א"לא יהיה לך אלהים אחרים על…
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני!" למה נאמר? לפי שנאמר: "אנכי יי אלהיך".
מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני!" למה נאמר? לפי שנאמר: "אנכי יי אלהיך".
מושלו משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שנכנס למדינה. אמרו לו עבדיו: גזר עליהם גזרות! אמר להם: לא! כשיקבלו מלכותי, אגזר עליהם גזרות. שאם אינן מקבלין מלכותי, היאך מקימין גזרותי?
כך אמר המקום לישראל: "אנכי יי אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני!" אמר להם: אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם במצרים? אמרו לו: הן והן! וכשם שקבלתם מלכותי עליכם, קבלו גזרותי!
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני!" רבי שמעון בן יוחי אומר: הוא שנאמר להלן: (ויקרא יח,ב) "אני יי אלהיכם." אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם בסיני? אמרו לו: הן והן! קבלתם מלכותי, קבלו גזרותי!
(ויקרא יח,ג) "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה, לא תעשו! וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה, לא תעשו, ובחקתיהם לא תלכו!" הוא שנאמר כן: "אנכי יי אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אני הוא שקבלתם עליכם מלכותי בסיני? אמרו לו: הן, הן! קבלתם מלכותי, קבלו גזרותי!
"לא יהיה לך אלהים אחרים", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (דברים ה,ז) "לא תעשה לך פסל כל תמונה", אין לי אלא שלא יעשה! העשוי כבר, מנין שלא יקים? תלמד לומר "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני."
"אלהים אחרים". וכי אלהות המה? והלא כבר נאמר: (ישעיה לז,יט) "ונתנו את אלהיהם באש, כי לא אלהים המה!" ומה תלמד לומר "אלהים אחרים"? אלא שאחרים קורין אותן אלהות.
דבר אחר: "אלהים אחרים", שהם מאחרין את הטובה מלבא לעולם. דבר אחר: "אלהים אחרים", שהן עושין את עובדיהם אחרים. דבר אחר: "אלהים אחרים", שהם אחרים לעובדיהם. וכן הוא אומר: (ישעיה מו,ז) "אף יצעק אליו ולא יענה, מצרתו לא יושיענו."
רבי יוסה אומר: "אלהים אחרים", למה נאמר? שלא לתן פתחון פה לאמות העולם לומר: אלו נקראו בשמו, כבר היה בהם צרך! [אלו נקראו בשמו. ע' ר"מ כשר תורה שלמה יתרו מילואים ח (ע' רלב).] והרי נקראו בשמו, ואין בהם צרך. ואימתי נקראו בשמו? בימי אנוש בן שת, שנאמר: (בראשית ד,כו) "אז הוחל לקרא בשם יי." באותה שעה, עלה אוקיאנוס, והציף שלישו שלעולם. [אוקיאנוס: הים אשר, לפי הגיאוגרפיה היוונית הקדומה, הקיף את כל העולם.] אמר להם המקום: אתם עשיתם מעשה חדש, וקראתם עצמכם [בשמי], אף אני אעשה מעשה חדש, ואקרא עצמי [בשמי], וכן הוא אומר: (עמוס ה,י) "הקורא למי הים, וישפכם על פני הארץ, יי שמו."
רבי אליעזר אומר: "אלהים אחרים", שהן מחדשין להן אלהות בכל יום. הא כיצד? היה לו שלזהב וצרך לו, עשאו שלכסף. היה לו שלכסף וצרך לו, עשאו שלנחשת. היה לו שלנחשת וצרך לו, עשאו שלברזל, וכן שלבדיל, וכן שלעפרת, שנאמר: (דברים לב,יז) "חדשים מקרב באו, לא שערום אבתיכם."
רבי יצחק אומר: אלו נפרט להם כל שם עבודה זרה, לא היה מספיק להם כל העורות שבעולם!
רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר: בא וראה לשון שתפסה תורה למלך: כל שתמליכנו עליך, אפלו קסם אחד.
רבי אומר: "אלהים אחרים", שהן אחרונים למי שהוא אחרון במעשים. ומי הוא אחרון שבמעשים? הקורא אותן אלהות.
