א(שמות טו,ט) ["אמר אויב: ארדף, אשיג,…

(שמות טו,ט) ["אמר אויב: ארדף, אשיג, אחלק שלל, תמלאמו נפשי, אריק חרבי, תורישמו ידי."] "אמר אויב". זה היה תחלת הפרשה, ולמה נכתב כן? שאין מקדם ומאחר בתורה. כיוצא בו: (ויקרא ט,א) "ויהי ביום השמיני, קרא משה". זו היתה תחלת הפרשה. ולמה נכתב כן? שאין מקדם ומאחר בתורה. כיוצא בו: (ישעיה ו,א) "בשנת מות המלך עזיהו, ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא, ושוליו מלאים את ההיכל." זה היה תחלת הספר. ולמה נכתב כן? לפי שאין מקדם ומאחר בתורה. כיוצא בו: (יחזקאל ב,א) "בן אדם, עמד על רגליך!" ויש אומרים: (יחזקאל יז,ב) "בן אדם, חוד חידה!" זה היה תחלת הספר. ולמה נכתב כן? לפי שאין מקדם ומאחר בתורה. כיוצא בו: (ירמיה ב,ב) "הלך וקראת באזני ירושלם לאמר: כה אמר יי: זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה." זה היה תחלת הספר. ולמה נכתב כן? מפני שאין מקדם ומאחר בתורה. כיוצא בו: (הושע י,א) "גפן בוקק ישראל". [בוקק: ריק, שאינו עושה פרי.] זה היה תחלת הספר. ולמה נכתב כן? לפי שאין מקדם ומאחר בתורה. כיוצא בו: (קהלת א,יב) "אני קהלת, הייתי מלך על ישראל בירושלם." זה היה תחלת הספר. ולמה נכתב כן? לפי שאין מקדם ומאחר בתורה.

ב"אמר אויב" , זה פרעה. וכי…

"אמר אויב", זה פרעה. וכי מאין ידעו ישראל מה חשב עליהם פרעה במצרים? אלא רוח הקדש שרת עליהם, והיו יודעין מה פרעה חשב עליהם במצרים. כיון שראה פרעה שיצאו ישראל, אמר: לא דיינו לרדף אחרי ישראל אלא בשביל כסף וזהב שלקחו ממנו, כדי הוא! כיון שראו מקצת העם שאבדו ממון מועט, אמרו: הא ותרה, לא נרדף אחרי ישראל! [ותרה: זה דבר של מעט ערך שמוותרים עליו.] כיון שראה פרעה כך, אמר: כלנו שוין בבזה! שנאמר "אחלק שלל!" ולא עוד, אלא שאני פותח לכם תיסוריות שלכסף וזהב, [תיסוריות: thēsaurós: אוצר.] ומחלק לכם אבנים טובות ומרגליות."

גדבר אחר: "אמר אויב" , זה…

דבר אחר: "אמר אויב", זה פרעה, ולא ידע מה אמר. (משלי טז,א) "לאדם מערכי לב, ומיי מענה לשון." 'נרדף, נשיג, נחלק' אין כתוב כן, אלא "ארדף, אשיג", ארדף, אסג: [ארדף, אסג: דורש בלשון סביל.] מרדף אני להם, מתפש אני להם, 'נחלק' אינו אומר כן, אלא "אחלק שלל": מחלק הוא שללי וממוני להם. 'תמלאם' אינו אומר כן, אלא "תמלאמו נפשי", ממלאין הן נפשן ממני. 'תורישם ידי' אינו אומר כן, אלא "תורישמו ידי", מוריש אני עשרי וכבודי להם.

דלשעבר הייתם בוזזין בהם, והייתי תובע…

לשעבר הייתם בוזזין בהם, והייתי תובע מידכן בנמוסי מלכות, [בנמוסי מלכות: לפי חוקי הממלכה.] אבל כן "אחלק שלל". לשעבר הייתם הורגים בהם, והייתי תובע מידכן בנמוסי מלכות, אבל כן "אריק חרבי". לשעבר הייתם רוצים לאנס נשיהן ובניהן ובנותיהן, והייתי תובע מידכן בנמוסי מלכות, אבל כן "תורישמו ידי".

הויש אומרים: 'אתן חרבי' אינו אומר,…

ויש אומרים: 'אתן חרבי' אינו אומר, אלא "אריק חרבי". אמר לבעל את זכוריהן, כענין שנאמר: (יחזקאל כח,ז) "והריקו חרבותם על יפי חכמתך", 'ונתנו חרבותם' אינו אומר, אלא "והריקו חרבותם", לפי שגאה וגבה לבו, השפילו המקום ובזוהו כל האמות.

