מדרש ארצישראלי

מכילתא דרבי ישמעאל · מסכתא דויסע · פרק ו

מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.

מסכתא דויסע · פרק ו · 23 סעיפים

א(שמות טז,כח) "ויאמר יי אל משה:…

(שמות טז,כח) "ויאמר יי אל משה: עד אנה מאנתם לשמר מצו‍תי ותורתי?" רבי יהושע אומר: אמר לו הקדש ברוך הוא למשה: משה! אמר להם לישראל: הוצאתי אתכם ממצרים, קרעתי לכם את הים, הורדתי לכם את המן, העליתי לכם את הבאר, הגזתי לכם את השלו, נלחמתי לכם במלחמת עמלק, עשיתי לכם נסים וגבורות, עד מתי אתם ממאנין לשמר מצותי ותורתי? שמא תאמרו, מצוות הרבה הטלתי לכם? שבת זו הטלתי לכם ממרה לשמרה, ולא שמרתם אותה! שמא תאמרו, שכל מי שהוא משמר את השבת, מה שכר נוטל עליו? תלמד לומר: (ישעיה נו,ב) "אשרי אנוש יעשה זאת, ובן אדם יחזיק בה, שמר שבת מחללו, ושמר ידו מעשות כל רע." הא למדנו, שכל מי שמשמר את השבת מדחק, נצל מן העבירה.

ב(שמות טז,כט-ל) ["ראו כי יי נתן…

(שמות טז,כט-ל) ["ראו כי יי נתן לכם השבת, על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים, שבו איש תחתיו, אל יצא איש ממקמו ביום השביעי. וישבתו העם ביום השבעי."] "ראו כי יי נתן לכם השבת". אמר להם: הזהרו! כי יי נותנה לכם שתשמרו אותה!

ג"על כן הוא נתן לכם ביום…

"על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים", זהו שהיה רבי יהושע אומר: זה הוא לחם כפול, (שמות טז,כב) "שני העמר לאחד".

ד"שבו איש תחתיו!" אלו ארבע אמות.…

"שבו איש תחתיו!" אלו ארבע אמות. "אל יצא איש ממקמו", אלו אלפים אמה. וכיון ששמעו הדבר הזה, קבלו עליהם ושבתו, שנאמר: (שמות טז,ל) "וישבתו העם ביום השבעי."

הדבר אחר: (שמות טז,ל) "וישבתו העם…

דבר אחר: (שמות טז,ל) "וישבתו העם ביום השבעי". רבי יהושע אומר: אמר להם לישראל: אם תשמרו שבת זו, עתיד המקום לתן לכם שלשה מועדות, חג ניסן, וחג סיון, וחג תשרי. כיון ששמעו דבר זה, קבלו עליהם ושבתו. רבי אלעזר המודעי אומר: אם תשמרו שבת זו, עתיד הקדש לתן לכם שש מדות טובות: ארץ ישראל, ועולם הבא, ועולם חדש, ומלכות בית דוד, וכהנה, ולויה. רבי אליעזר אומר: אמר להם הקדש ברוך הוא: אם תשמרו שבת זו, תנצלו משלש פרעניות: מחבלו שלמשיח, ומיומו שלגוג, ומיום הדין הגדול. וכששמעו דבר זה, קבלו ושבתו.

ו(שמות טז,לא) ["ויקראו בית ישראל את…

(שמות טז,לא) ["ויקראו בית ישראל את שמו מן, והוא כזרע גד לבן, וטעמו כצפיחת בדבש."] "ויקראו בית ישראל את שמו מן". דורשי רשומות אמרו: בני ישראל קראו את שמו מן.

ז"והוא כזרע גד" . איני יודע…

"והוא כזרע גד". איני יודע שלמי. רבי יהושע אומר: דומה לזרע פשתן. כשם שזרעו שלפשתן אדם, כך זה אדם? תלמד לומר "לבן".

חרבי אלעזר המודעי אומר: דומה לדבר…

רבי אלעזר המודעי אומר: דומה לדבר הגדה, שהוא מושך לבו שלאדם. אחרים אומרים: הוא מעיד על עצמו שהוא מן, שאינו יורד לא בשבת, ולא ביום טוב, ולא ביום הכפורים.

