כתב לך את הדברים האלה, הדא הוא דכתיב (הושע ח, יב): אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו, בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא בסיני לתן תורה לישראל, אמרה למשה על הסדר מקרא ומשנה תלמוד ואגדה, שנאמר (שמות כ, א): וידבר אלהים את כל הדברים האלה, אפלו מה שהתלמיד שואל לרב אמר הקדוש ברוך הוא למשה באותה שעה. מאחר שלמדה מפי הקדוש ברוך הוא, אמר לו למדה לישראל. אמר לפניו רבונו של עולם אכתב אותה להם, אמר לו איני מבקש לתנה להם בכתב, מפני שגלוי לפני שעובדי כוכבים עתידים לשלט בהם ולטל אותה מהם ויהיו בזויים בעובדי כוכבים, אלא המקרא אני נותן להם במכתב, והמשנה והתלמוד והאגדה אני נותן להם על פה, שאם יבואו עובדי כוכבים וישתעבדו בהם יהיו מבדלים מהם. אמר לנביא אם אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו, ומה אני עושה להם, נותן את המקרא בכתב, והמשנה והתלמוד והאגדה בעל פה. כתב זה המקרא, (שמות לד, כז): כי על פי הדברים האלה זו המשנה והתלמוד, שהם מבדילים בין ישראל לבין העובדי כוכבים.
דבר אחר, כתב לך, אמר הקדוש ברוך הוא למשה הלוחות הראשונות אני כתבתי אותם, כדכתיב (דברים ט, י): כתבים באצבע אלהים, אבל השניים כתב אתה, ולואי אתן בו ידי. משל למלך שנשא את האשה וכתב לה גמיסקוס משלו, לאחר ימים קלקלה וטרדה מביתו, בא שושבינה ורצה אותה למלך, אמר המלך לשושבין, הרי נתרציתי לה, אלא עשה לה גמיסקוס ולואי אתן בו ידי, הדא הוא דכתיב (דברים י, ב): ואכתב על הלחת.
דבר אחר, כתב לך, בזכותך אני נותן להם את התורה. אמר רבי שמעון בן חלפתא הוא שמשה אומר להן לישראל (דברים ב, ד): ויכתב על הלחת כמכתב הראשון ויתנם ה' אלי, לי נתנם ואני נהגתי עמכם עין טובה ונתתי אותה לכם, לכך נאמר: כתב לך, בזכותך. את הדברים האלה, כל מקום שכתוב דבר, דברים, הדברים, אלות ותוכחות הם. רבי יוחנן ורבי יהודה בן רבי שמעון, רבי יוחנן אמר: כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כרתי אתך ברית, ואם המרת אותה ועשית אותה מה שבעל פה בכתב ומה שבכתב בעל פה, אינך מקבל שכר, למה, שכך נתתיה תורה בכתב ותורה בעל פה. ורבי יהודה בן רבי שמעון אומר: כתב לך וגו' כי על פי וגו', תורה בכתב ותורה בעל פה. כרתי אתך ברית, על מנת שתהא קורא בהם כך, אבל אם המרת אותם הוי יודע שאתה מבטל הברית, לכך נאמר: כתב לך את הדברים האלה, וכן משה אומר לישראל (דברים ד, ט): רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים, מהו את הדברים, אלו דברים שאתה רואה אותן שהם כתובים בכתב, (דברים ד, ט): ופן יסורו מלבבך, אלו הדברים שנתתי לך על פה, לכך נאמר: כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה, שאלולי תורתי שקבלתם לא הייתי מכיר אתכם ולא הייתי מביט בכם משאר עובדי כוכבים, לפיכך כרתי אתך ברית ואת ישראל. רבי יהודה בן רבי סימון אמר בשם רבי יהושע בן לוי, אמר להם הקדוש ברוך הוא לשעבר הייתם נקראים כשאר אמות, כמו (דברי הימים א א, ט): סבתא ורעמא וסבתכא, ומשקבלתם תורתי כרתי ברית עמכם ועליתי אתכם. ולא ישראל בלבד, אלא אף אתה מלכם, לא גדלתיך בעולם אלא בזכות התורה, ומה גדלו הקדוש ברוך הוא, אמר רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק כל הכבוד שראה משה בעולם הזה אינו אלא מן הפרות, אבל הקרן, קימת לו לעולם הבא.
דבר אחר, כי על פי הדברים האלה, שתהא יגע בהם בפיך. וכן הוא אומר (דברים ל, יד): בפיך ובלבבך לעשתו, ומהו כרתי אתך ברית ואת ישראל, שאלולי שקבלתם תורתי הייתי מחזיר העולם לתהו ובהו, שנאמר (ירמיה לג, כה): אם לא בריתי יומם ולילה וגו', למה, שבתורה בראתי שמים וארץ, שנאמר (משלי ג, יט): ה' בחכמה יסד ארץ, (משלי ג, כ): בדעתו תהומות נבקעו, אם בטלת הברית את גורם לי להחזיר את העליונים והתחתונים לתהו ובהו, לפיכך כי על פי הדברים האלה.
