א(שמות יד,טו) "ויאמר יי אל משה:…
(שמות יד,טו) "ויאמר יי אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!" רבי יהושע אומר: אין להם לישראל אלא לסע בלבד.
מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.
(שמות יד,טו) "ויאמר יי אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!" רבי יהושע אומר: אין להם לישראל אלא לסע בלבד.
רבי אלעזר אומר: בני נתונים בצרה! הים סוגר, ושונא רודף, ואתה עומד ומרבה בתפלה! "מה תצעק אלי?" שהיה אומר: יש שעה לקצר, ויש שעה להאריך. (במדבר יב,יג) "אל נא רפא נא לה", הרי זה לקצר. (דברים ט,יח) "ואתנפל לפני יי כראשנה ארבעים יום", הרי זה להאריך.
רבי מאיר אומר: אם לאדם יחיד עשיתי לו ים יבשה, שנאמר: (בראשית א,ט) "ויאמר אלהים: יקוו המים!" [יקוו: יתכנסו.] לעדת קדושים אלו, איני עושה להם את הים יבשה? "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!"
רבי ישמעאל אומר: "מה תצעק אלי", בזכות ירושלים אני אקרע להם את הים, שנאמר: (ישעיה נא,ט-י) "עורי, עורי! לבשי עז זרוע יי! עורי כימי קדם, דרות עולמים! הלוא את היא המחצבת רהב, מחוללת תנין? [את היא המחצבת רהב: את, זרוע ה', הורגת את רהב, שר של ים שרצה להציף את הארץ.] הלוא את היא המחרבת ים, מי תהום רבה, [המחרבת ים: מייבשת את הים.] השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים?" דבר אחר: עושה אני הבטחה שהבטחתי את אבותיהן, שנאמר: (בראשית מח,כא) "והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם."
רבי עקיבה אומר: בזכות יעקב אביהן אני קורע להם את הים, שנאמר: (בראשית כח,יד) "והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה".
רבי יהודה בן בתירה אומר: כבר עשיתי הבטחה שהבטחתי את אבותיהן, שנאמר: (שמות יד,כא) "וישם את הים לחרבה ויבקעו המים." (שמות יד,כט) "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים"
רבי שמעון בן יוחי אומר: כבר חמה ולבנה מעידין עליהן, שנאמר: (ירמיה לא,לד) "כי כה אמר יי, נתן שמש לאור יומם, חקת ירח וכוכבים לאור לילה, רגע הים ויהמו גליו, יי צבאות שמו."
רבי בניה אומר: בזכות מצוה שעשה אביהם אברהם אני קורע להם את הים, שנאמר: (בראשית כב,ג) "ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים." ונאמר (שמות יד,כא) "ויבקעו המים".
שמעון התימני אומר: "בזכות המילה אני קורע להם את הים, שנאמר: (ירמיה לג,כה) "כה אמר יי: אם לא בריתי יומם ולילה, חקות שמים וארץ לא שמתי." אי זו היא ברית שהיא נוהגת ביום ובלילה? אין את מוצא אלא מילה.
רבי אבטולס הזקן אומר: מושלו משל, למה הדבר דומה? למלך שכעס על בנו, וטרדו. [טרדו: גרש אותו מביתו.] נכנס אפיטרופסו לבקש הימנו. [אפיטרופוס. epítropos: ממונה על רכוש, או על חינוכו של ילד.] אמר לו: כלום את מבקש ממני, לא מפני בני? כבר נרציתי לבני! "דבר אל בני ישראל ויסעו!"
"דבר אל בני ישראל ויסעו!" אמש היה אומר: (שמות ה,כג) "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה", ועכשו את עומד ומרבה בתפלה! "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!"
רבי אומר: "דבר אל בני ישראל ויסעו", יסיעו דברים מלבן! אמש היו אומרים: (שמות יד,יא) "המבלי אין קברים במצרים", ועכשו אתה עומד ומרבה בתפלה! "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!" יסיעו דברים מלבן!
וחכמים אומרים: למען שמו עשה עמהם, שנאמר: (ישעיה מח,יא) "למעני למעני אעשה, כי איך יחל? וכבודי לאחר לא אתן." (ישעיה סג,יב) "בוקע מים מפניהם", מפני מה? כדי "לעשות לו שם עולם".
רבי אומר: כדי היא האמנה שהאמינו בי, שאקרע להם את הים, שנאמר: (שמות יד,ב) "וישבו ויחנו לפני פי החירת".
רבי אלעזר בן עזריה אומר: בזכות אברהם אביהם אני קורע להם את הים, שנאמר: (תהלים קה,מב-מג) "כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו. ויוצא עמו בששון, ברנה את בחיריו."