טרבי יוסה אומר: כשם שהנביא מגיד…

רבי יוסה אומר: כשם שהנביא מגיד חדרין וסתרין לישראל, [חדרין וסתרין: עניינים נסתרים כאילו הוסתרו בחדרי חדרים.] כך היה המן מגיד לישראל חדרין וסתרין. הא כיצד? איש ואשה שבאו לפני משה לדין, הוא אומר: סרחה עלי, סרחה עלי: [חטאה לי, התנהגה שלא כראוי כלפיי.] והיא אומרת: סרח עלי, אמר להם משה: (ירמיה כא,יב) לבקר משפט! למחר, אם נמצא עמרה בבית בעלה, [עמרה: עומר המן המיועד לה.] בידוע שהיא סרחה עליו, נמצא עמרה בבית אביה, בידוע שהוא סרח עליה. וכן שנים שבאו לפני משה לדין, זה אומר: עבדי גנבת! וזה אומר: אתה מכרתו לי! אמר להם משה: (ירמיה כא,יב) לבקר משפט! למחר, אם נמצא עמרו בבית רבו ראשון, בידוע שזה גנבו. אם נמצא עמרו בבית רבו שני, בידוע שזה מכרו לו.

י"וטעמו כצפיחת בדבש." רבי יהושע אומר:…

"וטעמו כצפיחת בדבש." רבי יהושע אומר: כלפס [לפס. lopás: כלי מטבח של חרס, צלחת, מחבט; תבשיל.] וכעין אסקריטי. [אסקריטי: eskharítēs: עוגה אפויה על גחלים.] רבי אליעזר אומר: כסלת זו שצפה על גבי נפה, ונלושה בדבש וחמאה.

יאאם אומר אני: (שמות טז,לב) "ויאמר…

אם אומר אני: (שמות טז,לב) "ויאמר משה: זה הדבר אשר צוה יי: מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם, למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר, בהוציאי אתכם מארץ מצרים." שיכל לא הניחו אהרן אלא בשנת הארבעים? תלמד לומר: (שמות טז,לד) "ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת." אימתי נעשה הארון? בשנה שניה. כך לא הניחו אהרן אלא בשנה שניה.

יבוזה אחד מעשרה דברים שנבראו בערב…

וזה אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות. אלו הן: הקשת, והמן, והמטה, והכתב, והשמיר, והלוחות, ופתיחת פי הארץ לבלע הרשעים, ופתיחת פי האתון, וקברו שלמשה, ומערה שעמד בה משה ואליהו. ויש אומרים: אף בגדיו שלאדם הראשון, ומקלו שלאהרן, שקדיו ופרחיו.

יגשבעה דברים מכסין מבני אדם: יום…

שבעה דברים מכסין מבני אדם: יום המיתה, ויום הנחמה, ועמק הדין, ואין אדם יודע במה משתכר, ואין אדם יודע מה בלבו שלחברו, ומלכות בית דוד, מתי תחזר למקומה, ומלכות חיבת זו, מתי תעקר.

יד(שמות טז,לג) "ויאמר משה אל אהרן:…

(שמות טז,לג) "ויאמר משה אל אהרן: קח צנצנת אחת, ותן שמה מלא העמר מן, והנח אתו לפני יי למשמרת לדרתיכם." איני יודע שלמה היא, אם שלכסף או שלזהב, אם שלברזל, אם שלנחשת, אם שלבדיל, אם שלעופרת? תלמד לומר "צנצנת", לא אמרתי אלא דבר שהוא מצין מחברו. [מצין =מצנן.] אין את מוצא אלא כלי חרס.

טו"ותן שמה מלא העמר מן, והנח…

"ותן שמה מלא העמר מן, והנח אתו לפני יי למשמרת לדרתיכם." רבי יהושע אומר: לאבות. רבי אלעזר אומר: לדורות.