ויהי שם עם ה', וכי אפשר לו לאדם להיות ארבעים יום בלא מאכל ובלא משתה, רבי תנחומא בשם רבי אלעזר בן רבי אבין בשם רבי מאיר אומר, המשל אומר אזלת לקרתא הלך בנימוסיה, למעלה שאין אכילה ושתיה עלה משה ונדמה להם, למטה שיש אכילה ושתיה ירדו מלאכי השרת ואכלו ושתו, שנאמר (בראשית יח, ח): והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו, אמר רבי יוחנן נראין כאוכלין, ראשון ראשון מסתלק. דבר אחר, ויהי שם עם ה', מעשה ברבי יוחנן שהיה עולה מטבריא לצפורי, היה רבי חיא תלמידו אצלו, והיה רבי יוחנן רואה כרם, אמר לרבי חיא, אין אתה רואה כרם זה שהיה שלי ומכרתי אותו בכך וכך, אותה שעה בכה רבי חיא בר אבא ואמר לו, לא הנחת לעת זקנותך כלום, אמר לו וכי קלה היא בעיניך שמכרתי דבר שנברא בששה ימים, וקניתי דבר שנתן לארבעים יום, עולם כלו ומלואו נברא בששה ימים, אבל התורה נתנה לארבעים יום. לחם לא אכל, אבל מלחמה של תורה אכל, ומים לא שתה, אבל מימיה של תורה שתה, והיה למד תורה ביום, ופושט אותה בינו לבין עצמו בלילה, ולמה היה עושה כך, אלא ללמד את ישראל שיהו יגעים בתורה ביום ובלילה. רבי שמעון בן לקיש היה אומר לתלמידיו בואו ולמדו תורה דשחרין ודקרין בלילה. ורבי יוחנן היה אומר לתלמידיו בואו ולמדו תורה דאימטין. אלא אף על פי כן מודה היה רבי יוחנן שאין רנה של תורה אלא בלילה, שנאמר (איכה ב, יט): קומי רני בלילה, וכן הוא אומר (משלי לא, טו): ותקם בעוד לילה. רבנין אמרי ביום ובלילה, שנאמר: ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לכך התקינו חכמים שיהו המשנין יושבין בבקר ובערב, לקים מה שנאמר (יהושע א, ח): לא ימוש ספר התורה הזה וגו'. דבר אחר, ויהי שם עם ה', לחם לא אכל ומים לא שתה בעולם הזה, אבל לעולם הבא הוא אוכל מלחמה של תורה והוא שותה מימיה, לפיכך לחם לא אכל, אלא מאין היה אוכל, מזיו השכינה היה נזון, ואל תתמה החיות שנושאות את הכסא מזיו השכינה הן נזונות.
ויכתב על הלחת, מלמד שהראשונים והאחרונים היו שוים, עשרת הדברות, כיצד היו עשויין, חמש על לוח זה, וחמש על לוח זה, כדברי רבי יהודה. ורבי נחמיה אומר עשר על לוח זה ועשר על לוח זה, שנאמר (שמות לד, כט): ויהי ברדת משה מהר סיני, והכתובים הם טוענים אותן, והיו נראין כאלו הם ביד משה, שנאמר (שמות לד, כט): ושני לחת העדת ביד משה. ומשה לא ידע כי קרן עור פניו, ומהיכן נטל משה קרני ההוד, רבנן אמרי מן המערה, שנאמר (שמות לג, כב): והיה בעבר כבודי. רבי ברכיה הכהן בשם רבי שמואל אמר הלוחות היה ארכן ששה טפחים ורחבן ששה והיה משה אוחז בטפחים, והשכינה בטפחים, וטפחים באמצע, ומשם נטל משה קרני ההוד. רבי יהודה בר נחמן בשם רבי שמעון בן לקיש אומר עד שהיה כותב בקולמוס נשתייר קמעא, והעבירו על ראשו וממנו נעשו לו קרני ההוד, שנאמר: ומשה לא ידע כי קרן עור פניו.
