.
דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, הדא הוא דכתיב (דברים ה, ד): פנים בפנים דבר ה' עמכם, אמר רבי אבדימי דמן חיפה, עשרים ושנים אלף ירדו עם הקדוש ברוך הוא לסיני, שנאמר (תהלים סח, יח): רכב אלהים רבתים אלפי שנאן, הנאים והמשבחים, יכול אף על פי שהיו רבים דחוקים היו, תלמוד לומר שנאן, שאנן והשקט. (תהלים סח, יח): אדני בם, אין כתיב ביו"ד, אלא באל"ף דל"ת, אדונו של כל העולם בהם. דבר אחר, אדני בם, אמר רבי לוי שהיה טבלא של שם המפרש כתוב על לבם. דבר אחר, אדני בם, רבנן אמרין שמו של אלהים היה מערב עם כל אחד ואחד, מיכאל וגבריאל. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל לא בשביל שראיתם פנים הרבה תהיו סבורין שמא אלהות הרבה בשמים, דעו שאני הוא ה' אחד, שנאמר: אנכי ה' אלהיך.
אמר רבי טוביה בן רבי יצחק אנכי ה' אלהיך, שעל מנת כן הוצאתיך מארץ מצרים שתקבל אלהותי עליך. דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, משל לבת מלכים שנשבית ביד הלסטים ובא המלך והצילה, לאחר ימים בקש לשא אותה לאשה, אמרה לו מה אתה נותן לי, אמר לה אם אין ליך עלי אלא שפדיתיך מיד הלסטים, די.
דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, רבי אחא ברבי חנינא פתח בו (תהלים נ, ז): שמעה עמי ואדברה [כמו שכתוב בעשרת הדברות, עד]: אמר רבי שמעון בן יוחאי, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אלוה אני על כל באי עולם, אבל לא יחדתי שמי אלא עליכם, איני נקרא אלהי עובדי כוכבים ומזלות, אלא אלהי ישראל. אמר רבי לוי, שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא, שיראו כבודו וישמעו קולו, והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו, שנאמר (דברים ה, כא); ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבדו ואת גדלו, וכתיב (דברים ה, כא): ואת קלו שמענו מתוך האש, ולא היה בהם כח לעמד, שכיון שבאו לסיני ונגלה להם, פרחה נשמתם על שדבר עמהם, שנאמר (שיר השירים ה, ו): נפשי יצאה בדברו. אבל התורה בקשה עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא, יש מלך משיא בתו והורג אנשי ביתו, כל העולם כלו שמחים ובניך מתים, מיד חזרה נשמתן, שנאמר (תהלים יט, ח): תורת ה' תמימה משיבת נפש, אמר רבי לוי, וכי לא היה גלוי לפני המקום שאם הוא מראה כבודו לישראל ומשמיען קולו שאינן יכולין לעמד, אלא צפה הקדוש ברוך הוא שהן עתידין לעשות עבודת כוכבים, שלא יהו אומרין אלו הראנו את כבודו ואת גדלו והשמיענו את קולו, לא היינו עושים עבודת כוכבים, לכך נאמר: שמעה עמי ואדברה.
דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, אמר רבי אבהו משל למלך בשר ודם מולך ויש לו אב או אח, אמר הקדוש ברוך הוא אני איני כן (ישעיה מד, ו): אני ראשון, שאין לי אב, (ישעיה מד, ו): ואני אחרון, שאין לי אח, (ישעיה מד, ו): ומבלעדי אין אלהים, שאין לי בן. דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, הדא הוא דכתיב (ישעיה מג, יב): אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי וגו', אנכי הגדתי למצרים שברחתם, כדי שישמעו וירדפו אחריכם ויטבעו בים, שנאמר (שמות יד, ה): ויגד למלך מצרים כי ברח העם. והושעתי אתכם, שנאמר (שמות יד, ל): ויושע ה' ביום ההוא את ישראל. והשמעתי לעובדי כוכבים, שנאמר (שמות טו, יד): שמעו עמים ירגזון, ואין בכם זר, שנאמר (שמות יח, כז): וישלח משה את חתנו, מיד (שמות יט, א): בחדש השלישי. ואתם עדי נאם ה' ואני אל, אנכי ה' אלהיך.
משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה מכבדין אותה ומרביצין אותה ומעטרים אותה ומפרישין קיטאות וכלים נאים ומדליקין נרות, אמר הקדוש ברוך הוא אני איני כן, אלא נכנסתי בעולמי פרשתי קיטאות, שנאמר (ישעיה מ, כב): הנוטה כדק שמים. הדלקתי נרות, שנאמר (בראשית א, יד): ויאמר אלהים יהי מארת. רבצתי מים, שנאמר (בראשית א, ט): יקוו המים. עטרתי כל מה שעשיתי, שנאמר (בראשית ב, א): ויכלו השמים והארץ וכל צבאם.
אנכי ה' אלהיך, מלך בשר ודם בונה פלטין שמא יכול להזיז אותו ממקומו, אני איני כך, שנאמר (ישעיה מו, ד): אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט. אני עשיתי, שנאמר (בראשית ג, כא): ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו. ואני אשא (בראשית ב, טו): ויקח ה' אלהים את האדם. דבר אחר, אני עשיתי (בראשית ו, ז): כי נחמתי כי עשיתם. ואני אשא, לנח, שנאמר (בראשית ז, טז): ויסגר ה' בעדו. ואני אסבל, שנאמר (בראשית יא, ה): וירד ה' לראת את העיר ואת המגדל. ואמלט, לאברהם, שנאמר (בראשית טו, ז): ויאמר ה' אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. דבר אחר, אני עשיתי לישראל, שנאמר (דברים לב, ו): הוא עשך ויכננך. ואני אשא, שנאמר (שמות יט, ד): ואשא אתכם על כנפי נשרים. אני אסבל, בעגל. ואמלט, שנאמר (במדבר יד, כ): ויאמר ה' סלחתי כדברך.
דבר אחר, מלך בשר ודם יוצא לאמירה, יוצא יחידי. נלחם, יוצאין עמו רבי רבבות. והקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כשיוצא למלחמה יוצא לעצמו, שנאמר (שמות טו, ג): ה' איש מלחמה, וכשהוא יוצא לתת תורה בסיני, יצאו עמו רבי רבבות, שנאמר (תהלים סח, יח): רכב אלהים רבתים אלפי שנאן.
דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, הדא הוא דכתיב (עמוס ג, ח): אריה שאג מי לא יירא, וזהו דכתיב (ירמיה י, ז): מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה, אמרו הנביאים לירמיהו מה ראית לומר מלך הגוים, כל הנביאים קורין אותו מלך ישראל, ואתה קורא אותו מלך הגוים. אמר להן שמעתי ממנו (ירמיה א, ה): נביא לגוים נתתיך, ואני אמרתי מלך הגוים, לומר אם על בניו ועל בני ביתו לא חס על אחרים הוא חס, שנאמר (תהלים סח, לו): נורא אלהים ממקדשיך. מי לא יראך מלך הגוים, מי לא יתירא ממך, משל לדניסטוס שמלא כיסו זהובים והיה עומד וצווח מי שהוא מבקש יבוא וישאל, והיו הכל שומעים ובורחים, לומר כשיבוא לפרע ממי שלוה מי יוכל לעמד. כך כביכול ירד הקדוש ברוך הוא לסיני לתן הדברות שלא יהיה העולם מתמוטט, שנאמר (תהלים סח, ט): ארץ רעשה אף שמים נטפו, וכן (שופטים ה, ה): הרים נזלו מפני ה', וכן (איוב כו, יא): עמודי שמים ירופפו, וישראל מרתיתין, שנאמר (שמות יט, טז): ויחרד כל העם, וההר מרתת, שנאמר (שמות יט, יח): ויחרד כל ההר מאד, כל אלו למה אלא מפני שדבר דברות של חיים, והנביא צווח: אריה שאג מי לא יירא. אמר רבי ירמיה, ומה אם בשעה שהוא נותן חיים לעולם, ארץ רעשה, כשיבוא לפרע מן הרשעים שעברו על דברי תורה, על אחת כמה וכמה, שנאמר (נחום א, ו): לפני זעמו מי יעמוד, (מלאכי ג, ב): ומי מכלכל את יום בואו, כשהוא רצוי, אין בריה יכולה לעמד בכחו, כשהוא קם בחרון אפו, מי יעמד לפניו, הוי (ירמיה י, ז): מי לא יראך מלך הגוים, דבר אחר, אריה שאג, הדא הוא דכתיב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, אמר רבי סימון, משל למלך שנכנס בפלטין שלו, שמעה מטרונה שלו ונתנה מקום והיתה מרתתת, אם המטרונה מתיראת מה יעשו השפחות והעבדים. כך כשנגלה הקדוש ברוך הוא לתן תורה לישראל שמעו קולות ומתו, שנאמר (שיר השירים ה, ו): נפשי יצאה בדברו, אם ישראל כך עובדי כוכבים על אחת כמה וכמה. דבר אחר, אריה שאג, אמרי רבנן בשם רבי הושעיא שאל בלצא את רבי עקיבא אמר לו, מהיכן הרעש נעשה, אמר לו בשעה שהקדוש ברוך הוא מסתכל בבתי עבודת כוכבים ובעובדיה היאך נתונים בשקט ובשלוה בעולם, ורואה ביתו חרב ונתון בידם של עובדי כוכבים, כביכול הוא מקנא ושואג, ומיד השמים והארץ רועשים, שנאמר (יואל ד, טז): מציון ישאג ומירושלים יתן קולו. וישראל מה היו עושין, כביכול הוא מגן עליהם, שנאמר (יואל ד, טז): וה' מחסה לעמו. דבר אחר, אריה שאג, בוא וראה בית המקדש נקרא אריה, שנאמר (ישעיה כט, א): הוי אריאל אריאל, ומלכות בית דוד נקרא אריה, שנאמר (יחזקאל יט, כ): מה אמך לביא בין אריות רבצה. ישראל נקרא אריה, שנאמר (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה. ונבוכדנצר נקרא אריה, שנאמר (ירמיה ד, ז): עלה אריה מסבכו, והחריב בית המקדש ונטל מלכות בית דוד והגלה את ישראל, והקדוש ברוך הוא אומר (נחום ב, יב): איה מעון אריות, היכן הם בני. באותה שעה (ירמיה כה, ל): שאג ישאג על נוהו. דבר אחר, אריה שאג, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, מקבלין אתם עשרת הדברות, אמרו לו, הן, שנאמר (תהלים צב, ד): עלי עשור ועלי נבל, עלי לקבל עשרת הדברות, ומהו (עמוס ג, ח): ה' אלהים דבר מי לא ינבא, אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן, כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה, צפור לא צוח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש, ויצא הקול: אנכי ה' אלהיך, וכן הוא אומר (דברים ה, יט): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף, אמר רבי שמעון בן לקיש, מהו ולא יסף, אלא כשאדם קורא לחברו יש לקולו בת קול, והקול שהיה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא, לא היה לקולו בת קול, ואם תמה אתה על זו, הרי אליהו שבא לכרמל כנס כל הכמרים ואמר להם (מלכים א יח, כז): קראו בקול גדול כי אלהים הוא, מה עשה הקדוש ברוך הוא, הדמים כל העולם והשתיק העליונים והתחתונים, והיה העולם תהו ובהו כאלו לא היה בריה בעולם, שנאמר (מלכים א יח, כט): ואין קול ואין ענה ואין קשב, שאם ידבר הם אומרים הבעל עננו, על אחת כמה וכמה כשדבר הקדוש ברוך הוא על הר סיני, השתיק כל העולם, כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר: אנכי ה' אלהיך, ולעתיד לבוא כתיב (ישעיה נא, יב): אנכי אנכי הוא מנחמכם.