"על פני." למה נאמר? שלא לתן פתחון פה לישראל לומר: לא נצטוה על עבודה זרה אלא מי שיצא ממצרים. לכך נאמר "על פני", לומר: מה אני חי וקים לעולם ולעולמי עולמים, אף אתה, לא בנך ולא בן בנך, תעבד עבודה זרה עד סוף כל הדורות.
(שמות כ,ג) ["לא תעשה לך פסל וכל תמונה, אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת, ואשר במים מתחת לארץ."] "לא תעשה לך פסל". לא יעשה לו גלופה, [גלופה: חקוקה ובעלת אברים בולטים.] אבל יעשה לו אטומה? [אטומה: ללא צורה בולטת.] תלמד לומר "וכל תמונה"; לא יעשה לו אטומה, אבל יטע לו מטע? תלמד לומר: (דברים טז,כא) "לא תטע לך אשרה"; לא יטע לו מטע, אבל יעשה לו שלעץ? תלמד לומר "כל עץ"; לא יעשה לו שלעץ, אבל יעשה לו שלאבן? תלמד לומר: (ויקרא כו,א) "ואבן משכית"; לא יעשה לו שלאבן, אבל יעשה לו שלכסף ושלזהב? תלמד לומר: (שמות כ,יט) "אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם." לא יעשה לו שלכסף ושלזהב, אבל יעשה לו שלנחשת ושלברזל ושלבדיל, ושלעופרת? תלמד לומר: (ויקרא יט,ד) "ואלהי מסכה לא תעשו". לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות כל סמל? תלמד לומר: (דברים ד,טז) "פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל"; לא יעשה לו תמונת כל סמל, אבל יעשה לו דמות בהמה חיה ועוף? תלמד לומר: (דברים ד,יז) "תבנית כל בהמה אשר בארץ, תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים." לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות דגים וחגבים, שקצים ורמשים? תלמד לומר: (דברים ד,יח) "תבנית כל רמש באדמה, תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ." לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות חמה ולבנה, וכוכבים ומזלות? תלמד לומר: (דברים ד,יט) "ופן תשא עיניך השמימה, וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים, כל צבא השמים, ונדחת והשתחוית להם ועבדתם, אשר חלק יי אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים." לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות מלאכים, כרובים ואופנים? תלמד לומר "אשר בשמים"; אי "אשר בשמים", יכל דמות חמה ולבנה וכוכבים ומזלות? תלמד לומר "ממעל", לא דמות מלאכים, לא דמות כרובים ולא דמות אופנים. לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות תהום וחשך ואפלה? תלמד לומר: (שמות כ,ג) "ואשר בארץ מתחת, ואשר במים מתחת לארץ."
"ואשר במים מתחת לארץ." להביא את הבוביא. [בוביא=בבואה: השתקפות.] דברי רבי עקיבה. ויש אומרים: להביא את הסורוירים. [סורוירים: נחש הים.] וכל כך רדף אחר יצר הרע, שלא לתן לו מקום למצא לו מתלת התר. [מתלת התר: סיבה להתלות בה כדי להתיר.]
(שמות כ,ד) ["לא תשתחוה להם ולא תעבדם, כי אנכי יי אלהיך אל קנא, פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי."] "לא תשתחוה להם ולא תעבדם". למה נאמר? לפי שהוא אומר: (דברים יז,ג) "וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו". לחיב על העבודה בפני עצמה, ועל השתחואה בפני עצמה. אתה אומר כן, או אינו חיב עד שיעבד וישתחוה? תלמד לומר "לא תשתחוה להם ולא תעבדם!" לחיב על העבודה בפני עצמה, ועל השתחואה בפני עצמה.
דבר אחר: "לא תשתחוה להם ולא תעבדם", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות כב,יט) "זבח לאלהים יחרם, בלתי ליי לבדו." ענש שמענו, אזהרה מנין? תלמד לומר (שמות כ,ד) "לא תשתחוה להם ולא תעבדם". וכן הוא אומר: (שמות לד,יד) "כי לא תשתחוה לאל אחר, כי יי קנא שמו אל קנא הוא."