דבר אחר, ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה, הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, עא): טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך, לטובתו של משה נתענה מאה ועשרים יום שקבל את התורה, ומאין היה משה אוכל, מזיו השכינה, שנאמר (נחמיה ט, ו): ואתה מחיה את כלם. דבר אחר, מאין היה אוכל, מן התורה, שנאמר (יחזקאל ג, א ג): בן אדם את אשר אתה תמצא אכול, ואכלה, למה, שהתורה מתוקה, שנאמר (תהלים יט, יא): ומתוקים מדבש ונפת צופים. דבר אחר, מלחמה של תורה, כדכתיב (משלי ט, ה): לכו לחמו בלחמי. מנין שלא ישן ולא נתנמנם, משל למלך שהיה אוהב לתיסומן, אמר לו מדד לך דינרי זהב. משמחתו לא בקש לא לאכל ולא לשתות, בקש לישן, אמר אם אישן אני מפסיד אלו. כך משה מודד התורה, שכח ולא אכל ולא שתה, בקש לישן, אמר אם אישן אני מפסיד, שלא אמר לי אלא ארבעים יום בלבד. אמר הקדוש ברוך הוא נצטערת, חייך אין אתה מפסיד, בלוחות הראשונות לא היו אלא עשרת הדברות בלבד, עכשו שנצטערת, אני נותן לך הלכות מדרשות ואגדות, שנאמר (שמות לד, כז): כתב לך את הדברים האלה, למה אמר הקדוש ברוך הוא כתב לך, והכתיב (שמות לב, טז): והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת, וכתיב (דברים י, ד): ויכתב על הלחת כמכתב הראשון, אלא כך אמר לו הקדוש ברוך הוא, כתב לך תורה נביאים וכתובים שיהיו בכתב, אבל הלכות ומדרש ואגדות והתלמוד יהיו על פה, כיון שידע משה, התחיל אומר: טוב לי כי עניתי, (תהלים קיט, עב): טוב לי תורת פיך.
דבר אחר, מנין היה משה יודע כמה ימים עשה, כתיב (שמות לד, כח): ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, ומנין שאין למעלה לילה, שנאמר (תהלים קלט, יב): גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה, ומנין היה יודע, שנאמר (דברים י, י): ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים, וכתיב (שמות ט, ט): ואשב בהר, אמר מעתה בשעה שמדבר עמו היה עומד, ובשעה שמסתלק ממנו היה יושב ושונה מה שלמד, נמצאת מקים ואנכי עמדתי בהר, ואשב בהר, בשעה שהיה מדבר עמו היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיה אומר לו למד תורתך, היה יודע שהוא לילה, וכן דוד אומר (תהלים יט, ג): יום ליום יביע אמר.
דבר אחר, כתב לך, כל הצדיקים באו באמניות על הקדוש ברוך הוא, באברהם כתיב (שיר השירים ז, ב): מה יפו פעמיך בנעלים מעשה ידי אמן בא באמניות (בראשית יח, כג): ויגש אברהם. וכן דוד אומר (תהלים לב, ה): חטאתי אודיעך, בתחלה עשה אותו חטא אחד ועון אחד, ולבסוף אמר (תהלים לב, ה): ואתה נשאת עון חטאתי סלה. וכן משה קטרג על ישראל, שנאמר (שמות לב, לא): אנא חטא העם הזה חטאה גדלה, כשראו מלאכי חבלה שהוא מקטרג אותן, אמרו לא יהיה לנו עסק לקטרג, כל ימים שזה מקטרג יפלו ביד זה, שלא יעמדו אבותיהם עלינו למה קטרגתם את בנינו, נסתלקו מלאכי חבלה. כשראה משה שנסתלקו, אמר להקדוש ברוך הוא (שמות לב, לב): ועתה אם תשא חטאתם, אמר לפני הקדוש ברוך הוא כל התורה שנתת, לי היא, וידבר ה' אל משה, דבר אל בני ישראל, צו את בני ישראל, אמר אל בני ישראל, אם הם כלים מה אני עושה בתורתך, לכך אמר (שמות לב, לב): אם אין מחני נא מספרך. דבר אחר, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא למה אתה כועס עליהם לא שעשו עבודת כוכבים, לא צויתם. אמר לו הקדוש ברוך הוא בדבור שני לא אמרתי (שמות כ, ג): לא יהיה לך, אמר לפניו, לא צוית אותם, לי צוית, שמא אמרת להם לא יהיה לכם, לי צוית, אם עשיתי עבודת כוכבים מחני נא מספרך. כשראה הקדוש ברוך הוא שנתן נפשו עליהם אמר בשבילך אני נותן להם את התורה, שנאמר: כתב לך את הדברים האלה. דבר אחר, כתב לך, התחילו מלאכי השרת אומרים לפני הקדוש ברוך הוא אתה נותן רשות למשה שיכתב מה שהוא מבקש, שיאמר לישראל אני נתתי לכם את התורה, אני הוא שכתבתי ונתתי לכם. אמר להם הקדוש ברוך הוא חס ושלום שמשה עושה את הדבר הזה, ואפלו עושה נאמן הוא, שנאמר (במדבר יב, ז): לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.