רבי אלעזר איש כפר תותא אומר: בזכות השבטים אני קורע להם את הים, שנאמר: (חבקוק ג,יד) "נקבת במטיו ראש פרזו, [נקבת במטיו ראש פרזו: דקרת בחניתותיהם את ראשי שליטיו. אבל רבי אלעזר דורש מטיו, שבטים.] יסערו להפיצני, עליצתם כמו לאכל עני במסתר." [יסערו להפיצני, עליצתם כמו לאכל עני במסתר: האיבים מסתערים להפיץ את ישראל ושמחים כמו שודד הגוזל עני בלי שיראו אותו.] מהו אומר? (תהלים קלו,יג) "לגזר ים סוף לגזרים".
שמעיה אומר: כדי היא האמנה שהאמין בי אברהם אביהם, שאקרע להם את הים, שנאמר: (בראשית טו,ו) "והאמן ביי, ויחשבה לו צדקה."
אבטליון אומר: כדי היא האמנה שהאמינו בי, שאקרע להם את הים, שנאמר: (שמות ד,לא) "ויאמן העם, וישמעו כי פקד יי את בני ישראל, וכי ראה את ענים, ויקדו וישתחוו."
שמעון איש קטרון אומר: בזכות עצמות יוסף אני קורע להם את הים, שנאמר: (בראשית לט,יב) "ויעזב בגדו בידה, וינס ויצא החוצה." ואומר (תהלים קיד,ג) "הים ראה וינס".
רבי נתן אומר משום אבא יוסה המחוזי: והלא כבר הכתבתי: (במדבר יב,ז) "בכל ביתי נאמן הוא"! את ברשותי, והים ברשותי, ואני עשיתיך גזבר עליו. [גזבר. מן הפרסית ganzabara: נושא האוצר. ממונה.]
רבי חנניה בן חלכיסי אומר: [במכילתא דרבי שמעון בן יוחי: בן נכוסא.] והלא כבר הכתבתי: (משלי יז,יז) "אח לצרה יולד"! אח אני לישראל בשעת צרתן. אחים, אלו ישראל, שנאמר: (תהלים קכב,י) "למען אחי ורעי, אדברה נא שלום בך."
רבי שמעון בן יהודה אומר: "מה תצעק אלי?" כבר צעקתם קדמה לצעקתך, שנאמר: (שמות יד,י) "וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יי."
רבי אחא אומר: אלולי צעקתך, כבר אבדתי אותם מן העולם, שנאמר: (תהלים קו,כג) "ויאמר להשמידם, לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו, להשיב חמתו מהשחית."
רבי אלעזר המודעי אומר: "מה תצעק אלי?" על בני אני צריך צווי? (ישעיה מה,יא) "על בני ועל פעל ידי תצוני." והלא כבר מוכנים הם לפני מששת ימי בראשית, שנאמר: (ירמיה לא,לה) "אם ימשו החקים האלה מלפני, נאם יי, גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים."
אחרים אומרים: כדי היא האמנה שהאמינו בי שאקרע להם את הים, שלא אמרו למשה: היאך אנו יוצאים למדבר ואין בידינו מחיה לדרך? אלא האמינו והלכו אחרי משה. עליהם מפרש בקבלה: (ירמיה ב,ב) "הלך וקראת באזני ירושלם לאמר: כה אמר יי: זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה." מה שכר נטלו על כך ? (ירמיה ב,ג) "קדש ישראל ליי, ראשית תבואתה, כל אכליו יאשמו, רעה תבא אליהם, נאם יי."
רבי יוסה הגלילי אומר: כבר הר המוריה נעקר ממקומו, ומזבחו שליצחק מכון הבנוי עליו, ומערכתו הערוכה עליו, ויצחק כאלו עקוד ונתון על המזבח, ואברהם כאלו פשט ידו ולקח את המאכלת לשחט את בנו, [המאכלת: סכין השחיטה.] שנאמר: (בראשית כב,י) "וישלח אברהם את ידו, ויקח את המאכלת לשחט את בנו." אמר המקום למשה: משה! בני נתונים בצרה, והים סוגר, ושונא רודף, ואתה עומד ומאריך בתפלה! אמר לפניו: ומה עלי לעשות? אמר לו: (שמות יד,טז) "ואתה, הרם את מטך, ונטה את ידך על הים, ובקעהו! ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה." ואתה תהי מרומם ומשבח, ונותן שיר ושבח והודאה, וגדלה ותפארת והוד והלל למי שהמלחמות שלו.