"כי אנכי יי אלהיך, אל קנא". וכי אני אלוה שלקנאה? אני שליט בקנאה, ואין הקנאה שולטת בי, אני שליט בנומה ואין הנומה שולטת בי, שנאמר: (תהלים קכא,ד) [נומה: שינה.] "הנה לא ינום ולא יישן, שומר ישראל."
דבר אחר: (שמות לד,יד) "כי אנכי יי אלהיך, אל קנא". בקנאה אני נפרע מהם מן עבודה זרה, אבל רחום וחנון אני בדברים אחרים.
שאל פילוסופוס אחד את רבן גמליאל: כתוב בתורתכם: (שמות לד,יד) "כי אנכי יי אלהיך, אל קנא". וכי יש כח בעבודה זרה להתקנות בה? גבור מתקנא בגבור, חכם מתקנא בחכם, עשיר מתקנא בעשיר, אלא יש כח בעבודה זרה להתקנות בה! אמר לו: אלו אדם קורא לכלבו בשם אביו, וכשהוא נודר, נודר 'בחיי כלב זה', במי האב מתקנא, בבן או בכלב? אמר לו: יש למקצתה צרך. אמר לו: מה ראית? אמר לו: הרי שנפלה דלקה במדינה פלונית, והצל בית עבודה זרה שלה, לא שעמדה לעצמה? אמר לו: מלך בשר ודם שיוצא למלחמה, עם מי הוא נלחם? עם החיים או עם המתים? אמר לו: עם החיים. אמר לו: הואיל ואין למקצתה צרך, מפני מה אינו מבטלה? אמר לו: וכי לדבר אחד אתם עובדין? והרי אתם עובדין לחמה, וללבנה, ולכוכבים ולמזלות, להרים ולגבעות, לאפיקים ולגיאיות, ואפלו לאדם! יאבד עולמו? שנאמר: (צפניה א,ב-ג) "אסף אסף כל מעל פני האדמה, נאם יי. אסף אדם ובהמה, אסף עוף השמים ודגי הים, והמכשלות את הרשעים, והכרתי את האדם מעל פני האדמה, נאם יי." אמר לו: הואיל ונכשלו בה רשעים, מפני מה אינו מעבירה מן העולם? אמר לו: מפני השוטין. אמר לו: אם כן, אף לאדם עובדין! "והכרתי את האדם מעל פני האדמה, נאם יי."
"פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי." בזמן שאינן מסרגין, או בזמן שהן מסרגין? הא כיצד? רשע בן רשע בן רשע. רבי נתן אומר: קוצץ בן קוצץ בן קוצץ. כיון ששמע משה את הדבר הזה, (שמות לד,י) "ויקד ארצה וישתחו." אמר המקום: חס ושלום, אין בישראל רשע בן רשע בן רשע! כשם שמדת פרענות לארבעה דורות, כך מדת הטובה לארבעה דורות! תלמד לומר (שמות כ,ה) "לאלפים". אי לאלפים, שומע אני, מעוט אלפים שנים, תלמד לומר: (דברים ז,ט) "לאלף דור", דורים לאין חקר ואין מספר.
(שמות כ,ה) ["ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי."] "לאהבי ולשמרי מצותי." "לאהבי", זה אברהם אבינו וכיוצא בו. "ולשמרי מצותי", אלו הנביאים והזקנים.
רבי נתן אומר: (שמות כ,ה) "לאהבי ולשמרי מצותי", אלו ישראל שהם יושבין בארץ ישראל, ונותנין נפשם על המצוות: מה לך יוצא להרג? על שמלתי את בני. מה לך יוצא לשרף? על שקריתי בתורה. מה לך יוצא לצלב? על שאכלתי את המצה. מה לך לוקה מאה פרגל? [פרגל. flagellum: שוט.] על שנטלתי את הלולב. ואומר: (זכריה יג,ו) "אשר הכיתי בית מאהבי." המכות האלה גרמו לי לאהב לאבינו שבשמים.