טזרבי אליעזר אומר: לימות ירמיה הנביא,…

רבי אליעזר אומר: לימות ירמיה הנביא, שבשעה שאמר ירמיה לישראל: מפני מה אין אתם עוסקין בתורה? אמרו לו: אם אנו מתעסקין בתורה, במה נתפרנס? באותה שעה, הוציא להם ירמיה צלוחית המן ואמר להם: (ירמיה ב,לא) "הדור, אתם ראו דבר יי! המדבר הייתי לישראל, אם ארץ מאפליה? [ארץ מאפליה: ארץ צלמוות, אפלה ושוממה.] מדוע אמרו עמי: רדנו לוא נבוא עוד אליך?" אבותיכם שהיו עוסקין בדברי תורה, ראו ממה נתפרנסו! אף אתם, היו עסוקים בדברי תורה, והמקום מפרנסכם מזה!

יזזה אחד משלשה דברים שעתיד אליהו…

זה אחד משלשה דברים שעתיד אליהו להעמיד לישראל: צלוחית שלמן, צלוחית שלמים, צלוחית שלשמן המשחה.

יח(שמות טז,לה) "ובני ישראל אכלו את…

(שמות טז,לה) "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה, עד באם אל ארץ נושבת, את המן אכלו, עד באם אל קצה ארץ כנען." רבי יהושע אומר: ארבעים יום אכלו ישראל את המן אחר מיתתו שלמשה. כיצד? מת משה בשבעה באדר, אכלו ממנו עשרין וארבעה שלאדר, וששה עשר שלניסן, שנאמר: (יהושע ה,יב) "וישבת המן ממחרת, באכלם מעבור הארץ, ולא היה עוד לבני ישראל מן, ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא." רבי אלעזר המודעי אומר: שבעין יום אכלו ישראל את המן אחר מיתתו שלמשה. כיצד? מת משה בשבעה באדר, ואכלו ממנו עשרין וארבעה שלאדר הראשון, ושלשין שלאדר האחרון, ועבור היה אותה השנה באותה השעה, ששה עשר שלניסן, ואומר: (יהושע ה,יב) "וישבת המן ממחרת".

יטרבי אליעזר אומר: שבעין יום אכלו…

רבי אליעזר אומר: שבעין יום אכלו ישראל את המן אחר מיתת משה. כיצד? מת משה בשבעה בשבט, אכלו ממנו עשרין וארבעה שלשבט, ושלשין שלאדר, ועבור לא היה אותה השנה באותה השעה, ששה עשר שלניסן, ואומר: (יהושע ה,יב) "וישבת המן ממחרת".

כרבי יוסה אומר: חמשין וארבע שנה…

רבי יוסה אומר: חמשין וארבע שנה אכלו ישראל את המן. ארבעין שנה בחיו שלמשה, ארבע עשרה אחר מיתתו שלמשה, שנאמר: "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת", שאין תלמוד (לומר): (שמות טז,לה) "את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען", אלא אלו ארבע עשרה שנה שאכלוהו אחר מיתתו שלמשה, ואלו הן: שבע שכבשו ושבע שחלקו.

כאמתה מרים, נסתלקה הבאר; מת אהרן,…

מתה מרים, נסתלקה הבאר; מת אהרן, נסתלקו ענני כבוד; מת משה, נסתלק המן.

כברבי יהושע אומר: מתה מרים, נסתלקה…

רבי יהושע אומר: מתה מרים, נסתלקה הבאר, וחזרה בזכות משה ואהרן; מת אהרן, נסתלק עמוד הענן, וחזרו שניהם בזכות משה; מת משה, נסתלקו שלשתן, ולא חזרו, והצרעה לא עברה עמהן את הירדן.

כג(שמות טז,לו) "והעמר עשרית האיפה הוא."…

(שמות טז,לו) "והעמר עשרית האיפה הוא." "והעמר". איני יודע כמה הוא. תלמד לומר "עשרית האיפה". וכמה הוא עשירית האיפה? אחד משבעה רביעים ועוד. 'ועוד' זה, כמה הוא? אחד מחמשה ברביע. [במכילתא דרבי שמעון בר יוחיי, פ' טז, לו: "והעמר", איני יודע כמה! תלמד לומר "עשרית האיפה", אחד מעשרה בשלוש סאין, שהן שבעת רבעים ועוד. 'ועוד' זה אחד מחמשה ברבע.]