ושלש כתות נעשו מצרים על ישראל…

שלש כתות נעשו מצרים על ישראל על הים: אחת אומרת 'נטל ממונם ולא נהרגם', ואחת אומרת 'נהרגם ולא נטל ממונם', ואחת אומרת 'נהרגם ונטל ממונם'. זו שאומרת 'נטל ממונם ולא נהרגם', "אחלק שלל"; זו שאומרת 'נהרגם ולא נטל ממונם', "תמלאמו נפשי"; זו שאומרת 'נהרגם ונטל ממונם', "תורישמו ידי."

ז(שמות טו,י) ["נשפת ברוחך, כסמו ים,…

(שמות טו,י) ["נשפת ברוחך, כסמו ים, צללו כעופרת במים אדירים."] חמשה דברים היה פרעה עומד ומנאץ בתוך ארץ מצרים: "אמר אויב", "ארדף אשיג", "אחלק שלל", "תמלאמו נפשי", "אריק חרבי, תורישמו ידי." וכנגדן שלחמשה דברים, השיבה רוח הקדש ואמרה לו: "נשפת ברוחך, כסמו ים", "צללו כעופרת במים אדירים", (שמות טו,ו-ז) "ימינך יי תרעץ אויב". "וברב גאונך תהרס קמיך", "תשלח חרנך, יאכלמו כקש".

ח(שמות טו,יב) "נטית ימינך, תבלעמו ארץ."…

(שמות טו,יב) "נטית ימינך, תבלעמו ארץ." מושלו משל, למה הדבר דומה? ללסטיס [לסטיס: lēstēs: שודד.] שהיה עומד ומנאץ אחר פלטרין [פלטרין: praetorium: ארמון.] שלמלך, אומר: אם מוצא אני את בן המלך, אני תופשו ואני הורגו וצולבו, ואני ממית אותו מיתות חמורות! כך היה פרעה עומד ומנאץ בתוך ארץ מצרים: "ארדף אשיג, אחלק שלל", ורוח הקדש מלעגת עליו ואומרת לו: "נשפת ברוחך, כסמו ים". ואומר (שמות טו,יב) "נטית ימינך, תבלעמו ארץ."

טוכך הוא אומר: (תהלים ב,א-ד) "למה…

וכך הוא אומר: (תהלים ב,א-ד) "למה רגשו גוים, ולאמים יהגו ריק? יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על יי ועל משיחו. ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבתימו. [מוסרותימו, עבתימו: החבלים העבים והחזקים שלהם.] יושב בשמים ישחק, אדני ילעג למו." ואומר: (תהלים נט,ח) "הנה יביעון בפיהם חרבות, בשפתותיהם, כי מי שמע?" ואחריו מה כתוב? (תהלים נט,ט) "ואתה יי תשחק למו, תלעג לכל גוים."

יוכן הוא אומר: (יחזקאל לח,יג) "שבא…

וכן הוא אומר: (יחזקאל לח,יג) "שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפיריה יאמרו לך: הלשלל שלל אתה בא? הלבז בז הקהלת קהלך, לשאת כסף וזהב, לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול?" ואומר: (יחזקאל לח,יח-כ) "והיה ביום ההוא, ביום בוא גוג על אדמת ישראל, נאם אדני יי, תעלה חמתי באפי. ובקנאתי באש עברתי דברתי, אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל. ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה, וכל הרמש הרמש על האדמה, וכל האדם אשר על פני האדמה, ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות, וכל חומה לארץ תפול." הא כל אותן האלפים והרבבות "צללו כעופרת במים אדירים."

יא"במים אדירים." ארבעה נקראו אדירים, ואלו…

"במים אדירים." ארבעה נקראו אדירים, ואלו הן: הקדש נקרא אדיר, שנאמר: (תהלים צג,ד) "אדיר במרום יי." ישראל נקראו אדירים, שנאמר: (תהלים טז,ג) "אדירי כל חפצי בם." מצרים נקראו אדירים, שנאמר: (יחזקאל לב,יח) "אותה ובנות גוים אדרם". המים נקראו אדירים, שנאמר: (תהלים צג,ד) "מקלות מים רבים אדירים". נגלה הקדש, שהוא אדיר, על ישראל, שנקראו אדירים, להפרע ממצרים, שנקראו אדירים, במים שנקראים אדירים, שנאמר: "צללו כעופרת במים אדירים."